שיעורי הרב שלמה אבינר

ארץ ישראל ולא אומן

[הרב שלמה אבינר]

לא נדבר עתה על כך שעזיבת המשפחה, האישה והילדים, בראש השנה היא בעיה מוסרית או אפילו הלכתית.

לא נדבר על כך שמרן הרב קוק מוכיח שאין היתר לצאת לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים (משפט כהן עמ' שנב).

גם לא נדבר על כך שכלל לא ברור שיש איזו מצוה להשתטח על קברי צדיקים. יש תרי"ג מצוות מן התורה ומצוות רבות מדרבנן, אך אין מצוה כזאת (עיין שם משפט כהן).

אפילו לא נזכיר שאם קברי צדיקים אנו מחפשים, אז המבלי אין קברים בארץ ישראל, ענקי עולם ראשונים ואחרונים, תנאים ואמוראים, ואף אבותינו אברהם יצחק ויעקב ואמותינו שרה רבקה רחל ולאה, שאי אפשר לבטלם אפילו כנגד רבי נחמן מברסלב.

גם לא נדבר על הבטחתו של רבי נחמן להוציא פושעים מגיהנם אם יבקרוהו באומן, כי כבר לפני כן זכינו שאברהם יוציא אותנו מגיהנם (ערובין יט א). וכן יצחק אבינו (שיר השירים רבה ח. סוכה נב ב. רש"י ד"ה שבעה רועים ושמונה נסיכים), ויתר על כן אברהם אבינו יושב על פתחו של גיהנם ואינו נותן לאדם מהול להיכנס שם (בראשית רבה מח, ח).

גם לא נדבר על כך שאיננו צריכים לחפש תחבולות חדשות כדי להינצל מגיהנם, וכי לא די לנו בדברי רבותינו הקדושים, התנאים והאמוראים, אשר לימדונו שקיום מצוות התורה הוא שמציל מגיהנם, כגון קריאת שמע (ברכות טו ב), תפילה (דרך ארץ זוטא ט), ביקור חולים (נדרים מ א), צדקה (גיטין ז א. בבא בתרא י א) או לימוד משנה (מדרש תלפיות).

ודאי לא נדבר על כך שעד עצם היום הזה, רבי נחמן מברסלב, עם כל גדלותו וקדושתו, נחשב כדעת יחיד, לא רק בקרב ענקי גדולי ישראל אלא אף בתוך תנועת החסידות עצמה.

על כל אלה לא נדבר, כי על כל הנושאים האלה כבר נכתב די והותר והם התבארו עד תום.

רק רצינו לציין שחסידי רבי נחמן מברסלב עצמם סוברים שיש להיות בראש השנה בארץ ישראל, והם מקיימים אז תפילות בכותל המערבי, בבית הכנסת ברסלב במאה שערים, בבית כנסת פריאל סמוך לשם, ביישוב תל ציון, בבני ברק שיכון ו', ביישוב איבי הנחל, ביישוב יבניאל, במירון ועוד.

יתר על כן, גם רבים מגדולי התלמידים הראשונים של רבי נחמן סברו כן.

והנה ציטוטים מתוך החוברת "ראש בני ישראל" של חסידי ברסלב:

"על פי תלמידיו הקדושים כבוד מוה"ר נתן, ר' נפתלי, ר' שמעון ותלמידי תלמידיו במשך הדורות עד דור האחרון - דעת ר' אברהם בר' נחמן מטולטשין ור' לוי יצחק זכר כל הצדיקים לחיי העולם הבא, המבררים מקחו של צדיק, שרצונו חזק וברור, שבראש השנה, אנשי ארץ ישראל שזכו להתיישב בארץ החיים - הפלטרין של מלך, לא צריכים לנסוע לאומן, כי בארץ ישראל זורח אורו של צדיק ביתר שאת וביתר עוז, וכמבואר מדברי רבינו זצ"ל, בליקוטי מוהר"ן ס' קיא, וזה לשונו: ראש בני ישראל (שמות ל), ראשי תיבות רבי. ובסי' מח מבואר שדווקא בארץ ישראל זורח אורו בבחינת רבי, מה שאין כן בגלותא". "מהרבה מאוד סיבות אין לנסוע על ראש השנה מארעא קדישא לארץ העמין, ושאין רצון רבינו ז"ל כלל וכלל" (עמ' 1).

"כתוב בתורתנו הקדושה: ארץ אשר השם אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני השם אלוקיך בה בראשית השנה (כלומר ראש השנה עצמו), ועד אחרית שנה (כלומר ערב ראש השנה). הרי מפורש בתורתנו הקדושה ומקרא מלא, שישנה השגחה פרטית מיוחדת והסתכלות מיוחדת מאת הבורא ברוך הוא בארץ ישראל בראש השנה (ובמשך כל השנה כולה, כולל ערב ראש השנה), מה שאין כן הדבר בשום מקום אחר בעולם כולו. ואין שום נברא, אפילו צדיק ונביא, שיוכל לשנות ולומר אחרת ממה שכתוב בפסוק זה" (עמ' 2).

"עוד ברור ופשוט שאין אף אחד בעולם שיוכל להפקיע מצוות ישוב ארץ ישראל לדורות, לשלושה ימים קבועים בשנה לפחות, וכי יעלה על הדעת שרבינו ז"ל עשה כן?!" (עמ' 2).

