שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ארבעת המינים בשנת שמיטה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־20:52, 13 בדצמבר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (ארבעת המינים בשנת שמיטה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


אתרוג

ש: האם לאתרוג יש קדושת שביעית?

ת: יש מחלוקת אם השלב הקובע עבורו הוא לקיטה (רמב"ם) או חנטה (רוב ראשונים). לכן אתרוג שחנט בשביעית יש לנהוג בו קדושת שביעית גם אם נקטף בשמינית (חזון איש ז י. דיני שביעית השלם עמ' רעג).


ש: מותר לי לקטוף אתרוג מפרדס של יהודי?

ת: בשנת שמינית ודאי לא, כי אולי אין קדושת שביעית. ובשנת שביעית, בכל זאת צריך לבקש ממנו אישור (דיני שביעית השלם עמ' קנא, רעג-ערד).


ש: אם יש לו קדושת שביעית, כיצד אפשר לקנות אתרוג, הרי אסור לעשות מסחר בפירות שביעית?

ת: או מהיתר מכירה, ואין להם קדושת שביעית (ואפילו אלו שאינם סומכים על היתר המכירה יכולים לקנות אתרוג כזה .חזון איש י, ו. שו"ת אגרות משה או"ח א, קפו. שמיטה – הלכה ממקורה לרב יוסף צבי רימון עמ' 397). או מאוצר בית-דין ואז יש להם קדושת שביעית, והתשלום אינו עבור הפרי אלא עבור הטיפול ,הגידול ובשיווק. כדי לצאת ידי חובת ,אתרוג צריך פרי המותר לאכילה ואתרוג של שביעית אכן מותר באכילה (דיני שביעית השלם עמ' רעד-ערה).


ש: מה עדיף ,אוצר בית-דין או היתר מכירה?

ת: יש אומרים שעדיף אתרוג עם קדושת שביעית כי כיון שנעשתה בו מצוה אחת של שמירת קדושת שביעית תיעשה בו מצוה נוספת של ארבעת מינים (שבת קיז, ב. דיני שביעית השלם עמ' ערה), ויש אומרים שהיתר מכירה עדיף כי אוצר בית-דין לא מובא ברמב"ם, וגם מרן הרב קוק לא הדגיש חשיבותו, ורבנו הרב צבי יהודה דילג עליו בסדרו הלכות מרן הרב. כמ כן, אמור להיות מחיר אחיד למהודר ולפשוט, כי התשלום אינו עבור הפרי עצמו אלא עבור העבודה וזו אותה עבודה, מלבד הוצאות מיון שאינן כה גבוהות.


ש: מותר לתלות בסוכה לנוי אתרוג עם קדושת שביעית?

ת: כן אם נשאר ראוי לאכילה (דיני שביעית השלם עמ' רעז).


ש: מותר לחנוט אותו עם ציפורן-בשמים בשביל הבדלה?

ת: לא כי כבר לא ראוי לאכילה .אבל מותר לעשות ריבה כי היא ראויה לאכילה (דיני שביעית השלם עמ' רעז-רעח).


ש: האם יש דין ביעור באתרוג עם קדושת שביעית של ארבעת המינים?

ת: כן. וגם אם עושים ממנו ריבה. וילמד הלכות אלה (דיני שביעית השלם עמ' רעח).


ש: לאחר חג הסוכות, מותר לזרוק את האתרוג לפח?

ת: לא. אלא לאוכלו או לשים בשקית ואחר כך בפח, כי שממילא יש לנהוג כן בארבעת המינים לאחר החג (שמיטה – הלכה ממקורה לרב יוסף צבי רימון עמ' 397).

לולב

ש: האם ללוב יש קדושת שביעית?

ת: יש אומרים שכן כי יש לו שימוש כמטאטא, וזו הנאתו (רש"י סוכה מ, א), אבל להלכה אין לו קדושת שביעית כי לא משתמשים בימינו בלולב כמטאטא, אלא הוא עץ בעלמא (שו"ת מנחת שלמה א נא אות כג. שו"ת שבט הלוי א קפא. דלא כשו"ת אז נדברו ד, נז. אורחות רבנו ב שכו). לכן אין דינים מיוחדים לגביו (דיני שביעית השלם עמ' רעח-רעט).

הדס

ש: האם להדס יש קדושת שביעית?

ת: יש אומרים שכן כי הוא ניטע גם לריח ולבשמים ויש שמשתמשים בו לכך בהבדלה (הגרשז"א. הגריש"א. שו"ת שבט הלוי. שמיטה – הלכה ממקורה לרב יוסף צבי רימון עמ' 199, 398), אבל להלכה אין לו קודשת שביעית, כי למעשה לא ניטע למטרה זו אלא לצורך מצוה, ומצוות לאו להנות ניתנו, וגם יש אומרים שקדושת שביעית של בשמים היא רק אם שמים אותם במזון (שם בשם מהרי"ל דיסקין. שו"ת מנחת יצחק ו קל). בסיכום, אין דינים מיוחדים לגביו (דיני שביעית השלם עמ' רעט-רצ).

ערבה

ש: לערבה יש קדושת שביעית?

ת: לא. עץ בעלמא (דיני שביעית השלם עמ' רפ).

סכך

ש: לסכך יש קדושת שביעית?

ת: לא. ומותר לחתוך אותם כרגיל. ובכל זאת, אין לזרוק סכך ישן לאשפה, כי זה בזיון המצוה (מ"ב תרלח ס"ד כד). אלא להניח במקום בו לא יתבזה (ועיין ס' זכרון למשה 134 שהחת"ס דחה תלמיד מישיבתו כי דרך על הסכך בהורדת הסוכה. והסטייפלר נזהר מאוד בלכתו ברחוב לאחר סוכות, שלא לדרוך על שיירי סכך שנזרקו למדרכה. אשכבתיה דרבי ב קסג).

---

ש: מותר לקנות ארבעת המינים מאדם שמגדל אותם בלי היתר מכירה או אוצר בית-דין?

ת: לא. אבל ממילא צריך תעודת הכשר על ארבעת המינים לגבי כשרותם למצוה. ותעודה זו מאשרת שגם לגבי הלכות שמיטה הכל כדת וכדין. רק לעיין היטב אם לאתרוג יש קדושת שביעית או לא.


  • פורסם בשאילת שלמה 406

==





























==