שיעורי הרב שלמה אבינר

אל תעזור לרצח-עם

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: הרב הזכיר כמה פעמים רצח-עם בצער רב. האמנם יש בימינו, בעידן התרבות, עדיין רצח-עם?

ת: אכן לצערנו, יש. דארפור במערב סודן 400,000. רואנדה 1,000,000-800,000. בורונדי 300,000-200,000. ד' ירחם.

ש: אז למה אף אחד לא יודע מזה?

ת: כי רצח-עם תמיד מלווה בהסתרה ובהכחשה. בזמן הביצוע הסתרה ואחר כך הכחשה.

ש: למה?

ת: הסתרה, כדי שיוכלו לבצע את הפשע הנורא של רצח המוני חפי מפשע, בלי שהעולם יפריע. הכחשה לאחר מכן, כדי שלא יצטרכו לפצות את הניצולים. וכמובן זו פגיעה נוספת בקבוצה שנרצחה.

ש: אז איך אפשר לדעת?

ת: עיין באתר של הוועד למאבק ברצח-עם.

ש: אבל האם העולם לא נעשה יותר מוסרי בדורות האחרונים?

ת: תלוי איפה. תלוי מי. למעשה לא היו כל כך הרבה מקרים של רצח-עם, בלועזית ג'נוסייד, Genocide מאשר בתקופה האחרונה. חוקר קרא לתקופתנו "עידן הג'נוסייד".

ש: יותר?! הא כיצד?!

ת: כי התפתחו אמצעי הלחימה בצורה מחרידה כך שאפשר להרוג הרבה אנשים מהר.

ש: זו הסיבה היחידה?

ת: לא. הסיבה העיקרית היא רוע לב האדם. עדות לכך היא שפעמים רבות, זה לא רק רצח, אלא גם התעללות, אונס ומיתות משונות.

ש: אבל בכל זאת האדם הוא בצלם אלהים. אני בטוח שכלפי משפחתו ובתוך עמו הוא אינו מתנהג כך. אז איך פתאום כלפי קבוצה אחרת הוא נעשה כזה אכזרי?

ת: זה מה שנקרא "היפוך מוסרי". מרוב שטיפת מוח וטיפוח ערכים מסולפים, הוא משתכנע שרצח-עם הוא טוב מבחינה מוסרית, ואף ערך עליון.

ש: אז כל אדם יכול למצוא את עצמו פתאום Genocidair, שותף לרצח-עם?

ת: זה הוויכוח גולדהאגן-בראונינג, האם הגרמנים היו תליינים מרצון או אנשים רגילים.

ש: אולי כל גרמני הוא תליין מרצון...

ת: אולי. בראונינג טוען שרצח-עם הוא תוצאה של כל מיני סיבות המוצגות כרציונליות, לעומת גולדהאגן שמתאר את תהליך ההפוך המוסרי שקודם לרצח-עם והולך ומתעצם.

ש: ברוך ד', אנו עם ישראל רחוקים מזה...

ת: לצערנו לא מדויק. רצח-עם אינו יכול להתבצע אלא אם עמים אחרים שותפים בצורה זו או אחרת, או לפחות מחרישים.

ש: ואם נצעק ,זה יעזור?

ת: בוודאי. עובדה היא שיש הסתרה, סימן שלא רוצים שיוודע .עובדה שכאשר צועקים נגד מדינה המבצעת רצח-עם, מיד היא מתחילה להצטדק. זה פשע נורא להיות משקיף סביל לרצח המונים, כאילו אנו לא רואים כלום.

ש: אבל לפחות איננו שותפים...

ש: כן שותפים. קודם כל, יש לנתק מיד יחסים דיפלומטים עם מדינות האלה. כמובן שיש לזה מחיר, כי אנו מדינה קטנה מבודדת וכל תמיכה היא חיונית, אבל בעולם הזה לכל דבר יש מחיר. ולפי ההלכה אסור לעשות עבירה, גם אם מפסידים כסף או דבר אחר.

ש: איזו מדינה למשל עתה?

ת: דרום סודן. רוצחים המונים במיתות משונות, אונסים נשים וילדים, שורפים אותן, ד' ירחם.

ש: או ואבוי!

ת: אבל יש יותר חמור מזה. אנו מוכרים להם נשק וכן מאמנים להם כוחות. זה נורא. בעבר מכרנו נשק לרואנדה ושם רצחו 1,000,000-800,000 אנשים. אנו לא יכולים לומר בשקט: ידינו לא שפכו את הדם הזה.

ש: אז אף אחד לא יודע מזה?

ת: אכן, זה מנגנון ההסתרה, גם של הרוצח וגם של העוזר לרוצח. וגם אין זה מדוייק. לפני כחודש הועלתה הצעת חוק בכנסת שאסור למכור נשק למשטרים רוצחים, בדומה למה שקיים בחוק האמריקאי, אך החוק לא התקבל.

ש: אז עלינו ללמוד מהאמריקאים?

ת: תלוי מה. יש סתירה בן שני פסוקי תוכחה של יחזקאל הנביא: "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם", "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם" (יחזקאל פרקים ה-יא). הגמרא מתרצת: "כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם" (סנהדרין לט ב).

ש: ובסיכום?

ת: משטרים שמבצעים רצח-עם, עלינו לנתק איתם יחסים דיפלומטיים ובוודאי לא להעניק סיוע צבאי. כבר שכחנו מה קרה לנו בשואה?

נלקח משאילת שלמה 424