שיעורי הרב שלמה אבינר

אני דתי-לאומי?

[הרב שלמה אבינר]

האמת היא שרבנו הרב צבי יהודה לא השתמש במונח לאומי-דתי או דתי-לאומי. הוא לא דיבר בשם אידיאל דתי-לאומי אלא בשם התורה. התורה היא הכל. איננו עושים חיתוכים בתורה ואיננו עושים פילוגים באומה. איננו מסתגרים בתוך איזו מפלגה או איזה זרם צר, אלא אנו לוחמים בעד כל מה שיש בתורה: מצוות, לימוד, אמונה, מידות, ארץ ישראל, יראת שמים וכו'. איננו מפקירים אף צד שבתורה. איננו גורסים פתיחות במובן של רמיסת חלקים שבתורה.

אדרבה, מאז שיבת ציון ובניין הארץ, הקמת המדינה ומלחמות ישראל - אנו צריכים עוד יותר תורה, עוד יותר ישיבות, עוד יותר מצוות, עוד יותר יראת שמים, כי בניין הכלל בקדושה ובטהרה הוא משימה קשה יותר, עמוקה יותר ואחראית יותר מאשר בניין הפרט. לא החלשת התורה אלא אדרבה, חיזוק התורה.

הרב צבי הירש קלישר, הרב אליהו גוטמכר והרב שמואל מוהליבר ועד גדולי עולם שבאו אחריהם, היו גאונים, צדיקים קדושי עליון והם אמרו: הגלות נגמרה, יש לשוב לציון ולבנותה. אין זו פשרנות בתורה חלילה אלא אדרבה - יותר תורה. לפניהם היה הגאון מווילנא, שלא היה פשרן ליברל חלילה אלא אור עולם.

מדינה - כן! ריקבון שבמדינה - לא!

המדינה כשלעצמה, כלומר קיום מצוות ירושת הארץ - קודש. אך במדינה הזאת יש חילול השם: יש חינוך שלא מתוך תורה ויראת שמים, ויש תקשורת מודפסת ואלקטרונית לא על פי תורה ויראת שמים: לשון הרע ויצרא דעריות ודאלימות. נגד כל אלה יש להילחם בכל תוקף.

צבא - כן! הצבא הוא מצוה. כשלעצמו הוא מצוה: הגנה על העם, הגנה על הארץ, קידוש השם הגדול. אבל זה שבצבא יש ערבוב עם בנות - זה נגד התורה. זה שמשתמשים בצבא להרוס התיישבות - זה נגד התורה.

הנושא מורכב, יש חושך בתוך האור, יש שמרים בתוך היין. צריך בירור של הטוב מתוך הפסולת.

אנו לא מפלגה - אנו תורה. כי אף מפלגה אינה מושלמת. אף תנועה אינה מושלמת. כל זרם נושא אתו חלק מן התורה, חלק מן האור ואנו צמאים לכל האור. כמובן, לקראת הבחירות אנו מצביעים. כי לא להצביע זו גם הצבעה. לקראת הבחירות אנו מחפשים את הטוב ברובו ואת הרע במיעוטו, כי אף פלג אינו יכול להתנשא ולטעון שאצלו כל האמת וכל הצדק, כל הטוב וכל היושר. אנו עמלים למען כל התורה. כולה בשלמותה.

לכן אנו עמלים למען המדינה, כי זאת ציוויה של תורה, אבל לא למען הרקב שנמצא זמנית במדינה. המדינה אינה מושלמת. שום דבר אינו מושלם עלי אדמות, אף אדם ואף ארגון. הרעיון שעליו מושתתת המדינה הוא תורה, הוא קודש. אלא שהמדינה בפועל היא עדיין בוסר, אבל אנו מאמינים בה. אנו בדרך הטובה, אך רק בראשית הדרך. העץ הוא טוב אך הפירות עוד לא בשלים. המדינה היא עוד לא מלכות ד' בארץ.אבל היא מלכות ד' בדרך. כמו שהציונות היתה המדינה בדרך, כך המדינה היא מלכות ד' בדרך.

לכן אנו נדרשים עתה ליותר טהרה, ליותר קדושה, ליותר תורה, ליותר עמקות, ליותר יראת שמים. כי כל מה שאנו עושים כאן בארצנו, כל מה שאנו בונים כאן, צריך להיעשות מתוך תורה ויראת שמים.

ודאי אנו אוהבים את כל עם ישראל, שהרי אנו עם ישראל. מתוך כך אנו אוהבים כל יהודי. אם הוא חוטא, אנו אוהבים את נשמתו ואנו שונאים את הרע שבו. איננו מצליחים להירדם ולישון בגלל הרע שבו ואנו מחפשים נתיבים להביאו אל שערי אורה.

אנו שונאים חילול שבת, אנו שונאים חילול הקודש, כי - אוהבי ד' שנאו רע. אנו אוהבים את ד' ומתוך כך אנו אוהבים כל מה שמתגלה בו כבוד ד': עם ישראל, התורה וארץ ישראל, ועתה - מדינת ישראל וצבא ישראל.

אשרינו שזכינו. הדרך עוד ארורה. המלחמה עוד ארוכה, אבל אנו ננצח. אנו הולכים ומנצחים. ננצח את כל העולם כולו, את כל כוחות השטן למיניהם. אנו עבדי ד' המקבלים עול מלכותו בעבודה הגדולה של כינון מלכות ד' בארץ.