שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: קראתי ב-The Conversation, שיש תהליך מתמיד של העלמות חיות הבר, יונקים, דגים, עופות, דו-חיים וזוחלים, שבסופו של דבר המין האנושי ישלם על כך. אין זה מצד דאגה לבעלי חיים, אלא שזה מפר את האיזון בטבע, כך שכולם יפסידו. זה לא נראה מוזר שאנו זקוקים לחיות בר?

ת: לא. זה הגיוני מאוד. רבונו של עולם לא ברא שום דבר לשווא. לכל יצירה אלהית יש ערך, גם בשביל עצמה גם בשביל אחרים. הרמב"ם כותב בהקדמה למשנה, שלכל דבר שרבונו של עולם ברא ,יש תפקיד חיוני, וגם אם אינינו יודעים עכשיו למה, נגלה זאת בעתיד.

ש: אז עכשיו התגלה שאנו זקוקים לחיות בר?

ת: לא ממש. ענין האיזון בטבע נחקר כבר עשרות שנים. יכול להיות שבמאמר הזה יש מידע עדכני.

ש: הם טוענים שבעלי חיים נפגעים, בגלל שהאדם משתלט על הסביבה, מנצל אותה, משנה אותה. אבל מאידך, אין זה לוקסוס, האדם חייב לפתח ולהתפתח, להגדיל את הטכניקה ואת הציביליזציה.

ת: נכון. אבל, יש כלל גדול, שגם הדבר הכי טוב בעולם, הרי הקיצוניות מזיקתו. יש לשמור על איזון, גם לפתח וגם לא לפגוע בצורה כזאת שלא ניתנת לתיקון, אחרת יוצא השכר בהפסד. זה נקרא פיתוח בר קיימא Sustainable Development . גם לדאוג לצרכי אנוש וגם לשמור על הסביבה. לטווח ארוך, האנוכיות לא משתלמת. היא פשע מוסרי, והטבע נוקם נקמתו.

ש: אבל מה נעשה אם רוב האנשים לא איכפת להם מכל המין האנושי אלא רק מעצמם?

ת: אכן, זו בעיה גדולה בימינו, שה"אני" נישא על נס. יש לחנך לומר פחות "אני" ולומר יותר "אנחנו". מדיניות הממשלות צריכה להשתנות.

ש: ומה נעשה אם יש מדינות שלא איכפת להן?

ת: יש דרכי אכיפה פוליטיים.

ש: אבל בעצם, למה אנו זקוקים לחיות הבר?

ת: לא רק לחיות הבר, אלא לכל בעלי החיים, ולכל הצמחים. כולם יוצרים יחד מגוון טבעי ביולוגי Biodiversity.

ש: מה זה בדיוק? איך מודדים?

ת: קשה להגדיר. זה מושג מעורפל, "כלבויניק", Polysemy. ובודאי קשה למדוד איפה גבולות התפתחות האדם שגורמת בסוף הפסדים לאדם. אבל באופן כללי, מה גדלו מעשיך ד', באיכות, מה רבו מעשיך ד', בכמות. הכל נצרך.

ש: עד כדי כך?!

ת: כן. יש שטוענים שהפגיעה במגוון הביולוגי עולה לנו בין 1000 עד 3000 מיליארד יורו לשנה. וכל יורו מושקע יחזיר את עצמו לטווח ארוך פי מאה. למשל, היום משקיעים 50 מיליארד דולר לאזורי טבע מוגנים, ונקבל בעוד כמה עשרות שנים 50,000 מיליארד דולר של רווחים וחסכונות. אם לא נציל את הסלעים של אלמוגים במזרח הרחוק נצטרך לבנות חלופות. ואם לא, חצי מיליארד אנשים יהיו בסכנה. כך יש טוענים.

ש: וזה נכון?

