שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

נקישה על עץ

ש: האם מותר לנקוש על עץ כשנאמר דבר רע?

ת: לא. דרכי האמורי. נקשו לאלילות קדומה ולנצרות (נר באישון לילה 132-131).

רייקי

ש: האם מותר להשתמש ברייקי? אם כן, באיזה אופן?

ת: אין זו עבודה זרה, אבל אסור כדרכי האמורי. ההגדרה של דרכי האמורי היא כל דבר שאין לו ראיה שכלית תיאורטית או הוכחה ניסיונית. בעברית – אמונות תפלות. לצורך ריפוי חכמים התירו דרכי אמורי ולכן יש להתיר רייקי לצורך ריפוי. זה לא אומר שזה מומלץ. מקור הרייקי בא מעבודה זרה, אף על פי שאנשים שעושים רייקי אינם עובדים עבודה זרה. העמים במזרח הרחוק אינם מאמינים באל אחד, אלא באלים ובהבלים. אלא שלקחו את הרייקי, 'חילנו' אותו, והכניסו שימוש במונח 'אנרגיות'.

אין זה מומלץ. עד היום הזה אין שום הוכחה מדעית שרייקי פועל. ישנה בעיה הלכתית אחרת: אם אדם עושה רייקי למישהו אחר ולוקח כסף בעבור הטיפול, חייב אותו אדם לומר לו שזה דבר שאין לו הוכחה מדעית, אחרת זו רמאות. אם מכניסים לזה סמלים יהודיים וזה נראה אלקי, זה עוד יותר חמור... (נר באישון לילה 319).

שריקה

ש: סבתא שלי אומרת לי שלא נהוג לשרוק. זה נכון? האם זה אסור משום חוקות הגויים? אם מותר, גם בשבת?

ת: אין שום איסור לשרוק. אך בחו"ל גויים שרקו, אז יהודים התרחקו מזה. מסקנה: אל תשרוק בנוכחות סבתך משום כבודה. וכן מותר בשבת? (שו"ת שאילת שלמה א קפב. וכתב בארחות שבת ח"ב כא לו: מותר מן הדין לשתוק בפיו בשבת אף אם משמיע קול נעימה ע"פ רמ"א או"ח שלח א ומ"ב סק"ג. אך כתב הג"ר שמואל אוירבך בשם החזו"א דכהיום גם בחול חשיב פריצותא לשרוק בפה. שם הערה ס. אמנם הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שאין בזה חוקות הגויים והוכחה מההיתר בשבת בשו"ע או"ח שלח, שמותר בשבת, ואין בו משום משמיע קול, וק"י בחול. דברי הרב קצז-קצח).

שריפת דף עם מצוקות

ש: יש בעיה בכתיבת מצקות על דף ושריפתו כדי לבטל אותן?

ת: אמונה טפלה. דרכי האמורי.

מוח אחד

ש: בספר ים החכמה תשסו ז ח לג"ר מורגנשטרן נפסק שמוח אחד הוא איסור תורה של קוסם על פי הסיפרי והרמב"ם. האם הרב גם סובר כן?

ת: נראה שזה אסור משום דרכי האמורי, כיון שלא הוכח מדעית (עיין שו"ת שאילת שלמה ג שלו. ד רסג).

ש: אם מוח-אחד חסר ערך איך זה שהוא עזר לכל כך הרבה אנשים?

ת: בערך 30% ככל תרופות דמה, על ידי אפקט פלצבו.

ש: האם ללכת לטיפול לקינסיולוגיה, מוח אחד?

ת: לא. זה לא הוכח כמועיל יותר מטיפול דמה. הבסיס הוא אינטואיציות ואמונות. לפני 5 שנים, הורים חסידי שיטה זו, טיפלו בה בילדם, והוא מת עקב תזונה לקוייה, והם הורשעו ב-5 שנים בית סוהר (נר באישון לילה 185, 284).

חוט שני שהוקף בקבר רחל

ש: יש שנותנים חוט שני כסגולה בכותל המערבי או במקומות אחרים, בטיעון שהוקף בקבר רחל. האם הוא מותר, אסור משום דרכי אמורי או הבל?

ת: אסור משום דרכי אמורי. תוספתא שבת (ח ד. נר באישון לילה 141-139)

[וכששאלתי את הגר"א נבנצל, אמר ש"מנהג" זה הוא שטויות. בשו"ת באר משה (ח, לו אות ג): האם יש מקור למנהג לקשור חוט שני מפני עין הרע על התינוק ועגלתו וכיוצ"ב? והשיב: כן היה המנהג, והכל עשו כן. כן דקדקו לקשור חוט שני אדום על עגלה או מטת התינוק מפני עין הרע, וכל אלו הג' מנהגים בכלל מנהג נשים זקינות שעליהם כ' הרשב"א שאל יזלזלו בדבריהן ובמנהגיהן כי בודאי יסודם בהררי קודש גם אם נעלם הטעם ממנו. כן התיר בשו"ת רבבות אפרים (ח, נא) מפני שהוא מנהג עתיק.

אמנם, מובא בס' חכו ממתקים (ח"א עמ' רפא. הערה ב): על אודות הסגולה שמקיפין את קבר רחל אמנו בחוט, והמעוברת נושאת אותו כדי שתשלים ימי עיבורה מבלי להפיל ולדה, עורר הגרש"ז אוירבך שלא להקיף ולשאת חוט אדום שהוא דרכי אמורי. והוא ע"פ התוספתא שבת (פ"ח ה"ד) "הקושר חוט [ע"ג] אדום, ר"ג אומר: אינו מדרכי האמורי, ור"א בר צדוק אומר: הרי זה מדרכי האמורי". ובראשית חכמה (פרק דרך ארץ) הובא, בשם רבי צדוק, שהקושר חוט אדום על ידו, הרי זה מדרכי האמורי. ועיין מה שנשא ונתן בענין זה בשו"ת שרידי אש (ב, לט).

ובעניין הקפת קבר רחל בחוט אדום, כתב בס' שלהי דקייטא (סי' קט): "אולם בשו"ת רב פעלים (יו"ד ב, כט) האריך בשם כמה מן הראשונים והפוסקים דאין לחוש לדברים שהובאו לאסור בתוספתא משום דרכי האמורי ויש לאסור רק מהמובא בש"ס בענין זה. ויעויין בשו"ת חות יאיר (סי' רלד) דכתב וז"ל: ולענין הלכה למעשה נראה דכל מה שנתפשט אצל הנשים מנהגו, הנח לישראל. ונהרא נהרא ופשטיה. וממו"ר הגר"ח קניבסקי שמעתי דאין לקשור חוט אדום על פרק זרועו" – רשם מ"צ.]