שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: איפה אנחנו רואים את הקב"ה מופיע בעולם?

תשובה: ר' מנחם מנדל מקוצק שהיה ילד קטן נשאל שאלה זאת- איפה יש אלוהים? והוא אמר- איפה אין. יש אנשים חושבים- איפה רואים את הקב"ה בעולם? כשיש נס. מה שחריג זה חוקי הטבע וכשאי אפשר להשיג אז אין ברירה וסימן ששם נמצא רבש"ע. זה מה שנקרא תירוץ מכוח קושייא. זה לא הוכחה שיש הקב"ה ,אלא שלא מצאת תירוץ אחר. כשלומדים גמ' שהיא נובעת מכוח קושיא- היא לא בטוחה שאולי נמצא תירוץ אחר לקושיא ואז נופלת הטענה. אולי הדבר הזה הוא נס ואם כן יש אלוהים. אח"כ יבוא מישהו ויסביר שזה לא נס- אז אין אלוהים. ואח"כ מישהו יגיד שזה לא נס... בסוף אלוהים יגיד- אתם יכולים להחליט כבר אם אני פה או לא פה.

עין עיה ברכות י'- כתוב שזה בשביל חלשים. גם חלש הוא יהודי טוב וירא שמיים ומוסר את הנפש. כמובן שכדאי לטפח אנשים הכי הרבה לא חכמים, לא חושבים, לא רציונאלים ולא מדעיים ואז יהיו יותר דברים לא מובנים ואז יהיה יותר מקום לרבש"ע. המדע, השכל לפי זה הוא יהיה אויב האמונה. יש אנשים באמת מתאמצים מאוד לחפש סדקם במדע ובסדקים האלה דוחפים אמונה בה' או כל מיני אמונות טפלות שלהם או כל מיני ע"ז או כאילו מדע, פסבדומדע. אבל הרמבם במו"נ א,עב כותב שהכל מוסבר ע"י המדע, הכל מאורגן, הכל מתוקתק עד הפרט הכי קטן, ובכל זה יש רבש"ע. זה לא הנושא עכשיו שהמדע של הרמב"ם שנלקח מאריסטו שווה או לא. אנחנו אומרים שהמדע הוא. ובכל זה זה רבש"ע.

אחרי הפתיח, עוד סיפור. מעשה משנת שעשה האפיפיור כנס מדעים כדי להוכיח אמונה בה' ע"י המדע- המפץ הגדול. שיש הרבה דברים שאינם ברורים- ואז מובן מהו עניינו של הקב"ה בעולם. המפץ הגדול זהו עוגן בתוך העולם להוכחת האמונה. איך הגיע לפני המפץ הגדול למפץ הגדול. הוא המציא אנשי מדע, והיה שם כופר גדול אתאיסט משותק לגמרי והוא אמר שגם המפץ הגדול אפשר לתרץ מבחינה מתמטיקאית- נקודת סינגולרית בה פונקציה מתאיינת. זה לא משנה אם הוא צדק או לא. אלא מה שבטוח הוא שהיה לאפיפיור רוב ביזיון וקצף. אנשים אמרו אולי אתם מוכניפם להפסיק אחד ולתמיד עם ההוכחות האלה.

ולגופו של עניין. הכל תלוי ביחס אל רבש"ע אל העולם. יש בזה במחשבה האנושית כמה תאוריות:

תאוריה א': יש רק עולם ואין רבש"ע. יש רק חול אין שום דבר נשמתי. מוניזם חומרני. ומה זה קדושה. אין דבר כזה. ומה זה מסירות נפש? אין. נדמה לך שיש.

שיטה ב': יש רק רוח, אין חומר. מוניזם ספיריטואליסטי. יש מחשבות ויש קדושה ויש רבש"ע, אין חול. ומה זה השולחן? אין. אתה רואה שולחן אבל זה לא אומר שיש. נדמה לך שיש. זה אחיזת עיניים. שטויות. לפעמים פילוסופים יש להם זמן פנוי.. אע"פ שלפעמים תלמידי הבעש"ט אמרו שכל העולם זה אחיזת עיניים. ואנחנו נומר- אם הכל אחיזת עיניים אז מה הבעיה לנשק אחיזת עיניים של צלב?, אלא הם התכוונו שלא לתת לזה חשיבות. העולם הזה הוא הבל נתהה. וכך מובא במשלי.

שיטה ג': יש גם חומר וגם רוח אך הם לא קשורים זה לזה. דואליזם.או בעברית 2 רשויות. ועיים סנהדרין סוף פרק ד'- הדת של הפרסים- יש להם 2 אלים- אחד של החומר הורמז, ואחד של הרוח-משהו, ואין להם שום קשר. הם לא קשורים. יש עולם ויש ריבונו של עצמו. אין שום קשר בין הקב"ה לעולם. הוא לא מתערב והוא לא יודע כלום ממה שקורה בעולם. העולם תמיד היה וה' תמיד היה. יש חומר שתמיד היה ויש רוח שתמיד היה. והם לא קשורים זה לזה. אתה מקיים מצווה יפה מאוד- אך אתה לא משפיע על העולם. בגוף האדם יש נשמה אך אין שום קשר בניהם, אז איך הם חיים יחד? לא יודע זה לא מעניין.

