שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "אל תשחררוני תמורת מחבלים (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן " == אל תשחררו אותי תמורת מחבלים == [מ"באהבה ובאמונה"] אני חייל לוחם בצבא הגנה לישראל מצהיר: ...")
 
שורה 35: שורה 35:
 
נלקח משאילת שלמה 213
 
נלקח משאילת שלמה 213
  
[[קטגוריה: מאמר]]  [[קטגוריה: הלכות ציבור (מאמרים)]]  [[קטגוריה: עם ישראל (מאמרים)]]  [[קטגוריה: סכסוך ישראלי - ערבי)]]  [[קטגוריה: צה"ל (מאמרים)]]
+
[[קטגוריה: מאמר]]  [[קטגוריה: הלכות ציבור (מאמרים)]]  [[קטגוריה: עם ישראל (מאמרים)]]  [[קטגוריה: סכסוך ישראלי - ערבי(מאמרים)]]  [[קטגוריה: צה"ל (מאמרים)]]

גרסה מ־17:33, 22 בדצמבר 2015

אל תשחררו אותי תמורת מחבלים

[מ"באהבה ובאמונה"]


אני חייל לוחם בצבא הגנה לישראל מצהיר: אם אחטף, אל תשחררו אותי תמורת מחבלים. בכלל, אל תנהלו משא ומתן עם מחבלים עבורי.

כשאני חותם על זה, ידי קצת רועדת, אבל זה המעשה הנכון. איני רוצה שבגללי ייפגעו יהודים אחרים. אל תשחררו רוצחים. זאת ועוד, כניעה לטרור גוררת עוד ועוד טרור.

כך אני חותם בכרטיס חוסן: "אני הח"מ חייל בצבא ההגנה לישראל, מצהיר כי במידה שאפול בשבי אחד מארגוני הטרור, אבקש שלא להשתחרר תמורת מחבלים אשר גרמו לפגיעה באזרחי ישראל. אני סמוך ובטוח כי ממשלת ישראל וצה"ל יעשו הכל על מנת לחלץ אותי בתעוזה וביצירתיות".

רוצחים – לכלא או לקבר! זה מה שישמור על עם ישראל. זה מה שירתיע רוצחים. אל תשחררו אותי תמורת מחבלים. אל תשאלו את ההורים שלי. לא הם המחליטים עבורי. אני המחליט. אם אני מסוגל להיות חייל, גם להחליט על כך אני מסוגל.

אני לא מפחד מכלום. ראיתי חיילת שחותמת. גם היא לא מפחדת, כל הכבוד לה. לא אמרתי: כל הכבוד שהיא מתגייסת... רק אמרתי: כל הכבוד שהיא לא מפחדת.

כשאני הולך לצבא, בסדיר ובמילואים, אני יודע מראש שיש לזה מחיר. גם זה חלק מן המחיר.

אני לא צריך את הגמרא בגיטין כדי לדעת שלא משחררים שבויים יתר מכדי שווים, בגלל שתי סיבות: א. המחיר שהציבור משלם. ב. התמוססות ההרתעה. אני רואה זאת במו עיני.

פשוט אינני רוצה להשתחרר תמורת מחבלים, אני לא רוצה שיקשרו לשמי ילד שיירצח או ילדה, איש או אשה. אני לא רוצה! יש לי עקרונות. אני אוהב חיים וחופש אבל יש לי גם עקרונות. אנא כבדו רצוני. אני לא שייך לכם. קודם כל, אני שייך לעצמי.

אני מסכים שהצבא יפעל לשחררני. זה משהו אחר. מלחמה זו מלחמה. אני לא דורש, אני מסכים, אני סומך על צה"ל. כל יום שאני לוחם, אני סומך על צה"ל, אז גם בזה אני סומך.

זכרו את חטיפת שמואל רוזנווסר בשנת תש"ל. הוא היה שומר לילה במטולה ונחטף על ידי חוליית מחבלים מלבנון. קודם כן, בלילה שלאחר מכן, מדינת ישראל פעלה נגד כפר סמוך בלבנון, לקחה בשבי 9 חיילים, 12 אזרחים, כלי נשק וציוד רב, וכן פוצצה את תחנת הכוח שהזינה את המכ"ם הלבנוני.

במשך שנה, הוחזק שמואל רוזנווסר בשבי בלבנון, עירק, סוריה, ירדן, ועבר עינויים קשים. הפת"ח דרש תמורתו שחרורם של 3,500 מחבלים. מדינת ישראל לא נכנעה ולבסוף פת"ח הסתפק בשחרורו של מחבל אחד.

מסקנה מתמטית: 1=1. כן! 1=1. שמואל רוזנווסר חזר ברגל מלבנון. כאשר הגיע, קצינת פיקוד צפון קיבלה את פניו בזר פרחים. הוא היה מאוד נרגש ואמר: כוס מים בבקשה.

גם אני אבקש כוס מים וזר פרחים, אם אפשר.


נלקח משאילת שלמה 213