שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

קניית רהיטים ודברים אחרים כשעולים לארץ בבין המצרים

ש: האם מותר לקנות רהיטים ודברים אחרים כשעולים לארץ בתקופת 'בין המצרים', כיוון שכאשר נגיע לארץ לא יהיה לנו כמעט שום דבר?

ת: כן, ושתי סיבות לכך:

א. כתוב בשלחן ערוך (או"ח תקנא, יז): "טוב ליזהר מלומר 'שהחיינו' בבין המצרים". זה מנהג, לא דין.

ב. המנהג הינו שלא לברך "שהחיינו", כי לא שייך לברך "והגיענו לזמן הזה" בבין המצרים, אבל אין בעיה לברך "הטוב והמטיב". קניית רהיטים ודברים אחרים לבית הינה תועלת לכל המשפחה. אפילו מיטות, כיוון שלפעמים אחד ישן פה ואחד ישן במקום אחר – לכן מברכים "הטוב והמטיב".

ברם, כל זה רק עד ראש חודש אב, כי מר"ח אב כתוב שממעטים במשא ומתן (שם ס' ב).

קניית נעלי ט' באב בט' הימים

ש: האם מי שיש לו רק נעלי עור יכול לקנות נעלי בד בט' הימים לקראת ט' באב?

ת: כן.

ש: כי אין שמחה או בגלל שרק "טוב להיזהר" מלברך ברכת "שהחיינו" בבין המצרים (שו"ע או"ח תקנא, יז)?

ת: "טוב להיזהר".

[ונשאל הג"ר אפרים גרינבלט בשו"ת רבבות אפרים (א, שעה): האם מותר לקנות נעלי בד או של טניס, מר"ח אב, עבור ט"ב? והשיב: "וראיתי בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן קל"ט דדן בזה ודעתו דמותר. ועיין בזה השולחן ח"ב סימן תקנ"א וכתב דנעלים פשוטים אפשר ונעלים טובים רק היכא שיש לחוש שבלאו הכי יעבור על איסור נעילת הסנדל. ומורי ורבי, ר' משה פיינשטיין שליט"א, השיב לי בזה, ואם שכח לקנות מנעלין שרשאין לילך בט"ב, מסתבר שמותר לקנות, כיון שקשה לילך יחף ובפוזמקאות לבד. וכמו שכתב מס' זה השולחן ואין הספר מצוי אצלי עכ"ל – רשם מ"צ.]

מלווה מלכה בליל י"ז בתמוז

ש: מותר לעשות מלווה מלכה במוצאי שבת ליל י"ז בתמוז עם מוזיקה ברחוב כדי לקרב רחוקים?

ת: לא (שו"ת ציץ אליעזר י כו. וכן הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב קצו. דלא כשו"ת אגרות משה או"ח ח"א קסח. ח"ד קיב ב). אך עם שירת שירי קודש כן (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלז. שו"ת יחוה דעת ו לד).

ריקודים בבין המצרים

ש: ריקודים מותרים בבין המצרים?

ת: לא. מג"א תקנא. מה שכולל גם חוגי ריקוד. אם זה ריקוד של התעמלות הנצרך לבריאות, אז מותר ולהשתדל שיהיה בלי מוזיקה או לפחות שתהיה חלשה.

קייטנה בשלושת השבועות

ש: האם קייטנה מותרת בשלושת השבועות?

ת: כן.

טיול בבין מצרים

ש: האם מותר לטייל?

ת: אין איסור. אך בחודש אב אין לטייל, כי ממעטים בשמחה (שו"ת עשה לך רב ב לה. שו"ת שאילת שלמה א רז).

ש: מותר ללכת לבית מלון?

ת: כן. אין איסור. אין זה בידור אלא נופש. עדיף עד אב. אבל אם נצרך אפשר גם בחודש אב.

חתונה בין י"ז בתמוז לר"ח מנחם אב

ש: האם אשכנזי יכול להשתתף בחתונה של ספרדי בין י"ז בתמוז לר"ח מנחם אב (עיין שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח ס' מג שהוכיח הג"ר עובדיה יוסף שמותר לספרדי להתחתן בתקופה זו)?

