שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בין המצרים - הלכות לחייל (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[הערה: לעולם יש לשאול את הרב הצבאי או קו הרבנות הראשית לחייל 057-8175767]


צום י"ז בתמוז

ש: האם חייל חייב לצום?

ת: כן. אם אין זה פוגע בפעילות הצבאית או בעירנות או אין סכנת התייבשות. אם צריך, כדאי לקום מוקדם ולאכול ולשתות לפני עלות השחר (משיב מלחמה ב קמ).


ש: האם מותר לו לקום מוקדם בבוקר ולאכול או לשתות?

ת: לפני עלות השחר ויתנה על כך מראש לפני שילך לישון. ואשכנזים מקילים בשתיה גם אם לא התנה (שו"ע תקסד א. מ"ב ג. שעה"צ ג).


ש: האם חולה צריך לצום?

ת: לא. ויאכל רגיל ולא לשיעורים. אבל רק מה שנצרך ולא לתענוג (הצבא כהלכה יז ג-ד).


ש: האם מותר להתרחץ?

ת: אפשר להקל (ב"י או"ח תקנ).


ש: מותר לצחצח שיניים?

ת: אפשר להקל. גם עם משחה או נוזל שיניים (שו"ת מנחת יצחק ד קט. ילקוט יוסף מועדים תקלד).


ש: מי שהפסיק את הצום בגלל סיבה מבצעית, האם בסיום הפעילות, חייב לחזור?

ת: כן, כי כל רגע הוא מצוה לחוד, כמובן אם אין סכנת התייבשות עתה (שו"ע תקסח. מ"ב תקמט ג).


ש: האם מותר לערוך מסיבה עם או בלי שירים ביום צום?

ת: לא. זה יום רציני של תשובה ולא יום בידור.


ש: ומה בליל תענית?

ת: יש לו דין שלשת השבועות, כי הן מתחילות בלילה (שו"ת ציץ אליעזר י כו. וכן הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב קצו. דלא כשו"ת אגרות משה או"ח ח"א קסח. ח"ד קיב ב).


ש: מה דין מי ששכח שזה יום צום ואכל, האם הפסיד וימשיך לאכול?

ת: לא. אלא ימשיך את הצום. כל רגע יש לו ערך (שו"ע תקסח א).


ש: האם צריך להשלים יום אחר?

ת: זה דין בצום שאדם קיבל על עצמו ולא בצום של כלל ישראל (מ"ב שם ח).


ש: מה דין מי ששכח שזה יום צום, בירך על מאכל ונזכר שזה יום צום, האם יאכל טיפה כדי שלא תהיה ברכה לבטלה?

ת: לא יאכל. וזה לא ממש ברכה לבטלה (הגהות מהרש"ם תקסח. פירושו של הרב על קצשו"ע ו ה).


ש: האם עדיף שחולה ילך לבית הכנסת ואז יצטרך לאכול או ישכב ולא ילך ואז יוכל לצום?

ת: ישכב ויצום. הצום יותר חשוב.


ש: האם מי שלא מרגיש טוב, יכול לקחת תרופה משככת כאבים?

ת: כן. אין זה מזון. יבלע עם רוק ולא עם מים. ואם אי אפשר, אז עם מי מלח או מים עם תמצית תה מרוכזת שהם מרים (עי' פניני הלכה בין המצרים 22).


בין המצרים עד א' אב

ש: מותר לשמוע מוזיקה?

ת: לא. גם מוקלטת (שו"ע או"ח תקס. שו"ת אגרות משה או"ח א קסו. שו"ת יחוה דעת ג ל. ו לד). אבל מותר לשמוע תכנית שיש קטעי קישור מוזיקליים, מדין הנאה שבאה לו לאדם בל כרחו (פסחים כה). וכן מותר לשמוע מוזיקה בטכס צבאי ולא חייב לצאת. וכן בתרגילי סדר.


ש: מי שנמצא במקום בו משמיעים מוזיקה, האם חייב לצאת?

ת: לא. בין שזה טכס, בין שחיילים משמיעים בחדר, כי זו הנאה שבאה לו לאדם בל כרחו (שם).


ש: האם מותר לשיר בלי לנגן?

ת: כן (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלז. שו"ת יחוה דעת ו לד).


ש: מותר לברך שהחיינו?

ת: ראוי להחמיר אלא אם כן יש צורך. ובשבת מותר (שו"ע או"ח תקנא יז).


ש: מותר לקבל מדים חדשים?

ת: כן.


ש: מותר להסתפר ולהתגלח?

ת: אשכנזים אסורים, ספרדים רק בשבוע שחל בו ט' באב. וספרדים רבים מצפון אפריקה גם נוהגים איסור מי"ז בתמוז (שו"ע ורמ"א תקנא ג-ד).


ש: האם מותר להתגלח לקראת טכס, כדי שיהיה מכובד?

ת: לא להתגלח, זה מה שמכובד. אבל בחוץ לארץ, אפשר (שו"ת אגרת משה ד קב. ה כד ט).


ש: האם מותר לארגן מסיבה שמחה, הרקדה ומופע בידור?

ת: לא. אך מופע רציני מותר.


ש: פעילות ספורטיביות מותרת?

ת: כן.


ש: טיול מותר?

ת: כן. בודאי טיול לימודי. וכן נופש (שו"ת עשה לך רב ב לה. שו"ת שאילת שלמה א רז).


חודש אב

ש: ממתי אסור לאכול בשר? ת: אשכנזים מא' באב, ספרדים מב' באב (מ"ב תקנא נח. כה"ח קכה).


ש: מה דין חייל שמבצע פעילות מפרכת וזקוק לבשר?

ת: מותר (קשרי מלחמה ג נו).


ש: ממתי אסור ללבוש בגדים נקיים?

ת: אשכנזים מא' באב, ספרדים משבוע שחל בו ט' באב (שם).


ש: כיצד ישיג אדם בגדים נקיים באותם הימים?

ת: ילבש אותם לפני זמן איסורם כחצי שעה. או ילכלך אותם קצת (מבפנים) על ידי שפשוף בדבר מלוכלך. וכן מי שמקבל מדים חדשים (כחיצים ביד גיבור ב 84).


ש: ממתי אסור להתרחץ?

ת: אשכנזים מא' באב, ספרדים משבוע שחל בו ט' באב (שם).


ש: מה יעשה אדם שסובל כשלא מתרחץ?

ת: רק רחיצה של תענוג אסורה, אבל אם סובל, רחיצה של סילוק צער מותרת, ויתקלח מהר ופושר ועם סבון (שו"ת אגרות משה אה"ע ד פד).


ש: האם מותר ללכת לבריכת שחיה או לים?

ת: אשכנזים לא. ספרדים רק משבוע שחל בו ט' באב (רמ"א תקנא טז. שו"ת יחוה דעת א לח).


ש: מותר לכבס?

ת: אשכנזים אסורים מראש חודש אב וספרדים בשבוע שחל בו ט' באב (שו"ע תקנא ג. מ"ב כט).


ש: מה יעשה מי שנגמרו לו כל הבגדים הנקיים?

ת: מותר לכבס, ולפני שילבש ילכלך קצת כמו מי שלובש בגד מכובס בלית ברירה (מקראי קודש פ"ג הערה יז בשם הגר"מ אליהו).


סעודה מפסקת

ש: מה מותר לאכול?

ת: לחם. מים. תבשיל אחד (תענית כו ב).


ש: חייב בביצה קשה?

ת: כך נוהגים, אם אפשר, ויש נוהגים לאוכלה עם אפר, למשל ניר שרוף (רמ"א תקנב ה).


ש: האם יש לשבת על הרצפה?

ת: כן (שו"ע תקנב ז).


ש: האם אפשר לאכול כמה חברים ביחד?

ת: לא. כל אחד לחוד (שו"ע תקנב ח. מ"ב יט).


ש: מותר לאכול ארוחה טובה לפני סעודה מפסקת?

ת: כן אבל צריך הפסקה רצינות באמצע, כגון המתנת זמן, או הליכה למקום אחר, או תפילת מנחה (שו"ע ורמ"א תקנב ט).


תשעה באב

אכילה

ש: ממתי עד מתי הצום?

ת: משקיעת החמה עד צאת הכוכבים (שו"ע תקנג ב).


ש: מי שחייב לאכול או לשתות בט' באב עקב פעילות צבאית או מחלה, האם חייב לעשות זאת לשיעורים?

ת: לא, יאכל רק מה שהכרחי, אך זו חומרה ראויה. וגם אז יוכל לעלות לתורה, לומר עננו ולישא כפיו במנחה אם הוא כהן (משיב מלחמה ב קמ).


ש: כמה הוא לשיעורים?

ת: 30 סמ"ק אכילה, כלומר קופסת גפרורים, 40 סמ"ק שתיה כלומר קצת פחות מרבע כוס פלסטי חד פעמית נפוצה. – כל 4 דקות. ובודאי אין לאכול מעדנים אלא מזון פשוט (שיעורי תורה לרב נאה ג י-יד. לגבי השיעורים, הגרי"ש אלישיב נשאל כיצד חלק הגרח"נ על החזו"א, והשיב ששיעור הגר"ח היה נהוג מקודם והחזו"א הוא החולק. ספר ישיב משה קל).


ש: מי שחייב לאכול, יכול לעשות זאת ברבים?

ת: לא. בצנעא (ילקוט יוסף תקלא).


ש: אם עליי למלא משימה צבאית המחייבת לאכול, האוכל להתחלף עם חייל לא דתי שממילא לא צם?

ת: מותר, ואדרבה עדיף כי עתה הוא אוכל בהיתר ולא באיסור (עי' משיב מלחמה ב קמ).


ש: האם מותר להתאמן בט' באב?

ת: לא. זה היסח דעת מן האבלות. וקל וחומר אם זה יחייב לאכול או לשתות. אלא אם כן זה אימון הכרחי ודחוף (קשרי מלחמה ב פח-צ).


ש: האם מותר לקבל עירוי במסגרת קורס חובשים?

ת: כן. אין זה נקרא שתיה (שו"ת מהרש"ם א קכד. שו"ת אחיעזר ג סא).


ש: מי שנקרא לפעילות מבצעית, שהצום יפריע לה, האם מותר לו לאכול מיד לפני היציאה?

ת: כן. ואם יהיה לו זמן אחר כך בלי שזה יפגע בפעילות, לחכות (עי' משיב מלחמה ב קמ).


ש: ומה הדין אם לא בטוח שיהיה חייב לאכול לתקינות הפעילות?

ת: יקח מזון איתו ויאכל בשעת הצורך, אם זה יהיה אפשרי אז בלי לפגוע בפעילות (שם).

ש: האם מותר לעבוד בשק"מ?

ת: עדיף לסגור. אם אי אפשר, מותר לעבוד, כי בלפני עוור תולים, ויש אפשרות שיאכל אחרי הצום (משנה גיטין ה ט. ועי' בה"ט קסט סק"ד בשם הב"ח).


נהג צבא

ש: אני נהג בנסיעות ארוכות ביום רגיל כדי לא להירדם על ההגה אני שותה ואוכל גרעינים. מה לעשות בט' אב?

ת: ללעוס גומי לעיסה כבר לעוס מאתמול.


רחיצה

ש: כיצד נוטלים ידיים אחרי השירותים?

ת: רק אצבעות (שו"ע תריג ב).


ש: מה יעשה אדם שמאוד מלוכלך עקב פעילות צבאית?

ת: אם ממש מלוכלכים, מותר לרחוץ מה שהכרחי, ועם סבון (שו"ע תקנד ז).


ש: מותר למרוח משחה?

ת: לא. אבל אם זה לא לתענוג מותר: כגון נגד יתושים, דאודורנט או משחה נגד פצעים (שו"ע תקנד טו. ביה"ל סיכה. עי' הליכות שלמה ח"ג סוף עמ' תכב).


טיול ובידור

ש: מותר לטייל ולהתבדר?

ת: לא. אין לעסוק בדברים לא רציניים (שו"ע תקנד כא).


עבודה

ש: מותר לעבוד?

ת: עד חצות לא. אחרי חצות אם הכרחי (שו"ע ורמ"א תקנד כב-כג).


לימוד תורה

ש: מה מותר ללמוד בתורה?

ת: דברים עצובים על החורבן, פרקי איכה וירמיהו, הלכות בין המצרים, ספרי מוסר, אגדות החורבן (שו"ע תקנד א-ב).


שינה

ש: מותר לישון על מטה?

ת: יש מחמירים להניח המזרון על הרצפה או לישון בלי כרית (שו"ע ורמ"א תקנה ב).


נסיעה

ש: אם חייל נוסע ברכב, אפשר לשבת בכיסא?

ת: כן (וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שמי שנוסע באוטובוס בט' באב מותר לו לשבת על מושב ואין הוא צריך לעמוד. תורת היולדת מח הערה יז).


נעליים

ש: מותר לחייל לנעול נעלי עור?

ת: כן בפעילות מבצעית. ואחרי הפעילות יוריד (שו"ע תקנד יז. תריד ג-ד).