שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אני מוסר נפשי על הארץ (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ארץ ישראל, אי אפשר בלי מסירות נפש. שלשה דברים נקנים בייסורים. אני החלטתי שעבורי לא יהיו אלו סתם דיבורים בעלמא, אלא גם מעשים: מסירות נפש ממש, מסירות נפש יום יום.

אני לא צדיק גדול, אני אפילו מקיים מצוות חלש, אני מתנדנד. אבל במצוה הזאת אין חכמות! בלי מסירות - אי אפשר!

יש שמוסרים נפשם על התורה יומם ולילה - אני לא מזלזל בהם חלילה. אבל זה לא ממש על החיים. אני מוכן להקריב נפשי על הארץ.

אני לא מבין את כל הפלפולים האלה: מה יותר חשוב, העם או הארץ? אם אני מוסר נפשי כדי שהארץ תישאר בידינו - אז אני גם עושה טובה לעם, איך לא מבינים את זה?!

ודאי אני מלא אהבת ישראל. מה שאני עושה זו אהבת ישראל. כן, אני מלא אהבת ישראל! וזה גם קידוש השם. להפקיר חלקים מארצנו, זה חילול השם, בשביל זה חיכינו אלפיים שנה?!

אני לא צדיק גדול, אבל על ארצי, אמסור נפשי. אף על פי שזו הקרבה, אף על פי שזה קשה. בזמן האחרון קשה לי מאד עם הצבא שלנו, שכל כך הערצתי. אבל הוא גירש יהודים והפך אותם לפליטים בלי עבודה. ועל השוטרים שנתנו מכות רצח - אני לא רוצה לדבר עתה. דווקא בגלל שאני דואג לארץ ישראל, אני מרוגז על הצבא, וגם בגלל שאני אוהב את עם ישראל. ודאי אנו יודעים שהחיילים שומרים על עם ישראל כל רגע, קופאים מקור בשמירות, מסכנים את חייהם, וגם רבים נהרגו ונרצחו בשביל כולנו. ודאי שלכנות את צה"ל "צבא גירוש" זו כפיות טובה. אבל בכל זאת מאד קשה לי אתו.

אז משמיצים אותי מימין ומשמאל, מעליבים אותי, פוגעים בי ומדביקים עלי כל מיני תוארי גנאי. אבל לא אכפת לי, אני יודע שאני צודק, שאני הולך בדרך הנכונה, שאני הולך אחרי רבותי, רבותי בדור הזה ובכל הדורות, אחרי אברהם אבינו ומשה רבינו.

אני גאה, כמובן לא גאווה אישית, כי יש עוד רבים כמוני. איזה דור גדול! כל הכבוד לנו!

ברחוב מזהים אותנו, שאנו המוסרים נפשנו על ארצנו, על פי הבגדים שלנו. אני יודע שבגדים זה לא מה שחשוב, אבל פה זה מיוחד, כי אלו מדים של חייל. כי אני חייל, חייל של ריבונו של עולם, חייל בצבאות ד', חייל בצה"ל, בצבא הגנה לישראל, צבא הגנה לעמנו וארצנו, צבא הגנה נגד שלוש מאות מיליון אויבים מבחוץ ועוד שלושה מיליון מבפנים, ולכן עלי להיות חייל טוב, הכי טוב שאפשר.

בארנק שלי יש לי תעודה: "לוחם". כן אני לוחם. בהחלט אני מרוגז על הצבא, אבל אני מחזיק בשיניים וממשיך כי הצבא זה אנחנו. מעל הכיפה יש לי כומתה, ומעל הטלית הקטן יש לי חולצה בצבע זית. כי אני לוחם, ומוסר נפשי להיות לוחם טוב, בשבילכם, בשבילנו, בשביל עמנו בשביל ארצנו.