ת: מותר, כמו בימי הספירה, שאחד בימי אבלותו יכול להשתתף בחתונת אחר שלא בימי אבלותו, כי זו שמחת החתן וקיימת מצוה לשמחו

[וכן ענה הגרי"ש אלישיב: מותר להשתתף, כיון שהחתן עושה לפי מנהגו על פי הדין, יש בזה מצות שמחת חתן וכלה, אבל ירקוד פחות מהרגלו (וישמע משה עמ' קפד). והמתירים בימי ספירה: שו"ת אגרות משה (או"ח א קנט), הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב (עמ' קצב) והגר"ח קניבסקי בס' דולה ומשקה (עמ' קצב), דלא כשו"ת מנחת יצחק (ד פד) – רשם מ"צ.]

ש: שמעתי בשם הגר"ח קניבסקי שאסור לאשכנזי שמשתתף בחתונה של ספרדי בתקופה זו להתגלח, אפילו אם לא ילך לחתונה מרוב בושה. נכון הדבר?

ת: הוא צודק.

שחייה בבין המצרים

ש: מותר לשחות?

ת: כן. גם בים גם בבריכה עד חודש אב. כי בחודש אב יש גם הגבלות של רחיצה. יש מתירים באב לספרדים עד שבוע שחל בו. שו"ת יחוה דעת (א לח).

מסיבת יום הולדת בבין המצרים

ש: מותרת מסיבת יום הולדת?

ת: כן עד אב בלי מוזיקה. אך ילדים קטנים בגן, אין בעיה, אם זה המועד המתאים.

מוזיקה בבין המצרים

ש: אני בטרפט ויש מוזיקה ברכב. צריך לרדת?

ת: לא. רק לא להקשיב בכוונה (פסחים כה ב).

סטנדאפ בבין המצרים

ש: מותר ללכת למופע סטנדאפ?

ת: ודאי אסור. אסור כל השנה בגלל מושב ליצים. ע"ז יח ב. קל וחומר בין המצרים.

דירה חדשה בבין המצרים

ש: האם מותר לעבור דירה בין המצרים?

ת: כן. עד אב. ולברך הטוב והמטיב בכניסה (שו"ע או"ח תקנא יז). סעודת חנוכת הבית אחרי תשעה באב.

ברכיה הט' הימים

ש: מותר להכנס לבריכה בתשעת הימים עם ילד נכה?

ת: כן (ילקוט יוסף ח"ה 563).

מוזיקה בבין המצרים

ש: האם מוזיקה מותרת בבין המצרים?

ת: לא. מה שאסור כל השנה, אין להקל אז, אלא לשמור הדין באותה תקופה. שו"ע או"ח תקס. שו"ת אגרות משה או"ח א קסו. שו"ת יחוה דעת ג ל. ו לד. מה שכולל קונצרט.

ש: מה דין מנגינות עצובות ורצינות?

ת: אסורות. גם הן מסבות הנאה.

ש: מה דין תלמיד שלומד מוזיקה?

ת: אם זה הכרחי, מותר עד חודש אב, כיון שאינינו נהנה מן המוזיקה, אך אם לא הכרחי יש להימנע.

ש: מותר לשיר?

ת: מותר לשיר שירי קודש. שו"ע או"ח תקס. ויש מקילים גם בשירי חול.

ש: מה דין סעודת מצוה?

ת: בברית מילה, בפדיון הבן ובשבע ברכות מותר לנגן עד חודש אב. במסיבת בר מצוה ובת מצוה גם מותר, אבל עדיף להקדים או לאחר.

ש: מותר לשמוע מוזיקה מרדיו או רשמקול?

ת: יש שהקילו אך יש לאסור. אבל מוזיקה ווקאלית מותרים.

ש: מותר לשמוע מוזיקה תוך כדי ריצה?

ת: לא. זה כמו כל שמיעה לתענוג.

ש: האם מותר להשמיע מוזיקה לאוטיסטים, כי זה מאוד מרגיע אותם?

ת: כן. זה נחשב צורך רפואי.

