שיעורי הרב שלמה אבינר



בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים בא תלמיד ישיבת מרכז הרב מן החזית, שבור ורצוץ, אל רבנו הרב צבי יהודה וסיפר לו בייאוש רב על המאורעות הקשים שראו עיניו. רבנו הקשיב קשב רב, ישב על כיסאו בתנוחה המשדרת עוז ועוצמה. בסוף אמר רק שתי מילים: "אנו מתקדמים"! כלומר, על אף הקשיים, הנפילות והמשברים, באופן כללי, בחשבון גדול – אנו מתקדמים. אנו מתקדמים בכל התחומים. 

1.	בתורה. הגלות היא סכנת נפשות, לא רק סכנה גופנית אלא גם סכנה נשמתית; רבנים התנגדו לעליה מרוסיה לפני מאה שנה, כי מדינה זו היתה מלאה תלמידי חכמים ולומדי תורה, וארץ ישראל היתה דלה. ומה המצב עכשיו? שם כמעט אפס, כמה נורא! וכאן, הארץ מלאה תורה, ישיבות, אולפנות, לימוד תורה באומה כולה. ודאי יש עוד הרבה עבודה, אך אנו מתקדמים! 

2.	ארץ ישראל. אמר לי חבר בעל זקן לבן: "כאשר סבא רבא שלי נולד, היו בארץ 30,000 תושבים! סבא שלי – 80,000! אבא שלי – 200,000! אני 600,000! בני - 2 מיליון! נכדי - 5 מיליון! ויש טוענים שמהצב מתדרדר...". 

אדרבה, אנו מתעצמים בקיבוץ גלויות ובבניין הארץ. ב"ה יש לנו מדינה מפוארת. איננו מודעים לכך, אך בעולם כולו מדינת ישראל היא מושא להערצה בגלל הזינוק התמידי שלה. יש אוהבים אותנו ויש שונאים אותנו, אך כולם מעריכים אותנו.

וכמו שכותב מרן הרב קוק: "אחרי המגרעות הרבות שאנו רואים בדרכי חיינו הכלליים בדורנו בכלל ובארץ ישראל בפרט, הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש, מתחתית המדרגה הננו הולכים ונוצרים עוד הפעם כימים מקדם" (אורות, אורות התחיה כו).

3.	צבא. מעשה באב, פצוע עמוק מתקופת השואה, שעלה לארץ אחרי קום המדינה ואמר לבנו: "שם, הם החזיקו בנשק ורצחו אותנו. כאן יהודי לבוש מדים מחזיק בנשק... הגיעו ימות המשיח!".

אמנם המשיח עוד לא הגיע, ואנו מחכים לו יום יום, אך זו הכנה למשיח, כמו שכתוב בגמרא שמלחמות הן גם אתחלתא דגאולה (מגילה יז ב).

יש מסביבנו 300 מיליון ערבים שמדינות רבות תומכות בהם וצבאנו הגיבור והחכם מגן עלינו, וכשמו כן תהילתו: צבא הגנה לישראל. איזו מסירות נפש נפלאה אנו רואים אצל חיילינו. אגב, מישהו פעם שאל: "גם בצבאות אויב יש לפעמים מסירות נפש? " ודאי, גם לנאצים היתה מסירות נפש. השאלה היא על מה? האם מסירות לרע, או כמו צבאנו: מסירות למען עם ישראל, למען ארץ ישראל, למען קידוש השם הגדול.

4.	אהבת ישראל. כן! הצבא הוא כולו אהבת ישראל. אם יהודי אחד נמצא בסכנה, מיליון יהודים יבואו לעזרתו. אך גם בחיי היום יום יש מדיניות של אחווה, גם אם צריך לשפר הרבה. אך קחו למשל את אמריקה, אתם יכולים לראות ברכבת התחתית או ברחוב אישה צעירה עם תינוק בזרועותיה ושלט, I'm hungry - אני רעבה, וזו אמת. וליד זה יש גורד-שחקים, בו אנשים מרוויחים מיליון דולר ביום ולא אכפת להם! אמנם על הדולר כתוב In God we trust, - אנו מאמינים באל, אבל אלו מילים בעלמא אלא אם כן הפירוש הוא שהאל הזה הוא הדולר עצמו... בארצנו לא תמצא דבר כזה. כמובן, עוד הרבה יש להשתפר, אך אנו שמחים במה שיש.

5.	מנהיגות. להישאר בגלות, במצב של סכנת גוף וסכנת נשמה, זה חוסר מנהיגות. לומר: עולים! בונים! מקימים מדינה! מקימים צבא! מקימים ישיבות! זו מנהיגות. לפעמים אומרים: "אין לנו מנהיגות, לא רוחנית ולא מדינית!" לו יהי כן, אך ראו את המפעל המופלא שעשינו במאה השנים האחרונות ובמיוחד מאז קום המדינה. אז כנראה שבאופן כללי אנו כן יודעים לעבוד.

וכאן מגיעים לשאלה של מיליון הדולר: "ודאי מתקדמים, אפילו מהר, אבל מה לעשות שיהיה יותר מהר כפי שתמיד מזכירים בתפילה: במהרה, במהרה"! והתשובה פשוטה: כדי שתמשוך את האומה אחריך, בין שאתה איש או אישה, נער או נערה, זקן או זקנה, ילד או ילדה – צריך שיהיה לאנשים חשק להימשך אחריך. אם אתה מאוכזב, מיואש, קנטרני ומתאמלל, אינך מעניין איש. אם אתה מלא עוז וגבורה, אופטימיות ושמחה, ילכו אחריך. אם אתה מלא עומק של מחשבה ואמונה, יהיו מעוניינים להקשיב לך. אם תהיה מלא מידות טובות, לב טוב, אהבה הבריות, יושר ואמת, אנשים יאמרו: כזה ראה וקדש. 

לכן אל תתקן אחרים. תקן את עצמך. ובזה ממילא תשפיע על אחרים. זכור שאנשים שומרי תורה אך מדברים לשון הרע ולא ישרים, זה מרחיק מד'. אבל אם לא מדברים לשון הרע וגם ישרים, זה מקרב לד' (יומא פו א). 

זוהי אפוא עבודתנו: מידות! מידות טובות.


*פורסם בשאילת שלמה 246

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: המדינה אתחלתא דגאולה (מאמרים)]] [[קטגוריה: עם ישראל (מאמרים)]]