שיטה ד': יש עולם ויש רבש"ע והם אותו הדבר. רבש"ע הוא העולם והעולם הוא רבש"ע. ביוונית- אנתאיזם. הכסאות והשולחנות זה אלוהים. המחשבות והרצונות זה אלוהים. הכל זה אלוהים ואלןהים זה הכל. האלוהים הוא לא יותר מהכל, והכל לא יותר מאלוהים. וכך אמר הכופר הגדול שפינוזה כך הוא סבר, והיה נס שהחרימו אותו והוא כתב את הספרים שלו בלטינית ואף אחד לא הבין ולא קראו את השטויות שלו וכך הוא לא גרם לנזק גדול. כך מובא בדעת אלוהים. זה נקרא ע"ז. ע"ז הכוונה אתה לוקח את רבש"ע ונותן לו דמות קטנה מצומצת. מה לי אם אני אומר שהאלוהים הוא השמש או האלוהים הוא ההוויה. הקטנת את רבש"ע לעולם. אני מסכים שרבש"ע ברא את העולם, הוא לפני העולם. "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". רבש"ע הוא לא הכל, אלא הוא טרם הכל "לעת עשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא". הוא עושה ויוצר הכל. "ואחרי ככלות הכל". הוא גם אחרי הכל.

שיטה ה': סופסוף שיטה נורמאלית. יש עולם ויש רבש"ע ומדי פעם רבש"ע מתערב בעולם. לרוב לא צריך. כדי לאכול צהרים לא צריך, מספיק מוטי. אבל אדם הולך במדבר ואין לו מה לאכול וקורה לו נס והוא מוצא אוכל. הקב"ה אוהב אותנו ומסתכל עלינו, הוא נותן לצדיק כצדקתו ולרשע כרשעתו. הוא דואג לכל, אע"פ שלרוב לא צריך. ולמה לא צריך. כי חוקי הטבע הם בסדר ופועלים טוב. זה המונוטאיזם. מונו- אחד. תאיסט- ה' אחד. ש אלוהים והוא מתערב. יש דאיזם- יש אלוהים והוא לא מתערב. אבל תאיזם- הוא מתערב ודואז, שומע תפילתך. זה מה שמאמיניפם רוב המאמינים. זה ההנחה המובלעת בדברי השואל. השואל הוא ב,ה מונוטיאזם. הוא מאמים שהקב"ה מתערב כשהוא צריך, אבל ב"ה הוא לא צריך. שב"ה הוא נולד במדינת ישראל עם כפית זהב בפה, מה שהוא רוצה הוא מקבל. הכל הולך לו טוב, ולכן הוא לא יודע איפה רבש"ע.

2 הנחות מובלעות בדברי השואל: 1. טוב לו בחיים. 2. הוא מאמין שרבש"ע מתערב במה שקורה בעולם. וזה אחד מ13 עיקרי אמונה.

שיטה ו': של ספר נפש החיים בשער ג' או ספר התניא שער היחוד והאמונה. הכל נמצא בתוך רבש"ע. רבש"ע הוא הרבה יותר ממה שנמצא בתוכו, אבל הכל "בטרם כל". הכל נמצא בתוך רבש"ע , כמו שהעובר נמצא כולו בתוך האם והוא יונק מן האם אוויר וחמצן ומזון והכל. העולם, הכל נמצא בתוך רבש"ע. לא בתוך במובן הגאוגרפי אלא בתוך במובן הסיבתי. כמו שאתה אומר דבר א ואח"כ דבר ב' ודבר ב' נמצא בתוך דבר א', אך דבר ב' לא נמצא בתוך א'. זה נקרא אנטיאיזם. וכן זה מובא בספר תומר דבורה- רבש"ע הכל בתוכו, כלומר, הוא סיבת כל דבר. כל שניה ושניה הוא מחייה את כל ההוויות. "ואתה מחייה את כולם". משל למה הדבר שומה? החשמל שבחוט כל שניה ושניה הוא מחייה את כל המכשירים שבחדר.

או משל ב'- הנשמה שבאדם כל שניה ושניה היא מחייה את כל האדם, ואם שניה אחת תפסיק הנשמה להחיות את האדם- הוא יפול וימות כאין וכאפס. כך רבש"ע זה לא שהוא רק ברא את הכל. כמו נגר שעשה שולחן ואח"כ הנגר הלך הביתה והשולחן ממשיך. לא. כל שניה ושניה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. בכל יום ובעל עת ובכל שעה ובכל שניה ובכל אלפית שניה. ואתה מחייה את כולם. ואתה מהווה את כולם. הקב"ה מהווה ומהווה ומהווה. מאין ליש. לפי הבעש"ט זה בביטוי "לעולם ה' דברך ניצב בשמיים". ויאמר אלוקים ויהי אור ויהי אור, אבל הוא ממשיך לומר ויהי אור. דיבור זה מהדהד מאז ועד הנה. ואם שניה אחת יפסיק הדהוד יהי אור- יהיה חושך. כל זה כתוב בנפש החיים ובבעל התניא. נפש החיים מוסבר יותר ברור. בעל התניא בונה על דברי ר' סעדיא גאון באמונות ודעות.