צלצול פלאפון בט' הימים

ש: האם צריך לשנות את צלצול הפלאפון בט' הימים?

ת: כן, לכתחילה צריך לשנות אותו (וכן פסק הג"ר חיים קניבסקי בספר דולה ומשקה עמ' קצג לגבי ספירת העומר). אם לא משנה אותו זה לא אסון, כי זה בגדר של 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו' (פסחים כה ב). כלומר, אינך מתכוון להקשיב למוזיקה. קיים הבדל בין לשמוע ובין להקשיב, כשם שיש הבדל בין לראות ובין להסתכל. וכן בשנת אבלות אסור לאבל להקשיב למוזיקה, אך לשאר המשפחה אסור רק בתקופת האבלות, והם יכולים להקשיב למוזיקה במשך השנה, ומה שהאבל שומע זה נקרא 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו'.

[ובס' וישמע משה (עמ' קפו), נשאל הגרי"ש אלישיב: התקשר בטלפון ואמרו לו להמתין, ובינתיים שומעים מוזיקה וכדומה, האם צריך לנתק השיחה? והשיב: אינו צריך לנתק, שירחיק הטלפון מהאוזן, כי אסור לשמוע כלי זמר – רשם מ"צ.]

מוזיקה ברפת

ש: האם מותר בימי בין המצרים ובין פסח לעצרת להשמיע מוזיקה ברפת להגביר תפוקת החלב?

ת: כמובן לפרות מותר, ולרפתן יש היתר של הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו (פסחים כה).

בגדי שבת בשבת חזון

ש: האם יש ללבוש בגדי חול בשבת חזון, כמו שפסק הרמ"א (או"ח תקנא, א) או בגדי שבת כמו שפסק הגר"א (מובא במשנה ברורה שם ס"ק ו וכתב שכן דעת החכם צבי, וכ"כ החת"ם סופר בתורת משה פ' דברים ד"ה "רבי ביקש" דף יא וס' מועדים וזמנים ח"ה ס' שמג)?

ת: נוהגים ללבוש בגדי שבת, אך במוצאי שבת יש להחליף.

[ומובא בשלמי מועד (עמ' תפד) שהגרש"ז אוירבך במוצאי שבת חזון לא פשט את בגדי השבת, וכן בערב שבת חזון לבש את בגדי שבת כרגיל בזמן שלבש כל ערב שבת ולא הקפיד ללובשם סמוך לשבת דלא גרע מאבלות – רשם מ"צ.]

ש: ראיתי בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' שטז), שסיפר הג"ר יצחק זילברשטיין שישנם רבנים שנהגו בהגיעם לקראקא, עירו של הרמ"א, שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כדעתו של הרמ"א, כי הוא היה המרא דאתרא שם.

ת: זה ברור.

[ועיין ערוך השלחן (תקנא, יא) שמסביר שלבישת בגדי חול בשבת חזון אינה אבלות בפרהסיא, כי אצל הקדמונים היו מלבושי השבת והחול שווים, וההפרש היה רק בין סוג סחורה טובה בשבת לסוג סחורה פשוט בחול, ולא היה ניכר כ"כ ההבדל. ובס' 'אמת ליעקב' על השו"ע שם, הג"ר יעקב קמנצקי מתרץ את המנהגים, שבמקומות שהיו בני ישראל עשירים, חיו בטוב ולא ציפו בכליון עינים לביאת המשיח, שם תיקנו הרבנים ללבוש בגדי חול בשבת חזון כדי שיתאבלו על החורבן וידעו שהם בגלות, ובמקומות העוני או במקומות שסבלו צרות ופוגרומים והצטערו על עיכוב הגאולה, שם תיקנו ללבוש בגדי שבת כדי לחזק את האמונה בביאת המשיח. ועיין עוד בעניין בגדי חול בשבת חזון בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קד.

