שיעורי הרב שלמה אבינר

אני מתחלחל

[הרב שלמה אבינר]

בלי להיות צדיק גדול, אני אדם די נוח. איני גאון גדול אך איני טיפש גמור. אני עומד על דעתי ודי קנאי על דעתי. אך איני מחרים את כל אלה שסוברים אחרת ממני. איני כועס עליהם, אלא מתייחס אליהם בסבלנות, אז זה די מפצה על חסרונותי.

כאשר אני רואה יהודי מחלל שבת, איני זורק עליו אבנים, אלא מצטער ואומר לעצמי: הוא תינוק שנשבה.

כאשר אני רואה יהודי אוכל מזון לא כשר, אני כואב ודואב אך חושב לעצמי: הוא לא למד.

כאשר אני פוגש אנשים שרוצים לתת חלקים של ארצנו לאויבינו, אני מתחלחל אך מחליט לעצמי: הם מבולבלים.

כאשר אני שומע על נער עבריין העסוק בפשעים והבלים, לבי נצבט, לבי נקרע, ואני מתמלא עליו רחמים.

מול כל מיני דברים לא כשרים, לא נכונים, לא צנועים, לא ישרים, אני מגיב בסבלנות. אני אומר לעצמי: אני מאמין בד', הוא לא יעזוב את עמו, הכל יסתדר.

אך יש קיצוניים כאלה שכאשר אני רואה אותם אני מתחלחל.

כאשר אני שומע מישהו אומר: "מוות לערבים" אני נאחז חלחלה. גם אם הוא מצַפּה אמירה זו בעטיפה של מילים יפות הלקוחות מאוצר הקודש והלאומיות. ואני זוכר שכוחניות הפוגעת באדם ושוכחת מה זה אדם – מתחילה בדיבורים.

כאשר אני שומע קיצוני אומר על אחיו היהודים: בוגד, אנטישמי, נאצי - אני מתחלחל ומצטער על כך .

אני זוכר מנעוריי את המחזה "קרנפים" המתאר כיצד אנשים מתונים, נחמדים, שכליים, חברתיים, הגיוניים, הופכים בלי שמרגישים בזאת למפלצות חייתיות ומנסים לשכנע את הזולת בכל מיני טיעונים לא לעניין, שהם הצודקים. ואותם כוחניים הסגורים בעולמם הקפוא, המתיישרים לפי קו עקום, ואינם מקשיבים לזולת לעולם, אינם מודעים לכך שהם הפכו לפראים לא נורמליים העסוקים ברמיסת אנשים.

כן, היזהרו, בני אדם. איני יודע אם האדם בא מן החיה, אך מה שבטוח הוא שיש בו עדיין נפש חייתית, ואנו עלולים להפוך לחיה. אז אל נא נירדם בשמירה.

ודאי, בעת מלחמה עלינו לעמוד על נפשנו. אך אל נבלבל בין אדם לבין אויב. נזכור שיעקב אבינו, בעת מלחמה "וירא ויצר לו, וירא שמא ייהרג וייצר לו אם יהרוג" (רש"י בראשית לב ח). נזכור את אברהם אבינו שחזר מן המלחמה, וירא מפני הנפשות שהרג (רש"י בראשית טו א).

כן, במלחמה הורגים כי "הבא להרגך השכם להורגו", כי זה בלית ברירה. אבל אל לנו לטפח תרבות המדברת על רצח אפילו ברמז, אל לנו לעורר שנאה לגויים וגם לערבים, נזכור שאנו בנים של אברהם אבינו, אב המון גויים והקב"ה הבטיח לו "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

רבנו הרב צבי יהודה כותב שכל יהודי בריא ביהדותו, אף כל ילד בריא ביהדותו, יודעים שעל אף הדברים הנוראים שעשו לנו, מעולם טיפחנו שנאה לגויים (לנתיבות ישראל א יז).

גם בשם התורה, אל תדברו על שנאה לגויים, וקל וחומר ליהודים. התורה נמשלה למים, וישראל נמשלו לכוכבים - כאשר הם מעולים, ולחול - כאשר הם שפלים. וחול יחד עם מים הם בוץ טובעני.

לכן אנו מתחלחלים וכואבים כאשר אנו שומעים ביטויים קיצוניים מסוג זה. הם מסוכנים ועלולים להפוך את כדור הארץ לחבית חומר נפץ.

לכן, אחינו, ניזהר, ויהיה טוב לכולנו.