ת: איני יודע. אך יש להבין שזו טובת האדם להגן על הטבע. מרן הרב קוק כותב בעין איה על משנה מעשר שני, שקודם אדם צריך לדאוג למשפחתו, אחר כך לעם ישראל, אחר כך למין האנושי, אחר כך לבעלי חיים. אך כפי שהסברנו, זה גם טובת האדם. רופא כל בשר ומפליא לעשות. הכל מערכת אקולוגית אחת Ecosystem. לצערנו המגוון הביולוגי מידרדר בהתמדה, לעומת אוכלוסיית העולם ההולכת הגדלה, וצורכת יותר מזון, ובסוף חלילה יחסר לנו מזון וגם תרופות, שגם חלק גדול מהן בא מן הטבע.

ש: אפשר לקבל דוגמא של בעלי חיים המייצרים לנו מזון?

ת: בבקשה. דבורים. הן יונקות צוף Nectar מהפרחים של הצמחים, ועקב זה מעבירות אבקה Pollen מפרח לפרח, כלומר מזכר לנקבה, מה שמפרה אותה. 70% מהצמחים הם עם פרחים. כך ששליש מתזונת המין האנושי תלוי בהאבקה Pollination של הדבורים. דבורה מאבקת 250 פרחים בשעה. לצערנו כמות הדבורים יורדת כל שנה ב-20% עד 30%.

ש: למה?

ת: סיבות שונות. מחלות. טורפים כגון צרעה. צרעה האסיאטים הולכת ומתרבה. קרדיות טפילות, שהן מין אקריות ,Varroa. פטריות מיקרוסקופיות Nosema. אבל מה שמכלה אותן הכי הרבה, זאת ההדברה שלנו. וכן הדישון. כתוצאה מזה ייפגע הגידול של עגבניות, גזר, חסה, מלון, צנון, תות, ארטישוק, לימון, דובדבנים, ברוקולי, בצל ועוד. אז נאכל רק חיטה, אורז, תירס?! אומרים שאיינשטיין אמר שאם הדבורים תעלמנה, יישאר למין האנושי רק 4 דקות לחיות...

ש: זה נראה מוגזם. הוא באמת אמר את זה?

ת: לא...

ש: אבל האם אי אפשר שבני אדם יטפלו בהאבקה בעצמם במקום דבורים?

ת: ודאי אפשר. זה גם כבר קיים בכמה מדינות בעולם השלישי. בינתיים הדבורים חוסכות לנו 150 מיליארד יורו לשנה. והן מספקות לנו 10% מכל מזוננו.

ש: שוכנעתי. יש עוד דוגמאות?

ת: אין סוף. ייצור חמצן לאוויר, טיהור המים, ייצור מזון לבהמות מבוייתות, או שבאות מדיג ומציד, אווירור וטיהור האדמה, אגירת קרבון בעצים, באדמה, תחת לאדמה ובים, מיחזור הפסולת על ידי בעלי חיים, פטריות ובקטריות, ייצור מזון, חומר בעירה, תרופות לבני אדם ובעלי חיים, ויסות מזג האוויר, ויסות שטפונות, חיסול חיידקים מסוכנים לאדם. גם מקומות טיול ומשחק ונוף יפה...

ש: ובסיכום?

ת: אל תקלקל לי את כוכב הלכת החמוד שלי. בואו נגן יחד על הטבע. אני רוצה פרחים יפים, עצים יפים, עשב יפה. אני בוכה למראה עצים שרופים ואדמה חרוכה. אני רוצה להתהלך יחף על החול הלבן, אני רוצה לראות דגים שחיים תחת האלמוגים, אני רוצה ללבוש מעיל של גלים. אל תקלקלו את כוכבי. אני רוצה לנשום אוויר צח, ולנשום בשמי הטבע, ריח היער הרטוב. אל תהפכו את כוכבי למדבר, את ימי לפח אשפה.

אני אוהב את כוכבי הטוב, עם ציפורים, עם יערות, עם מעיינות, עם בעלי חיים, עם צמחים ועם פרחים. אני רוצה שיישאר כך לנצח. ועליו אנשים שמדברים זה עם זה על אושר וילדים עם חיוך בעיניים.

• פורסם בשאילת שלמה 574

==

==