שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ביטוח זה בטוח (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:03, 18 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף ביטוח זה בטוח ל־ביטוח זה בטוח (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ביטוח זה בטוח

[מ"ידיעון בית אל"]

חבר יקר, עשה ביטוח על כל דבר סביר, ואל תיקח סיכונים. נכון שזה עולה כסף, אבל כדאי.

אל תעסיק קבלן שמבצע אצלך שיפוצים, אם אין לו בטוח. ברור שזו אחריותו, אבל עליך לוודא זאת, כי אם יקרה משהו לשכן, ולקבלן אין כסף לשלם , אז עלול ליפול עליך תשלום של עשרות, אלפים ומאות אלפים, ואתה עלול להיתבע בבית המשפט, וכבר היו דברים מעולם פעמים רבות.

איני אומר שאם אתה מזמין בעל מקצוע לתקן לך ברז ושאר דבר זוטר, עליך לשאול אותו אם יש לו ביטוח, אך מי שמטפס על הגג לתקן קולטים, עלול חלילה ליפול החוצה או דרך הגג, וזה יכול להיות צרה צרורה.

עשה ביטוח חיים. אנו מאחלים לך לחיות חיים ארוכים וטובים, אך זה קורה שאנשים מתים, ואחר כך באים להתחנן אל הקהילה עבור האלמנה המסכנה והיתומים המסכנים.

וכן עשה ביטוח רפואי משלים וביטוח סיעודי – מאותן סיבות. אנחנו מברכים אותך שתהיה בריא וחזק ותשחק עד היום האחרון, אבל לפעמים זה לא קורה, ושוב זה נופל על הקהילה. לכן חכם עיניו בראשו. כמובן, אין צורך ללכת לקיצוניות ההפוכה ולעשות מחקר מסובך מה הביטוח הכי זול והכי בטוח במדינה. די בביטוח רגיל שמציעות קופות החולים.

אין זו חכמה גדולה לומר לעצמו: הכל יהיה בסדר, אך כאשר זה כבר לא בסדר, להשליך עצמו על הציבור.

וכבר נשאל הגאון הרב שלמה יוסף אלישיב: "האם נכון הדבר לעודד את הציבור שכל אחד יבטיח את עצמו בביטוח חיים, הואיל ודבר זה נוגע גם להצבור אשר עליהם מוטל הדבר לעמוד לימינם של המשפחות אשר נפגעו, לבסס את מעמדם ולדאוג לעתידם, יקשה להצבור לעמוד בהם". והוא השיב בקצור: "רצוי הדבר לפעול בזה" (קובץ תשובות א יט). נכון, הוא צודק, זה פשוט, ואין מה להאריך בזה.

וכן אף ביטוח בביתך נגד גניבות ונגד שריפות. וכן ביטוח של רכבך. אל תגיד: המשאית שלי יקרה והביטוח יקר – אדרבה זו דווקא סיבה כן לעשות ביטוח.

אל תגיד: עשיתי ביטוח רפואי ובסוף לא קרה לי כלום וסתם הוצאתי כסף. התשובה פשוטה: אשריך. וכן בשאר דברים.

אל תגיד צריך בטחון בד'! אם כך אל תלך כלל לעבוד, כי צריך בטחון בד'. או אל תלך כלל לרופא. או כפי שמביא הרמב"ם בפירושו על משנה פסחים: אל תאכל בכלל!

וכבר פסק הגר"מ פיינשטיין שזה כמו כל השתדלות לפרנסה (שו"ת אגרות משה ד או"ח קיא), וכן פסח הגר"ע יוסף שמותר (שו"ת יחוה דעת ג פה).

והנה דוגמה ישנה: נפסק שאסור לאב להשיא בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותדע להחליט במי היא רוצה באמת (קדושין מא א). ובכל זאת כותבים התוספות שבימיהם נהגו להשיא קטנה, כי באותה תקופה היה הכרח לשלם נדוניה גבוהה, ולכן אם יש לאב כסף לנדוניה – ישיא מיד את בתו הקטנה, מחשש שיבואו גויים רשעים וישדדו את כספו ממנו, ואז בתו תשאר גלמודה כל החיים. ועדיף שתתחתן עתה עם אדם שאינה מאוהבת בו, אך הוא אדם טוב, מאשר לקחת סיכון שלא תתחתן לעולם (תוס' שם ד"ה אסור). עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.

ובכל זאת, אולי תתעקש ותשאל: ומה עם בטחון בד'? התשובה פשוטה, כותב רבנו אברהם בן הרמב"ם, בספרו "המספק לעובד ד'": יש לבטוח בד' שיקיים מה שהבטיח, אך לא מה שלא הבטיח. אם ד' הבטיח לך מן במדבר, ואתה שומר בבית, הנך חסר בטחון, אבל אם בימינו שד' לא הבטיח לך מן, אתה יוצא החוצה לאסוף ,אז אתה חצוף, כי החלטת בשמו של ריבונו של עולם.

זה הכלל: מה שביטוח, בטוח.

תשלומים לבית הכנסת

ומענין לענין באותו ענין: אנא שלם מיסי בית כנסת. אם אין זה מוצא חן בעיניך, אין בעיה, לך לבית כנסת אחר, יש ב"ה הרבה בישובנו. אך אל תקיים מצוה בדרך של גזל, אין רבונו של עולם אוהב זאת, הוא אפילו שונא זאת, עיין בספר מסילת ישרים תחילת פרק יא.

נלקח משאילת שלמה 193