שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אני לא מתחרט על מפלגת נעם (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־00:17, 29 בספטמבר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "[נכתב סביב החבירות לכנסת ה-22] אני לא מתחרט על הניסיון להקים מפלגת נועם. צדקנו. אם הייתי עו...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[נכתב סביב החבירות לכנסת ה-22]

אני לא מתחרט על הניסיון להקים מפלגת נועם. צדקנו. אם הייתי עומד עוד פעם מול החלטה זו, הייתי חוזר עליך.

אני לא מתחרט, עקב זה שלא הצלחנו. הקדוש ברוך הוא לא חתם איתי חוזה שנצליח. רק ציוה עלינו לנסות, וזה מה שעשינו. כתוב: כי תצא למלחמה, ולא כתוב: כי תנצח במלחמה. לא הייתי בטוח שנצליח. רק דבר אחד היה ברור: אם לא ננסה, בטוח שלא נצליח. כך רופא. כך חייל.

אני לא מתחרט עקב מה שספגנו עלבונות, הטחות, ביקורות, השמצות, ליצנויות, בזיונות. איני מצטער על כך. לא אכפת לי. לפעמים יש מחיר. לפעמים צריך מסירות נפש. שכחתי הכל. מחקתי מזכרוני. אני מוחל לכולם.

אני לא מתחרט על כל האנשים שהגיבו בחיוב ואמרו: זה טוב, זה אמת, תודה רבה, כל הכבוד – גם חרדים, גם דתיים, גם מסורתיים, גם חילונים.

אני לא מתחרט על כל הדברים הטובים שאמרתי. על שבת ומשפחה, חינוך וצבא, רבנות ראשית וגיור וכותל. שום דבר לא הלך לאיבוד. אם לא לבחירות האלה, אז לבחירות הבאות. ואם לא לבחירות הבאות, אז לאומה, כי הם דברי אמת וטוב וישר. כמו שיש חוק שימור המסה ואנרגיה, יש חוק שימור הקדושה. שום מילה טובה אינה הולכת לאיבוד.

אני לא מתחרט על כל המאמצים. הייתי חייב לומר, לא מה שיש כבר ומה שאנשים אוהבים לשמוע, אלא מה שצריך להיות ומה שחייבים לומר.

אני לא מתחרט על כל הדברים שאמרתי, גם אם אנשים החליטו לא ללכת בדרך זו. כבר טוב שהסכימו בשכלם. יותר מאוחר, גם יסכימו ברצונם. זה לוקח זמן. צריך סבלנות.

אני לא מתחרט, כי כל הרבנים שתמכו, עשו זאת לשם שמים. וגם אלה שתמכו במפלגות אחרות, תכמו לשם שמים. אשרינו, שבין רבנינו יש מחלוקות לשם שמים.

אני לא מתחרט על הרע שהיה לי, על הטוב שהיה לי, על האכזבה ועל העצבות, על השמחה ועל התענוג שהקשיבו. כי אני ממשיך, או ליתר דיוק, אני מתחיל מחדש לקראת העתיד.

אני לא מתחרט. שום דבר לא השתנה. רק בלי מפלגה, יהיה יותר קשה. זה הכל. אבל זו אותה מטרה, לרומם את האומה.

אני לא מתחרט, כי הנשמנו את העם בחמצן, חמצן של אידיאלים. יש "אנוקסיה מוחית", מחסור אספקת חמצן למוח, שלפעמים גורמת להזיות. עתה העם קיבל נשימות אויר צח של חמצן ל-4 שנים.

אני לא מתחרט, אני לא מתבייש, אני לא מתכנס, אני ממשיך הלאה.

אני אוהב את האומה, מאמין בגאולתה, אני אוהב את כל הרבנים ואת כל המפלגות. אני לא אומר לאחרים מה לעשות, אלא רק לעצמי. אף מפלגה אינה בתכלית השלמות, אז יש לבחור הטוב ברובו: הבית היהודי – האיחוד הלומי. אני נותן להם במחנה את כל הנועם של נועם.

עם ישראל ממשיך בדרך גאולים.

  • פורסם בשאילת שלמה 616