שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

חיוב אמירת "שבת שלום"

ש: האם חייבים בשבת לאחל דוקא "שבת שלום" במקום איחול אחר?

ת: כתב במשנה ברורה (שז סק"ה): "איתא בשל"ה, קבלתי שאדם המבקר לחברו בשבת בשחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול "צפרא טבא". רק יאמר לו "שבת טבא" [בלשון קודש או בלשון חול כמנהגנו היום] כדי לקיים "זכור את יום השבת"". לכן, אין ראוי לומר "לילה טוב", "בוקר טוב", "צהריים טובים", אלא רק "שבת שלום".

[כתב הרב מאיר סנדר בס' דברי מאיר (עמ' מד): "ושמעתי מהגאון ר' גרשון שטיינברג שליט"א, לבאר על דרך דרוש מה שכתב הפייט בהגדה של פסח: "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שנסב על הגאולה העתידית, שעליה נאמר שהיא יום שכולו שבת. ועפ"י השל"ה הק' הנ"ל, יש לומר ביאורו, שהרי בשבת אין אומרים "לילה טוב" וכדומה, אלא זה יום אחד גדול שהוא שבת, וזהו "יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שלא אומרים "לילה", "צהריים", או "ערב", אלא כולו שבת. וזה דרוש נפלא" – רשם מ"צ.]

שבת שלום

ש: בכלל, יש עדיפות לומר שבת שלום או גוט שבס?

ת: ודאי השפה שלנו היא עברית ולא גרמנית ואפילו לא יידיש.

שבת שלום בשבת בצהרים

ש: שמעתי שאין לומר שבת שלום בצהרים כי אז נפטר יוסף הצדיק, משה רבינו ודוד המלך. מה דעת הרב?

ת: ודאי לומר שבת שלום בחיוך רחב.

[כתב הגר"א נבנצל בירושלים במועדיה (ח"ב עמ' קצו), יש שנמנעים, כי משה רבינו נפטר אז, הנמנעים – נמנעים מחצות. אמנם סיפר הגר"ח קניבסקי שאביו הסטייפלר נהג להימנע, משום שכתוב בזוהר שג' צדיקים נפטרו בשבת אחה"צ, משה יוסף ודוד, ולכן יש נהגו כן, ומסתמא מזמן מנחה קטנה (דרך שיחה ח"א עמ' רעא).

וכתב בס' דברי מאיר (עמ' ס), שראה הרבה גדולי ישראל האומרים שבת שלום אחר מנחה ואין חוששים לזה כלל, ובכללם: הגרי"ש אלישיב, הגר"ע אוירבך, הגרי"י פישר, הגר"א פישר, וכן אמר לו הגר"מ שטרנבוך שלא מצא לזה מקור – רשם מ"צ.]