שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אפיית מצות או לימוד תורה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־22:28, 25 בפברואר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שאלה:''' מה עדיף – לאדם להקדיש זמן מתלמודו לאפות מצות, או ללמוד תורה באותו זמן? '''תשובה:'''...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: מה עדיף – לאדם להקדיש זמן מתלמודו לאפות מצות, או ללמוד תורה באותו זמן?

תשובה: התשובה מתחלקת לכמה חלקים.

א. יש מעלה למצות יד ויש מעלה למצות מכונה. אך רבנו הרב צבי יהודה הקפיד על מצת מכונה כיוון שהוכרע על ידי הפוסקים שמצת מכונה כשרה, והרי שיש בה יותר הקפדה על חשש חמץ מאשר במצת יד (הגדה של פסח עם פירוש רבנו עמ' 93). ופעם תלמיד שאל את רבנו: "מה עדיף, מצת יד או מכונה?” רבנו ענה: "באותו זמן שמתאמצים לעשות מצת יד אחת, אפשר לעשות את המצות של ר' נתן (גיסו של רבנו) ושל עוד אנשים רבים עבור כל ימי החג" (עיטורי כהנים – גליון 259). וכן אמר ש"יש להדר במצות מכונה" (משמיע ישועה עמ' 508). וכך היה מנהג ירושלים להשתמש במצות מכונה (עי' כל העניין בפירושו של הרב על קצשו"ע קו, טו. שו"ת הכל בסדר עמ' סב-ע).

אני הדל משתמש במצות מכונה, ולפעמים מצות יד אם מזדמן לידי, כגון שאורח מביא.

ב. צריך להבין את הערך של לימוד תורה. הגר"א עשה חשבון כמה מצוות מקיימים בדקה של לימוד תורה. כל שניה אומרים מילה, ששים מילים בכל דקה, ולימוד תורה שקול כתרי"ג מצוות – 60 X 613 = 36,760. 36,760 מצוות דאורייתא כל דקה. אפשר להוסיף, שלפי הרבי מסטמאר, כל התורה והמצוות שיהודי עושה בארץ ישראל, שווים לפחות פי שניים מבחוץ לארץ (גם כתב שם שעבירות בארץ הרבה יותר חמורות. ס' ויואל משה, מאמר ישוב א"י ס' קלב אות א). לכן, לפי החשבון של הרבי מסטמאר, יש 73,520 מצוות דאורייתא בדקה של לימוד תורה בארץ ישראל. אמר רבנו הרב צבי יהודה בשם החפץ חיים: קיום מצווה בארץ שווה פי עשרים מאשר בחוץ לארץ (שיחות הרב צבי יהודה – ויקרא עמ' 265, לנתיבות ישראל ח"א עמ' קס ועמ' רב, שיחות הרב צבי יהודה – תלמוד תורה עמ' 247). לכן, לפי החפץ חיים, יש 735,200 מצוות דאורייתא בתוך דקה של לימוד תורה בארץ ישראל!

אחד מנכדיו, שאל פעם את הגרי"ש אלישיב, מדוע הוא אינו נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל שבועות, אלא קם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות. הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון, שבשינוי שעות השינה המעטות שלו, לא ירוויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע כי עדיף שילך לישון בתחילת הלילה כהרגלו... (השקדן ח"ב עמ' 240).

ג. יש סיפור על גאון אחד, שלא למד תיקון ליל שבועות אלא לקח גמרא ולמדה. שאלוהו על כך. הוא אמר: יש חלון ראוה עם כל מיני מוצרים לדוגמת כל מה שיש בחנות. זה תיקון ליל שבועות, צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם (ישעיהו כח י), אבל אם אדם רוצה לקנות את התורה צריך להיכנס לחנות, כלומר ללמוד את הכל בעיון. לצערנו, אנו לא יודעים הרבה תורה, ולכן עלינו לשבת וללמוד. הרי מרן הרב קוק כתב תנאי קבלה לישיבת מרכז הרב הוא לדעת שלוש סדרי גמרא בעיון! אכו, אנחנו צריכים ללמוד הרבה תורה.

ד. כלל גדול: כאשר חז"ל (פאה א, א) נקטו ותלמוד תורה כנגד כולם, הם ידעו ישנם עוד מצוות רבות, אך הם באו לומר ולהדגיש כי שכר לימוד התורה וערכה רב מכל מצווה אחרת. ובדאי קיום מצוות אינו ביטול תורה, כמו שאומר בעל התניא, שדביקות בד' בודאי אינה ביטול תורה (שו"ע הרב, הלכות תלמוד תורה), אבל מי ששואל, אנחנו אומרים שיש ללמוד תורה (עיין דיון בשו"ת השואל [ב, מה] מה עדיף – להקדיש זמן מתלמודו לחפש ולקנות ד' מינים מהודרים, או ללמוד תורה באותו זמן).

כתוב בשו"ת מהרש"ג (ב, קכה), שלפני חתונתו נכנס המהרש"ג להיפרד מהמהר"ם שיק, ונכנס יחד עם זקנו שהיה מהבעלי-הבית החשובים בחוסט, והוא ביקש מהמהר"ם שיק שיאמר לנכדו שלא ילך לכל השמחות והחתונות, ואמר לו המהר"ם שיק: כאשר יושבים ולומדים, אף פעם לא מתחרטים.

  • פורסם בשאילת שלמה 538