ומובא בספר מנהג ישראל תורה (תקנא אות ב) שפעם בעל 'דבר יום ביום', שהיה אז ילד, טייל בשבת חזון עם הג"ר יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת 'שואל ומשיב' ואבד"ק לבוב, שלבש כמנהגו בגדי חול וכובע של חול הנקרא 'ספאדעק'. לפתע ניגש אחד התושבים לרב ואמר שאדם פלוני בא לבית הכנסת עם טלית ותפילין וכשכולם צעקו עליו הוא אמר: "ראיתי בחלוני את הדיין הולך לבית כנסת עם ה'ספאדעק', ושכחתי ששבת היום". בעל 'דבר יום ביום' פרץ בצחוק והג"ר נתנזון צעק: "אני יודע שרצונכם הוא שיגזרו לא לילך ב'ספאדעק' בשבת, וזו לא תהיה!" – רשם מ"צ.]

"לכה דודי" בניגון של "אלי ציון" בשבת חזון

ש: ראיתי בספר ירושלים במועדיה – בין המצרים (עמ' ריא-ריב) שנשאל הגר"א נבנצל: "האם נכון לשיר בשבת חזון 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון'?" וענה: "יש בזה מנהגים שונים, יש שנהגו לזמר כך, ויש שאסרו".

[בס' נפש הרב (עמ' קצז), מספר הג"ר צבי שכטר שפעם בשבת חזון היה במנין מצומצם עם הגרי"ד סולוביצ'יק וכמעט שלא היו שם בני תורה. הם כיבדוהו כש"ץ בליל ש"ק, ושר 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון' והמתפללים לא רק שלא סייעוהו בניגון, אלא כמה מהם חשבו שחידש את הניגון. אז הג"ר סולוביצ'יק ריחם עליו ושר איתו. הוא הבין מתוך כך, שדעת הגרי"ד סולוביצ'יק אינה כדעת הסוברים שיש בזה משום מנהג אבלות בפרהסיא בשבת. הגרי"ד גם העיר שבבריסק ובעוד הרבה מקומות נהגו בחזרת הש"ץ של מוסף של שלש רגלים לשיר 'בנה ביתך כבתחילה' בניגון של 'אלי ציון'. הרי שאף ביו"ט, שהוא יותר חמור משבת בנוגע למנהגי אבלות, נהגו שלא להקפיד על ניגוני אבל. ופעם שמעתי שאמרו בישיבה אוניברסיטי , שעניין זה הוא מחלוקת בין הרב סולוביצ'יק והרב סולוביצ'יק, כלומר הגרי"ד התיר הניגון "אלי ציון" בשבת, אבל אחיו הג"ר אהרן סולוביצ'יק אסר.

אמנם ידוע שה'חזון איש' התנגד לשיר 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון' והקפיד שלא יקראו את הפטרת שבת חזון בניגון של מגילת איכה, כיוון שהדבר דומה לאבלות בפרהסיא (ס' פאר הדור ח"ד ס' קצה, מעשה איש עמ' קלד וס' מועדים וזמנים ח"ה ס' שמג), וזה כהמשנה ברורה רפב סקכ"ז. אלא הגרי"ש אלישיב תמה על דעתו של ה'חזון איש' בענין ניגון איכה ב"חזון ישעיהו", כיון שמקורו בראשונים (הריב"ש ס' קיא) ובמג"א (רפב ס"ק יד), ואין לשנות המנהג (הלכות ומנהגי בין המצרים עמ' צג הערה 8 ומובא באשרי האיש ח"ג עמ' תסג) – רשם מ"צ.]

מה דעת הרב על שירת 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון'?

ת: לי נראה שאין לנהוג בשבת אבלות במנגינה עצובה.

[עיין שו"ת משנת יוסף (ז, קד), שהג"ר יוסף ליברמן מציע פשרה: לא לנגן 'לכה דודי' בשבת חזון בניגון עליז ושמח, ולא בניגון איכה ו'אלי ציון', אלא ניגון מעורר ורציני המקבל את פני שבת מלכתא בקדושה ובחרדת קודש – רשם מ"צ.]

ש: ומה עם הפסוק 'איכה אשא לבדי' בפרשת דברים, והפטרת שבת חזון במנגינה של מגילת איכה?

ת: המנגינה מתאימה עם המילים.