שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בין הבחירות לפסח: ויעשו כולם אגודה אחת (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הרבי מסאטמר השני, ה'ברך משה', מסביר בהגדה שלו על שאלת החכם, שרוב הבנים אינם בעלי תורה ומעשים טובים, והחכם הוא אחד יחידי ביניהם, וכן הדבר בכללות העולם שרוב האומות אינן הולכות בדרכי טובים, ובני ישראל המה המעט מכל העמים, וכבר אמרו חז"ל כי אומות העולם טוענות שבני ישראל צריכים ללכת אחריהם, לאשר הם בטלים ברוב לגבייהו( ויקרא רבה פ"ד ס"ו). ויתכן לומר שזהו ביאור שאלת חכם, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ד' אלהינו אתכם, והרי איכא טענה משום ביטול ברוב.

אמנם מצאנו ישוב על טענה זו בערבי נחל (פ' מקץ דרוש ג) נודע הדבר כי בעת שיש אחדות בישראל דינם כרבים, כי כל אחד מישראל כלול מכולם ועולה סך רב, וגם מאחר שהם בכנופיא כרבים דמי, מה שאין כן בעת יפרדו לבבם וכל אחד ואחד הוא יחיד בפני עצמו, אזי נדונים כיחידים, והאות על זה כי בעון שנאת חינם חרב בית המקדש כי נידונו לפניו בתורת יחידים, ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שעל ידי השלום הם נידונים לפניו כמרובים, עכ"ד.

ולזה משיבים לבן החכם בהלכה זו שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, כי בביאור הלכה זו מצינו בגמרא (פסחים קיט, ב) מאי אפיקומן, אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה. וביאר הרשב"ם, אחר שאכלו הפסח בחבורה לא ילכו לחבורה אחרת לאכול לא פת ולא שום דבר. ויש בזה רמז שצריך להחזיק עצמו בחבורה אחת בשלום ובאחדות, ולא יפרד מחבורתו ללכת כה וכה, ובכח שלום ואחדות דינם כרבים ואינם בטלים ברוב.

והיסוד הגדול של אחדות באומה וכוחה חוזר על עצמו בכל שלושת הרגלים, עכ"ל הרבי מסטמאר.

וכן כתב בס' אם הבנים שמחה (פרק שלישי אות נ), כתב הג"ר יששכר שלמה טייכטל בשם ספר פרדס יוסף מהרי"ם מפאביאניץ: "בהגדה נאמר 'שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו – רצה לומר, 'לא אחד בלבד' – מה שאין אחדות בינינו, זה לבד גורם לכלותינו, ח"ו".

ובשבועות במתן תורה, אנו רואים שבכל הדרך במדבר, כתוב בתורה "ויחנו", שעם ישראל חונים בלשון רבים, אבל כשהגענו להר סיני כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) בלשון יחיד. רש"י מסביר: "כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקות". התנאי למתן התורה היתה אחדות בינינו. ובהגדה של פסח כתוב: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה - דיינו". מפרשים רבים מקשים: מה התועלת להגיע להר סיני ללא קבלת התורה, הלא כל החניה שם היתה כדי לקבל את תורה? מתרצים שמה שהגענו לדרגת של אחדות, די בזה, וכשמתאחדים כאיש אחד בלב אחד – דיינו.

וכן בחג הסוכות, ידוע הדרוש שדרשו חז"ל בעניין ארבעת המינים, שנמשלו לארבעה סוגי יהודים (ויקרא רבה ל, יב). ישנם יהודים שיש בהם תורה ומצוות הנמשלים לאתרוג שיש לו טעם וריח. הלולב, פרי התמר, אמנם טעם יש לו, אך אין לו ריח, וכך ישנם יהודים שיש בהם תורה אבל אין בהם מצוות. ישנם יהודים הדומים להדס שיש לו ריח אבל אין לו טעם, אלו יהודים המקיימים מצוות אך אינם לומדים תורה. הערבה, אין לה ריח ואין לה טעם, כן ישנם יהודים בלא תורה וללא מצוות. יבואו אלה, ויכפרו על אלה – ויעשו אגודה אחת.

גם כאן אנו רואים שהרוב שבהם אינם בעלי תורה ומעשים טובים. מסביר הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (סוף פרק יט) שאין רצונו של הקב"ה שיהודים יבדלו זה מזה. אלא, יכפרו אלו על אלו.

ישנו סיפור המובא ב'בית יוסף' (או"ח תרנא) שפעם רבי מנחם רקנאטי חלם בלילה שהוא רואה את שם י-ק-ו-ק כך: י-ק-ו לחוד, וה'ק' לחוד, ותיפעם רוחו, ולא ידע את פשר החלום. בבוקר הוא ראה שיש שם אורח אחד המחזיק שלושה מינים ביד אחת ואתרוג בידו השנייה, ואינו מחברם. ע"פ הנסתר ד' מינים הינם כנגד ד' אותיות של שם ד'. מי שמפריד בין ארבעת המינים מפריד בין שם ד'. מי שמפריד בעם ישראל, זה שווה לפירוד בתוך שם השם. וכן מובא בדרשות של רבי דוד טעביל ממינסק, בעל נחלת דוד (בית דוד דרש ו מובא בעולת ראיה ח"ב עמ' תסח). וכן כתוב במדרש על ד' המינים, שאמר הקב"ה: אם אתם עושים אגודה אחת, אני מתעלה.

הכל תלוי באחדות עם ישראל ולא נפסיק לדבר על החשיבות של אחדות עם ישראל. רבנו הרב צבי יהודה, היה חוזר וחוזר על ענין מרכזי זה.

זה עוד יותר הכרחי אחרי בחירות, כשכל אחד נכנס בתוך מפלגתו. אלא המפלגה שלנו היא מפלגת כל עם ישראל. זו המפלגה האמיתית. אל תאמר שאצלך כל האמת וכל הצדק, הכל נמצא בתוך כל עם ישראל, וכולם נצרכים.

"ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" (ברכת 'ובכן תן פחדך' שבתפילת העמידה בראש השנה ויוה"כ).

  • פורסם בשאילת שלמה 595