שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ביטול אמירת תחנון כשיש ברית מילה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:55, 18 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ביטול אמירת תחנון כשיש ברית מילה

שאלה: האם יש לומר תחנון בשחרית בבית הכנסת כאשר באותו יום תתקיים שם ברית מילה, אך אין בעלי הברית מתפללים שם באותה תפילה?

תשובה: מובא בשולחן ערוך (או"ח קלא, ד): "נהגו שלא ליפול על פניהם... בבית הכנסת ביום מילה". וכתב המשנה ברורה (ס"ק כב): "רצונו לומר בבית הכנסת שימולו אחר כך בה את התינוק אף שאין מתפללין שם בעלי הברית. וכתבו האחרונים דאם בעלי הברית - אבי הבן, הסנדק והמוהל - מתפללין שם, אף שהמילה בבית אחר אין נופלים על פניהם". לכן לכאורה, אם תתקיים ברית מילה במשך היום באותו בית כנסת, אין אומרים תחנון בכל המניינים שלפני כן. אך אין זאת הוכחה, משום שבשולחן ערוך מדובר על מציאות קדומה בה היו מלים מיד אחר התפילה ואפילו לפני "עלינו לשבח", לכן התפילה מקושרת לברית המילה כי הכל רצף אחד, ברם אם אחר התפילה אנשים חוזרים לביתם ומאוחר יותר באים לברית המילה אנשים אשר רק חלק מהם השתתפו בתפילה - אין שום קשר בין התפילה לבין ברית המילה ואין לפטור מתחנון. כך דעת הג"ר שריה דבליצקי, שאין אומרים תחנון אלא אם כן ברית המילה נעשית לפני אמירת "עלינו לשבח" או בסמוך לגמר התפילה, או שעל כל פנים כמה מהמתפללים ישתתפו בברית המילה שתתקיים אחר כך ("זה השולחן", השמטות ומילואים בסוף הספר). אבל בשו"ת ציץ אליעזר (ז, ט), הג"ר אליעזר ולדנברג חולק עליו וכותב שבעניינים אלה הכל הולך אחר המנהג, וישנה גם סברה לומר שזה תלוי בבית הכנסת ולא בציבור המתפללים - כיוון שבבית כנסת זה תתקיים מצווה גדולה זו, שהיא כשלעצמה מוטלת לא רק על האב אלא גם על כל עם ישראל (במקרה שהאב אינו מל), ואף אליהו הנביא בא לאותו בית כנסת - יש לבטא את השמחה הגדולה בכך שלא אומרים תחנון. עוד מוסיף שכך משמע מהמשנה ברורה שדייק מלשון השולחן ערוך "בבית כנסת ביום המילה": "דכיוון שבבית כנסת זה ימול" אין לומר נפילת אפיים גם אם לא נמצאים שם בעלי הברית (שער הציון אות כא). הרי שזהו דין בבית הכנסת ולא בציבור המשתתפים, ולא שייך להקשות "ולשמחה מה זו עושה" לגביהם.

אכן, המנהג בבתי כנסת רבים בירושלים הוא לא לומר תחנון במקרה כגון זה (עיין שו"ת "יביע אומר" ח"ג או"ח ס' יא).

מובא בשו"ת "דברי משה" (ס' ג), של הג"ר משה הלברשטאם, שהיה חבר הבד"ץ בירושלים, שבבית מדרש שהיה בו ברית מילה אחר תפלת שחרית ולאחר הברית כל בעלי השמחה הלכו, עמדו להתפלל מנין שני של תפלת שחרית ונסתפקו מה דינם לענין אמירת תחנון. כאשר הג"ר הלברשטאם זכה להיפגש עם האדמו"ר מסטמאר, הג"ר יואל טייטלבוים, שאלו שאלה זו, והוא השיב שאין לומר תחנון באותו יום באותו בית מדרש בו הייתה הברית מילה, אע"פ שכבר עברה הברית. ובספר "דרכי חיים ושלום" (אות קצ"ב) מובא שהאדמו"ר ממונקאטש, שהיה מוהל מפורסם, נהג שגם ביום שתיקן גדול או קטן שאינו מהול כראוי עפ"י הלכה באופן שנעשה ע"י תיקון זה נימול כהלכה, וגם ביום מילת הגר, לא לומר תחנון, וכן כשנתכבד להיות מוהל בעיר אחרת, לא אמר תחנון בתפילות של אותו היום, גם בתפילה לפני הברית.

לסיכום, יש להכריע שביום שמתקיימת ברית מילה אין לומר תחנון בכל התפילות שלפני כן או אחרי כן, אפילו אם בעלי הברית אינם נוכחים.

נלקח משאילת שלמה 139