נפש החיים בונה על ה. יסודי התורה א,א: רבש"ע ממציא את כל הנמצאים וכל הנמצאים אינם נמצאים אלא מאמיתת המצאו, ואם אתה מעלה על דעתך שהוא לא נמצא- כל הנמצאים לא יהיו. משל קרוב אלינו- סרט מקרין סרט, ואם שניה אחת המקרן יפסיק כל הסרט יעצר. כך הקב"ה אם יפסיק להחיות את ההוויה- הכל יעלם. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. איך הקב"ה עשה את זה? לא איך הכל בידי שמיים זה פשיטא, אלא איך עשה שזה חוץ מיראת שמיים. זה לא הנושא שלנו כעת אך כך הוא עשה.

בעלי ההשקפה החמישית לא טועים. ככה רוב האנשים חושבים הם מאמינים והם בדר, פשוט הם לא למדו את ספר נפש החיים וכן הלאה.

יוצא שרבש"ע הוא מחייה את הכל. הוא נמצא בכל. הוא לא בדיוק נמצא בכל, אלא הכל נמצא בו. כמו שחז"ל אומרים למה הקב"ה נקרא "מקום". כי הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. הטייפ הזה על השולחן ואם לא יהיה שולחן הטייפ יפול. המקום של העולם הוא הקב"ה ואם לא יהיה רבש"ע אז העולם הזה יייפול.

ולכן אם אני שואל איפה נמצא רבש"ע. אם אני בעל השקפה המבוארת ברמבם בהתחלה זה מה שאמר הרבי מקוצק- איפה לא?! הוא נמצא בכל מקום. לפי ההשקפה החמישית- אכן, מכירים אותו כאשר יש נס. אבל כשאין נס לא מכירים. אבל, מסביר ר' מאיר שמחה מדווינסק שהנס לא בא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. גם בסידור עולת ראיה אתה מברך הגומל כי היתה לך הצלה אבל הכל זה הבורא, אלא שלא שמת לב. או כמו שאומר הרצי"ה על נס קריעת ים סוף המתחלק ל3 חלקים: 1. ויבקעו המיים. הריסת המיים. 2. והמיים להם חומה. אלו מיים אחרים. לא שאין מיים אלא יש והם חומה. 3. וישוב הים לפנות בוקר לאיתנו. זה נס. עכשיו אני מבין שגם המיים שזרמו זה נס. "ה' ניסי".

רוב היהודים, ההסברה שלהם זו ההסברה החמישית אבל הרגש הוא כמו השישי. זהו הרגש המופיע בכל התפילות. "על ניסך שבכל יום ערב ובוקר וצהריים". איזה נס זה? זה נס במובן שהקב"ה מחייה את כל ההוויות. תהילים מלא מן השישי. "כגמול עלי אימו" שאדם מבטל את כל אישיותו לרבש"ע ואין שום דבר חוץ מרבש"ע. וכן התפילה מלאה מזה. אך ההסברה קצת מורכבת בדבר הזה להבין איך רבש"ע מחיה כל דבר. בגלל שהאדם אין לו חשיבה מדעית ואז הוא רואה ומתפעל רק ממה שמוזר משונה וחריג. כל המרבה להיות חריג הרי זה משובח.

ליל יום עשרים- ללמוד כל הלילה.אמר איזה גאון עדיף לישון וללמוד טוב למחורת. כלומר, אל תתלהב מדבר חריג, אלא תהיה רגיל. אדם לא מתלהב מהרגיל. זה שיבוש שכלי כללי. הוא רק מתלהב מן החריג. אם כולם הולכים עם חולצה לבנה הוא צריך ללכת עם צבעונית וההיפך. אם כולם עם שיער קצר הוא צריך לללכת עם שיער ארוך וההיפך. הוא חייב להיות משונה. זה חולשה נפשית של הרבה אנשים. והיא משליה על התפיסה המדעית, הניסית והתפיסה האלוקית. אדם אוהב דברים חריגים אקזוטיים ולא דברים רגילים. הוא לא יודע שכתוב "תמידין כסרן ומוספים כהלכתם. קודם כל הדברים הרגילים ואח"כ דברים מיוחדים שמתווספים. להמון יש תפיסה קופצנית, אין לו סבלנות ללמוד לאט לאט. ישיבה לא מתאימה לו.

איפה אנחנו רואים את נוכחות ה' בעולם? המדרגה הזאת. מסילת ישרים פרק כה'- מי שרואה נוכחות ה' בשיטה זו ובשיטה זו הוא זוכה ליראת חטא. אנחנו עוד לא בפרק כה'. אולי כג או כד. המחשבה שהקב"ה נמצא בכל מקום זה מה שבונה אצל האדם יראת ה'. זו לא מדרגה פשוטה.

דיברנו יותר מידי עד כאן.

==

==