שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אל ייאוש - עוד נחזור לגוש

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

אל ייאוש - עוד נחזור לגוש

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: אוחז אותי ייאוש. מה יהיה על עם ישראל? מה יהיה אתנו?

תשובה: אכן זו השאלה הנכונה. אכן זו צרת הצרות: הייאוש. אמר החוזה מלובלין שעיקר עמלו של השטן אינו להכשיל אותנו בעבירה, אלא להביאנו לידי ייאוש בעזרת חטאים חוזרים וללכוד נפשות עלובות בחטא הייאוש, כיוון שהעצבות מזיקה לעבודת ד' יותר מהחטא עצמו. וכן כתב רבנו הרב צבי יהודה: "כמו ש'הרהורי עבירה קשים מעבירה' (יומא כט א) כן קשה היא לגופו של כלל ישראל אימת הפחדים וזעזועי דלדוליהם הנפשיים, יותר מחרבם של מעשי הייסורים עצמם" (לנתיבות ישראל א סג). הוא כתב זאת אחרי השואה ביחס לשואה. אשרינו שיש לנו "נוער ארץ ישאל" שאינו מיואש והקים בחנוכה עשרים וארבעה מאחזים. וכל זאת אחרי הקמת המאחז באסרו חג סוכות, בו ספג קללות, מכות ומילים גסות. הנוער העדין הזה בא בלי שום כוונות אלימות, רק בשירה וריקודים, עם החלטה שאם יבואו לפנות, ילכו מעצמם, ואכן לא היתה מצדם שום פרובוקציה ושום הרמת יד, ואף על פי כן התייחסו אליהם כמו לאויבים ופושעים, נתנו להם מכות רצח, משכו ילדות בשערן, או גררו אותן ברגל על גבי קוצים ואבנים, הכניסו אגרופים בפנים, בעיניים, באף, בפה, בשיניים, הפילו על הרצפה והכניסו בעיטות אכזריות, עיקמו ידיים ודחפו כמו בהמות.

ומה אמר אותו נוער אמיץ לאחר מכן? - אנחנו נחזור!

אכן זה טבע המציאות שלא תמיד מצליחים. הרי במדינה זו, איננו לבד, ויש שלא חושבים כמונו, לכן אי אפשר לצפות שתמיד הכל יתנהל כפי ציפייתנו.

הנה דוגמא, בפרשת הנוראה של פילגש בגבעה התאספו ארבע מאות אלף איש מכל ישראל נגד עשרים ושניים אלף איש מבנימין. לכאורה, ניצחון מובטח. אך שאלו בא-להים מי יעלה בתחילה, וקיבלו תשובה: ויאמר ד' - יהודה בתחילה. אך בקרב נפלו עשרים ושניים אלף מישראל. התחזקו לצאת לקרב שני, בכו לפני ד' ושוב שאלו: האוסיף לגשת למלחמה? וקיבלו תשובה: ויאמר ד' עלו אליו. אך ביום השני שוב נפלו מהם שמונה עשר אלף איש. אז בכו וצמו ושאלו את ארון ברית ד' אם לצאת וקיבלו תשובה: עלו כי מחר אתננו בידך. ובפעם הזאת ניצחו (שופטים כ).

ויש לתמוה, וכי בשתי הפעמים הראשונות, באה חלילה תשובה מוטעית מפי ד'? לא. מסביר רבי יהונתן אייבשיץ שהכל זו מלחמה אחת, המורכבת מכמה קרבות, וכל קרב מחליש את האויב, גם אם אינו מצליח (יערות דבש, דרוש ד). זה טבע העולם שמלחמה מורכבת מכמה קרבות - והעיקר לא להתייעף. ומאיפה ניקח כוח שלא להתייעף? מריבונו של עולם. "הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ד' בורא קצות הארץ לא יעף ולא יגע אין חקר לתבונתו" (ישעיה מ כח).

בוודאי, אם ריבונו של עולם ברא עולם ומלואו, שמים וארץ וכל צבאם - הוא יתברך אינו מתייעף. הרי לפי הערכות האסטרונומים יש מאה מיליארד גלקסיות ובכל גלקסיה מאה מיליארד כוכבים, הרי שברא רבבה מיליארד כוכבים, כאשר כל כוכב הוא בעצמו עולם ומלואו לכן ודאי אינו מתייעף.

יתר על כן "נותן ליעף כוח ולאין אונים עוצמה ירבה" (שם שם כט) שעל פי זה נקבעה בברכת השחר "הנותן ליעף כח".

וייעפו נערים וייגעו ובחורים בשול ייכשלו" שם שם ל) לצערנו יש צעירים, שעל אף רתיחת דם בחרותם, הם כבר טיפוסים עייפים.

ולעומתם "וקוי ד' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" (ישעיה מ לא) גם אנשים מבוגרים, המאמינים בד', הנם מלאי עוז וגבורה תדיר.

הרגע של אמירת דברי ישעיהו הנביא, בפרק מ' פרק ה"תפר" המפורסם, הוא שקיוו שחזקיהו המלך יהיה למשיח אך הדבר לא התקיים (סנהדרין צד א) - ועל זה מלמדנו הנביא שאין זו סיבה להישבר, זו רק דחייה זמנית, לכן יש להמשיך מתוך עוז וגבורה.

חזק וחזק ונתחזק, בנערינו ובזקנינו, ויכול נוכל, על פי פקודת ד' אלהי ישראל וגואלו.