שיעורי הרב שלמה אבינר

אלימות נגד נשים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

לצערנו, יש בעולם אלימות נגד נשים. זו תופעה בינלאומית שחוצה את כל הגבולות. התופעה קיימת גם אצל גויים וגם אצל יהודים. היינו מצפים שאצל יהודים זה לא יהיה, כי כתוב בשלחן ערוך (אה"ע קנד, ג ברמ"א) שמי שמרביץ לאשתו מתנהג כמו גוי.

אבל זה קיים - גם אצל הדתיים וגם אצל החילוניים, גם אצל החרדים וגם אצל המסורתיים, גם אצל האשכנזיים וגם אצל הספרדיים, גם אצל האתיופיים וגם אצל התימנים, גם אצל הימניים וגם אצל השמאלניים. התופעה הארורה הזאת, חוצה את כל הגבולות. כל פעם שאני אומר את זה, אנשים מזדעזעים ואומרים: "לא יכול להיות!". פעם אישה חשובה אמרה: "אני לא מאמינה". אבל אחר כך היא שאלה את הבנות שלה שהן עובדות סוציאליות: מה הבעיה הכי קשה בישראל? והן ענו: אלימות במשפחה. יש עשרות אלפי תיקים במשטרה ובאירגוני נשים בעניין.

אז מה המסר שלנו בעניין?

לגברים המכים אנחנו אומרים: זה אסור! אין שום היתר ואין שום תירוצים – גם מתחת לשלחן. אמרתי לאחד: "למה אתה מרביץ לאשתך – אתה לא יודע שזה אסור?" הוא ענה: "בוודאי שזה אסור. אני רוצה לא להרביץ, אבל היא לא מצייתת לי". אין דבר כזה! אין לזה תרוץ. זה אסור. בכל מקום שיש אנשים שמכים צריך לנדות אותם מהחברה. לא לתת להם להיכנס לבית הכנסת, לא לתת להם עליות, וכדו'. הרי הוא פושע ורשע!

לנשים המוכות אנחנו אומרים: אל תוותרו בדבר הזה. תפנו למשטרה, תפנו לקוי חרום, תפנו למרכז סיוע לנשים דתיות (מספר טלפון: 02-673-0002). הן יפנו אתכן למיטב מרכזי הייעוץ והטיפול במשפחה של ארגון האישה הדתית הלאומית של אמונה (יש הרבה סניפים בכל עיר והמרכז הו בתל אביב, טל': 03-685-7179). העיקר: לא לשתוק. יש נשים שאומרות: אם אני חוטפת מכות כנראה שזה הגורל שלי ואם אני אתנגד לחטוף פה ועכשיו, אחטוף בגלגול הבא. איזה מין דברים אלו?! מי הכניס את השקרים האלו בראש שלהן?!

כשהאבא מכה או מעליב או פוגע באשתו, זו לא רק פגיעה באשתו, גם הילדים נפגעים. הילדים נהרסים לרסיסים כאשר הם רואים שהאבא מכה את האימא, או מבזה את האימא וכדו'. אם מדובר בילד גדול אז הוא מבין בדיוק מה שקורה וזה נורא. אבל אם מדובר בילד קטן זה עוד יותר גרוע כי הוא לא מבין מה שקורה. בעיניו אבא ואימא הם אלוהים – אז איך זה יכול להיות שיש בניהם אלימות? הוא משתגע לגמרי.

אנחנו גם צריכים להדריך נערות לפני שהן נפגשות עם בחורים למטרות שידוכין, לזהות נורות אדומות שמצביעות על בעל שתלטן. למשל, אם הוא יותר מדי חודרני, אם הוא נותן יותר מדי עצות לבחורה, נותן לה הוראות, עושה חקירות שב"ק על הבחורה וכן הלאה. בחורה יכולה לבדוק איך הוא מגיב אם היא תאחר או אם תשתנה את דעתה פתאום – תזמין אותו לבוא למקום אחד ואז פתאום תשנה למקום אחר– וכדו'. יש הרבה דרכים לזהות בעל שתלטן.

בכל אופן אנו חוזרים ואומרים לנשים: אל תוותרו!

כמובן, אפשר גם לעזור לבעל. יש בכל עיר מרכז לאלימות במשפחה. אם הוא עושה תשובה זה דבר אחד, אבל "תשובה" הכוונה לתשובה גמורה. לא שהוא מכה ומבקש סליחה ומכה ומבקש סליחה וכך ממשיך כל החיים ואשתו מרחמת עליו, אבל היא והילדים משלמים על זה.

אל תוותרו - תפנו למשטרה שיכניסו אותו לבית הסוהר.

מישהו סיפר לי: פעם הלך ברחוב וראה איש מרביץ לאשתו. בא שוטר תפס את הבעל ואמר לו: "אתה עצור". האישה אמרה: לא, אני סולחת לו. אמר לה השוטר:"את סולחת לו, אני לא סולח לו! אתה עצור!". כל הכבוד לשוטר הזה.

פעם מישהי שאלה אותי: "בעלי מכה אותי. מה אני יכולה לעשות?". אמרתי לה: "תרביצי לו בחזרה". היא אמרה: אתה תמיד נותן עצות לא מציאותיות. אחרי כמה חודשים היא סיפרה לי שהיא התייעצה עם יועץ נישואין אמיתי – לא כמוני – והוא אמר לה: "תחזירי לו!". היא אמרה: "אבל הוא יותר חזק ממני?" אמר: "אז תיקני אלה". היא קנתה אלה והכניסה אותה לארון ובפעם הבא שהרביץ לה, היא הוציאה את האלה וכמו שאומרים בעברית מדוברת: שיפרה לו את הפרצוף. היא שילמה לו על כל מה שהרביץ לה כל החיים עם ריבית וריבית דריבית. מאז הוא הפסיק להרביץ. מגיע לאישה הזאת פרס.

בקיצור: לא לוותר. אנחנו אומרים בבהירות ובקול רם שצריכים לתקן את הדבר הזה.