שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בד' אנו מאמינים, מאוחדים אנו עומדים! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־01:58, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == בד' אנו מאמינים, מאוחדים אנו עומדים! == [הרב שלמה אבינר] '''שאלה:''' המצב ממש נורא עם הטרור ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

בד' אנו מאמינים, מאוחדים אנו עומדים!

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: המצב ממש נורא עם הטרור הזה שלא נגמר. עד מתי נהיה עיוורים לחשוב שהממשלה והצבא יכולים לפתור את הבעיה ולא נבין ששורשה הוא במרומים? שמעתי שמקובל אמר שפשוט מאד נסתמו למעלה צינורות השפע בגלל עוונותינו, לכן כל זה קורה לנו. לכן כל מה שנותר לנו הוא לצעוק כולנו יחד אל ריבונו של עולם: די! רחם עלינו, עשה משהו! הבא משיח צדקנו! כי בצרה גדולה אנחנו ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים.


תשובה: קודם כל הצרה הגדולה שלנו אינה הטרור אלא הסכנה הגדולה שמרחפת על ביתור ארץ קודשנו, וגם בזה מאמינים אנחנו שעצת ד' היא תעמוד, ותופר עצת גויים. ודאי שיש להילחם בכל תוקף נגד הרוצחים ורב המרצחים העומד בראשם, אבל זהו מאבק משני המסתעף מן המאבק הראשי, שהוא על ארץ ישראל, בדומה למה שכותב הרמב"ן, שמלחמת שבעת עממים היא רק אופן מסוים של מלחמת כיבוש הארץ. אך אם ישלימו אתנו, נניח אותם לנפשם, בתנאים ידועים - כלומר, כמיעוטים במדינתנו ועוד רשימת תנאים (מ"ע ד' לנוספות לרמב"ן בספר המצוות לרמב"ם).

הצרה הגדולה היא שלעת עתה כל מיני רשעים מבין אומות הועלם לוחצים על כך שתמורת הפסקת הטרור נוותר על חלק מארצנו ונקים בו מדינה לשונאינו.

ולבושתנו ולחרפתנו ולסכנתנו יש בתוכנו כמה חלשים ומבולבלים המסכימים אתם, הן מדינאים והן תלמידי חכמים.

במצב כזה של הדברים, חסד עושה ד' לעמו ונחלתו, בכך שמקשה את לב אותם שקרנים-גנבים-מרצחים, המסרבים לקבל את כל הוויתורים ודורשים יותר ויותר. לו חדלו מטרור, מי יודע איזו צרה נוראה היתה נופלת עלינו. בוודאי שהלב שותת דם כאשר נהרג יהודי אחד, וקל וחומר רבים, אך בל נשכח שאנו בזמן מלחמה, מלחמה ארוכה ומתמשכת מאז קום המדינה ואף לפני כן.

אדרבא, כל הכניעה לטרור היא מחוסר הבנה, הכרה ואמונה שזו ארצנו, כימי עולם וכשנים קדמוניות ולָעַד, כימי השמים על הארץ. ככל שנדע זאת, נַכּה יותר בטרור, שוק על ירך. איננו נלחמים סתם בלי תכלית כדי להרוג ולהיהרג על איזו ארץ כבושה, אלא חוזרים אנו הביתה לנחלת אבותינו!

מלבד זאת, אין להפריז ולכפור בתודה כלפי הצבא, שמוסר נפשו יומם ולילה, ובזכותו הנזק שהיה יכול להיות רע יותר לאין ערוך, הנו רק מה שהוא.

אלא זה ודאי שיש אי-ודאות הדומה לחילופי מזג האוויר: קור וחום, שמש ועננים, שמחה ועצב. אולם עלינו ללמוד לחיות בתנאי אי-ודאות, כלומר, להוסיף אמונה גבורה ושמחה לעבוד את ד' בכל המצבים ובכל מזגי האוויר כמוזכר בספר קהלת (יא ג-ו).

באשר לסתימת הצינורות עליה דיבר אותו מקובל, אין לנו עסק בנסתרות, ומכל מקום סתימה זו מנין לו? אדרבה, כתוב בספר הזהר שבשנת ת"ר, קול התור נשמע בארצנו ושערי השמים נפתחו (זהר וירא קיז א). גם בלי נסתרות, כל מי שאינו עיוור, רואה "מחזיר שכינתו לציון". אמר לי פעם חבר בעל זקן אפור: "כשסבי נולד, היו בארץ 80,000 יהודים, כשאבי נולד - 200,000, כשנולדתי אני - ששים ריבוא, כשבני נולד - שני מיליון, ונכדי - חמישה מיליון, ועוד אומרים שהמצב מתדרדר"!

יש מודאגים ועצובים ומיואשים בגלל סתימת הצינורות. להפך, הדאגה והעצב והייאוש הם שסותמים את צינורות הברכה ומכריחים כביכול את ריבונו של עולם לפתוח צינורות חדשים. בדומה לזה מסביר רבי אלימלך מליז'נסק על הפסוק "מה נאכל בשנה השביעית" (ויקרא כג). הרי אין זו דרכה של תורה לציין את השאלות, אלא לתת ישירות את התשובה "וצויתי את ברכתי" ואז השאלה נופלת מעצמה. לכן הוא משיב, שכל העולם הנו מלא ברכת השמים והצינורות פתוחים, אלא דווקא דאגת חסרי הביטחון היא שגורמת פגם במרומים, והקב"ה חייב לצוות ברכתו מחדש שלולא זאת היתה ממשיכה לזרום (נועם אלימלך). וזה דומה למה שכתבו רבותינו הקדושים ביחס לעין הרע, המעוררת חשש נזק לסכנה, שהסגולה היותר בטוחה כנגד עין הרע, היא לא להאמין בעין הרע.

לכן התרופה היא חזק חזק ונתחזק, להוסיף אמונה וביטחון, גבורה ושמחה. וכן להוסיף אחדות בינינו. כאשר אנו מכים איש את אחיו בשוט לשוננו - עושים אנו את מלאכת שונאינו. ודאי שכל זרם רשאי להילחם על דעותיו ולנסות לשכנע את האומה כולה שדרכו היא הנכונה, אבל אנא, בלי ביטויי בוז ושנאה. אנשים אחים אנחנו.

דברים מתוקנים יכולים אנו ללמוד מן הגויים. אחרי אסון הטרור באמריקה, נופחה באומה רוח פטריוטית והמדינה התמלאה דגלים דגלים, וכן הוצבו שלטים ענקיים: IN GOD WE TRUST, UNITED WE STAND

קל וחומר שאנו מאמינים בני מאמינים, ישראל גוי אחד בארץ. אנו נכריז כי בד' אנו מאמינים, ומאוחדים אנו עומדים!