"רבי שמעון, תלמידו ומשמשו של רבינו ז"ל בעולם הזה ובעולם הבא, על פי הבטחת רבינו ז"ל, על אף שהיה גר בארץ ישראל, מעולם לא נסע מארץ ישראל לאומן על ראש השנה" (עמ' 2).

"ונסע רק פעם אחת לשבועות, לחתן את בנו... ואף על פי שידע שהקיבוץ התקרב ובא, לא נשאר בחוץ לארץ אלא חזר מיד לאחר השידוך, להיות בראש השנה בארץ ישראל" (עמ' 2 - 3).

"מהעובדא הנ"ל גם כן דקדק רבי אברהם ברבי נחמן'ס שמארץ ישראל לא צריכים לנסוע לאומן (על ראש השנה), כך אמר ר' לוי יצחק בפירוש" (עמ' 3).

"מוהרנ"ת נסע לארץ ישראל אף שידע שיתכן שעל ידי נסיעה זו יפסיד את אומן בראש השנה, ואכן כך היה במציאות, שמע מינה ארץ ישראל דוחה אומן" (עמ' 3).

"מוהרנ"ת צוה לבנו ר' יצחק, שבגיל ששים יסע לארץ ישראל. וביאר ראב"ן שהעניין נוגע לעניין אומן בראש השנה. ואכן לא נסע לאומן מהארץ" (עמ' 3).

"ר' מאיר טפליקער, תלמיד מובהק למוהרנ"ת, לא נסע מהארץ לאומן על ראש השנה" (עמ' 4).

"במכתבו של רבי נחמן טולשינר [המודפס בסוף ס' עלים לתרופה] ליושבי ארץ ישראל - מוכח שיושבי ארץ ישראל לא נסעו מהארץ לאומן. ולא העיר להם דבר וחצי דבר על זה וקיבל את זה בטבעיות, ועיין שם שמחזק אותם מאד לא לזוז מהארץ ולא להוציא ולבזבז אפילו פרוטה אחת עבור חוץ לארץ" (עמ' 4).

"בזמן רבי אברהם ברבי נחמן'ס היו חשובים מאנ"ש בארץ, ואף על פי שהיה אפשר לנסוע בקלות באוניה מהארץ לאומן, אף על פי כן לא נסעו. בבחינת 'יחיד בדבר' היה רבי אברהם ברבי נחמן מטולטשין - וגם הוא תירץ את עצמו שאינו נוסע משום הקיבוץ באומן אלא שנוסע לחזק אנ"ש שבעיירות ומשום תלמוד תורה דרבים, ובכלל זה ובעיקר היה דעתו לעודד אנ"ש בכל מקום שהם לעזוב את חוץ לארץ ולעלות לארץ ישראל, [כולל יושבי אומן על ידי ציון רבנו זצ"ל"...] (עמ' 4).

"כידוע ראב"ן הנ"ל התחרט מאד מאד על נסיעתו האחרונה שנסע מהארץ לאומן..." (עמ' 4).

"רבי אברהם ברבי נחמן... אמר... בארץ ישראל, אדרבה שמה זוכים בצורה הכי מובחרת להיות אצל רבנו זצ"ל..." (עמ' 5)

"ראב"ן... אמר לאנשי מסירות הנפש... שאין לנסוע מהארץ לאומן על ראש השנה" (עמ' 6).

"רבי לוי יצחק אמר: שמעתי מפי קדשו של ראב"ן ... מארץ ישראל לא צריכים לנסוע לאומן על ראש השנה... (עמ' 6) . רבי לוי יצחק... נשמע מפורש מפיו... ש... לא זכו לקבורה בארץ ישראל בגלל שעזבו את הארץ הקדושה לנסוע לאומן על ראש השנה" (עמ' 6).

"להיות בארץ ישראל זה חיוב, לצאת לחו"ל לקברי צדיקים - יש מתירים ויש אוסרים, אין מחייבים. כל אבא כשר לא מצוה את בניו לצאת מהארץ לבוא אליו, אלא הוא בא אליהם מחו"ל. וכן כתב רבי אברהם ברבי נחמן זצ"ל שרבינו ז"ל דר בירושלים אצל הכותל המערבי, והוא תיקון גדול גם בזמן הזה לילך לשם ולתיקון לפגם הברית... ומי שאמר שרבינו ז"ל באומן ולא איתנו בארץ, מגשם ברוחניותו ופוגם בארץ ישראל ובגדולת הצדיק" (עמ' 6 - 7).

"רבנו הקדוש בארץ ישראל הוא רבי, מה שאין כן בחוץ לארץ יש בחינת ריב, כמבואר בליקוטי מוהר"ן סי' מח" (עמ' 7).

"וזה לשון ר' אברהם ברבי נחמן...: 'נשמת משה משיח נמצא בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ועיקר מקומו במקום הקודש" (עמ' 7).

"רביה"ק אמר לבוא אליו לראש השנה, ולא אל קברו בראש השנה. ואכן בכל הדורות אף אחד לא ניגש לציון רבינו ז"ל בראש השנה" (עמ' 8).

"והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיה ד ג)" (עמ' 11).