שיעורי הרב שלמה אבינר

אני לא ציוני...

[הרב שלמה אבינר]

אני לא ציוני. כך התבשרתי אתמול. למה? כי השתתפתי בפינוי. חשבתי על זה כל הלילה, האם באמת אני כזה?

דווקא חשבתי שאני ציוני. עדנה אשתי טוענת שאני ציוני מדי. מידי פעם היא אומרת לי: "עזוב את הצבא, קובי, תרמת די. אתה חוזר רק לשבתות ונרדם לי על השולחן, ולפעמים גם בשבת מקומך ריק, ולי ריק בנשמה. כל פעם שמודיעים בחדשות שנפגעו כוחותינו, אני רועדת מפחד. אנא ממך, קובי, עזוב את הצבא, יש לך מקצוע טוב, אנא ממך, קובי...".

אז אני ניגש למפקד שלי והוא עונה לי: "קובי, זו החלטה שלך. אני לא אמנע בעדך. אבל אני צריך אותך כאן. גם אני לא רואה את אשתי ואת ילדי". אז מה שיש לי לענות נגד זה?

ופתאום אני לא ציוני. נכון, השתתפתי בפינוי. אמרו לי "סרב פקודה!" אני לא מסרב פקודה! נקודה. כך אפשר לסגור את הצבא. היו רבנים שאמרו לי "אתה לא יכול!" ומה אעשה ויכולתי. כאב לי מאד הלב על החברה האלה, אבל יכולתי, ולא אעשה שקר בנפשי כלפי מפקדי. יש רבנים שאמרו "תפנה, אבל בדמעות" - זה מה שעשיתי, כאב לי מאד בתוכי ובכיתי, אבל לא בגלל הרבנים, אלא מפני שכך הרגשתי. אז הרבנים האלה לא ציונים?! ועוד יש גם רבנים שאמרו "אתה מפנה וזהו".

על כל פנים, טוב לדעת שאני לא ציוני, כי זו כבר התקדמות. לפני שבוע, התבשרתי שאני "ערב רב". מה זה "ערב רב"? - גוי כזה. אני גוי?! אבל אמא שלי יהודיה, ואבא שלה היה רב. אני כבר לא מבין כלום. הסבירו לי שזה עניין עמוק, עניין של נשמות, ולא פלא שאני לא מבין.

על כל פנים, כיוון שהשתתפתי בפינוי אני "ערב רב" וגם "מוסר" - עוד סוג כזה...

אך לאור תרומתי בכל זאת לצה"ל, קיבלתי הנחה, שלא יהרגו אותי. רק לא אקבל עליה לתורה ולא אהיה שליח ציבור, גם ביום השנה של הורי. עכשיו לפחות אני יהודי, אבל אני לא ציוני. זה ממש לא נעים להיות לא-ציוני. כל הלילה שכבתי במארב ליד התנחלות עקב התראה מודיעינית לפיגוע חבלני ובבוקר נכנסתי למכולת כדי לקנות לי איזו שתיה. אמרו לי כמה אנשים: אתה מכוחות הגירוש, ומעורר אצלנו בוז ושאט נפש". ויתרתי על השתיה ושתיתי תה פושר עם החברה מן המארב. דווקא טעים. אך אני אשם, הרי כבר הזהירו אותי שיש אנשים שלא יכולים יותר לראות את המדים הירוקים. אמרתי להם שלא אעשה שקר בנפשי, אני בעד הפינוי. אני חושב שזה היה בסך הכול לטובת המדינה, לטובת האומה ולטובת הצניעות??. שמעתם על הרצל? הוא היה בעד הקמת מדינת ישראל באוגנדה ומחיקת כל יישוב ארץ ישראלי - אז הוא לא ציוני?! אלא הוא פחד משואה ורצה שמהר תהיה לנו מדינה. לצערנו... גם המזרחי תמך בהצעת אוגנדה. אז הם לא ציונים?! כבר עשר שנים אני משרת בצבא, פעמיים נפצעתי קשה ובפעם השלישית פרפתי בין חיים למוות, נדמה לי שאני ציוני. יותר ציוני מאלה שאומרים שאני לא ציוני.

אגיד לכם. עברתי דברים קשים מאד בצבא, אבל כשאומרים לי שאני לא ציוני זה קשה לי מכל.

יש לי חייל שיש לו חברה, או ארוסה, אני לא זוכר בדיוק, אמרה לו: "השתתפת בגירוש, אני לא מתחתנת אתך, אני מתנתקת ממך" מסכן הוא ומסכנה היא. עדנה'לה שלי, את לא תעזבי אותי, נכון? אם תעזבי אותי אשאר עם החברה של המארב, הם מעריכים אותי ואוהבים אותי. ובעצם, אם אני לא ציוני, אז אולי אעזוב את הארץ. סליחה, נסחפתי. כי כואב לי. כי אני דווקא אוהב כל יהודי ויהודי, גם אם אני לא מסכים אתו ונדמה לי שהוא הורס את המדינה. אז למה לא מתייחסים אלי באותה צורה? באמת חבר'ה, אתם אומרים עלי שאני לא ציוני?! השתבשתם לגמרי. מה קרה לכם?