שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אריסטו והרצח בכפר דומא

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

אריסטו והרצח בכפר דומא

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: כיצד להתיחס לרצח בכפר דומא?

ת: מה השאלה? רצח זה רצח.


ש: אבל הערבים הם האויבים שלנו, ובמלחמה כמו במלחמה.

ת: א. לא כל הערבים הם אויבים שלנו. הם מתחלקים לשלושה חלקים: 1. משתפים פעולה אתנו. 2. רוצחים למיניהם. 3. באמצע: שונאים אותנו אבל אינם רוצחים אותנו.

ב. גם כלפי אויבים, יש כללי לחמה. הפתגם "במלחמה כמו במלחמה", כלומר אותו כלל המלחמה הטוטלית של קרל פון קלאוזביץ, אינו תמיד נכון. יתר על כן, גם כאשר יש להילחם, אין זה עניין של יוזמה פרטית אלא של צה"ל בלבד.


ש: אז צודקים אלה שנסעו לכפר דומא כדי להתנצל בשם עם ישראל?

ת: לא בהכרח. א. טרם הוכח שיהודים עשו זאת. אולי כן אולי לא. לא מאשימים חפים מפשע בלי הוכחות. אם כי לצערנו יש יהודים שאוחזים בדעות כאלה, אך ב"ה הם מיעוט זניח. ב. גם אם יהודים עשו זאת, לא שייך להאשים את כל עם ישראל ולבקש סליחה בשמו. הרי עם ישראל סולד מהתנהגות זו, שולל התנהגות זו, ועושה ככל יכולתו כדי למנוע התנהגות זו. אם אריסטו היה שומע, היה בוכה.


ש: מה זה שייך לאריסטו?

ת: בזמנו, היו "סופיסטים" המומחים להוכיח דברי שקר בהוכחות כאילו נכונות, מה שנקרא סופיזם או פאראלוגיזם. אריסטו לחם נגדם, והירבה להסביר מה הוא סילוגיזם נכון.


ש: מה זה סילוגיזם?

ת: מונח יסוד בלוגיקה האריסטוטלית. הוא בנוי משתי הנחות ומסקנה הנובעת מהן בהכרח.


ש: למשל?

ת: הנחה א: מיצי הוא חתול.

הנחה ב: לחתול יש ארבע רגליים.

מסקנה: למיצי יש ארבע רגליים.


ש: יפה מאוד. ודוגמה של סילוגיזם שקרי?

ת: הנחה א: מיצי הוא חתול.

הנחה ב: מיצי הוא ג'ינג'י.

מסקנה: חתולים הם גינג'ים.


ש: כל אחד רואה שזה שקרי, בשיל זה לא צריך אריסטו.

ת: יש דוגמאות יותר מורכבות ויותר מטעות. למשל פרדוקס הגבינה עם חורים.

הנחה א: ככל שיש גבינה, יותר יש חורים.

הנחה ב: ככל שיש חורים, פחות יש גבינה.

מסקנה: ככל שיש גבינה, פחות יש גבינה.


ש: התבלבלתי.

ת: עוד דוגמה:

הנחה א:בני אדם הינם בני תמונה.

הנחה ב: חמור אינו בן אדם.

מסקנה: חמור אינו בן תמותה.


ש: בסדר... אבל מה הקשר לחתול מיצי הנחמד עם הרצח הנורא בדומא?

ת: פשוט מאוד.

הנחה א: מישהו רצח ערבי בדומא.

הנחה ב: הרוצח היה יהודי (בהנחה שזה נכון).

מסקנה: כל היהודים הם רוצחי ערבים – ולכן עליהם להתנצל.


ש: הפעם הבנתי. מדובר באינדוקציה, מן הפרט אל הכלל, בצורה לא נכונה ,כלומר הכללה שקרית.

ת: באותה הזדמנות, עוד דוגמה.

הנחה א: מישהו רצח נערה במצעד הגאוה.

הנחה ב: הוא היה חרדי.

מסקנה: כל החרדים הם רוצחי נערות.

ויש מחמירים: כל הדתיים-הלאומיים הינם רוצחים.


ש: איך דתיים-לאומיים פתאם נכנסים לשם?!

ת: הנחה א: דתיים-לאומיים רצחו בכפר דומא.

הנחה ב: נערה נרצחה במצעד.

מסקנה: דתיים-לאומיים רצחו את הנערה.


ש: ובסיכום?

ת: אנחנו לא תלמידי אריסטו, אלא תלמידי אברהם אבינו ומשה רבינו אבל אנחנו מרחמים על אריסטו, שרצה לעשות סדר בחשיבה, ואם היה רואה איך יש אנשים שחושבים בעם חכם ונבון, היה בוכה. ובצדק.


  • פורסם בשאילת שלמה 408 [[קטגוריה: