שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

איפה כתוב שצריך לשמוע לחוקי המדינה? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:03, 18 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף איפה כתוב שצריך לשמוע לחוקי המדינה? ל־איפה כתוב שצריך לשמוע לחוקי המדינה? (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

איפה כתוב שצריך לשמוע לחוקי המדינה?

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]


א. סדרי החיים של הציבור

לא רק במדינת ישראל, אלא גם במדינה אחרת בגלות, קיים הדין הידוע של "דינא דמלכותא דינא"- הדין שהמלכות פוסקת הוא הדין. כלומר, מה שהשלטון מחוקק- חייבים על פי ההלכה לציית. מדובר כמובן בדיני ממונות, אין הכוונה שהשלטון פוסק בהלכות שבת.

בדיני ממונות, בסידורים חברתיים, ארגוניים, פוליטיים, צבאיים - דינא דמלכותא דינא. בחוץ לארץ, זאת לא הארץ שלך, אם חוקי המדינה לא מוצאים חן בעיניך – לך משם. אתה גר בארץ שלהם, אז אתה צריך להתנהג על פי החוקים.

אמנם לגבי ארץ ישראל, יש ראשונים שאומרים שלא ברור שחובת ציות לחוקי המדינה בגלל "דינא דמלכותא- דינא" קיימת, כי אי אפשר לומר לאדם: "לך למקום אחר", זו הארץ שלו. זוהי שיטה הר"ן (נדרים כח, א). אבל דעתו לא מובאת כלל בשולחן ערוך (חו"מ שעט, ו). לכן הכלל דינא דמלכותא דינא שייך גם בארץ ישראל.

כתב החתם סופר (שו"ת חתם סופר ח"ה חושן משפט ס' מד), שאפשר לומר סברת "דינא דמלכותא דינא" לגבי המלך. כמובן, אסור למלך לגנוב לעצמו מהכיס הפרטי של האזרח, לא משנה אם זה מלך יהודי או מלך גוי. זו לא המדינה הפרטית שלו, זו המדינה של כולם. אבל, לגבי עניינים ששייכים לסדרי החיים של הציבור, שבלעדיהם אי אפשר שהציבור יתקיים- לכל הדעות אומרים דינא דמלכותא דינא ויכול לקחת כסף מהאזרח, אפילו מלך גוי בארץ ישראל.

פעם נשאל הג"ר שמואל דוד מונק, רב מחוגי נטורי קרתא: האם צריך לציית לתמרורים בכביש או לאור אדום ברמזור, הרי זה תמרורים של מדינת הכופרים? הוא השיב: "נכון, אבל בכל זאת צריך לציית". הוא חייב להודות שאם לא יצייתו לכל חוקי התחבורה כולם יהרגו את כולם בתאונות (קונטרס שו"ת דאין חזון). זו באמת סברת החתם סופר. אם לא יצייתו למשטרה יהיה פה בלגן במדינה, וכן הדין בכל סדרי החיים.


ב. אחרי רבים להטות

אפילו לא בארץ ישראל, אלא בסתם קהילה קטנה של יהודים באיזה מקום בעולם, יש כלל שנקרא: "שבעת טובי העיר"- מה שהסכימו אנשי העיר הוא הקובע.

מסביר הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל ו ס'י ה. כלל ו סי' ז. כלל ז סי' ה) שסיבת הכלל הזה היא משום אחרי רבים להטות. רוב הציבור הוא המחליט בכל דבר, כך אמרה התורה. אי אפשר להחליט הכל פה אחד, אז מה שהחליטו הרוב הוא הקובע.

אמנם יש סברה שצריך הסכמת כל הציבור ולא מספיק רוב. רואים זאת במחלוקת ראשונים לגבי תקנת הקהל, אם צריך הסכמת כולם או לא צריך הסכמת כולם. גם המשנה ברורה (נג ס"ק נא) מביא את הסברה הזו לגבי ההלכה ששליח ציבור צריך להיות מוסכם על ידי הציבור. וכתוב במשנה- ברורה שלא מספיק הסכמת רוב הציבור אלא צריך הסכמת כל הציבור. אבל אם כל דבר נצטרך הסכמה של כל הציבור אז לא יעשו כלום. אמנם בין שותפים- שותף אחד יכול לבטל החלטת השאר אם לא מוצאת חן בעיניו. אבל פה זה ציבור, הולכים אחרי הרוב.

כלל זה, שתמיד הולכים אחרי הרוב, זה כלל שכולם מקבלים אותו- חוץ ממי שנמצא במיעוט באותו רגע... אז הוא מתעצבן, מקלל וכדומה. כלל שבעת טובי העיר לא צריך שבעה, לא מאה ועשרים וגם לא את הכי טובים, מה שצריך זה שהציבור בדק והחליט.


ג. מלכות ישראל

דבר שלישי ועיקרי: ממשלת ישראל היא גם מלכות ישראל. מרן הרב קוק כתב תשובה ארוכה במשפט כהן (סי' קמד) שהעם הוא המלך ונציג שהעם בחר בו נחשב המלך. הרמב"ם אומר (הלכות סנהדרין פרק ד, ו) שריש גלותא בבבל הוא מלך, גם השופטים שהיו פה נחשבו מלך. לא לעניין הסמכויות הפרטיות של המלך, אין הכוונה שכמו שאסור למלך להתחתן עם יותר משמונה עשרה נשים כך אסור יותר משמונה עשרה מפלגות בקואליציה. לא מדובר על העניינים הפרטיים, אלא על העניינים הכלליים בממשלה. לא משנה אם זהו מלך צדיק או לא צדיק, מלך נחמד או לא נחמד. זה מלך.

גם מלך רשע הוא מלך על-פי ההלכה. בוודאי שאין למנות מלך רשע (רמב"ם, הלכות מלכים א ז), ואם מינו צדיק והוא הרשיע, מורידין אותו (רמב"ם, הלכות כלי מקדש ד כא); אבל כל זמן שלא הורידו אותו, יש לו דין מלך וסמכויות של מלך. וכבר שאלו התוספות (סנהדרין כ ב תוס' ד"ה מלך): למה נענש אחאב על כרם נבות, הרי זה משפט המלוכה שמלך יכול לקחת שדות? ובין תירוציהם לא תירצו שבגלל שהיה רשע, לא תקפים לגביו משפטי המלוכה, לכן מובן שלמרות שהיה רשע- משפטי המלוכה תקפים לגביו.


ד. מלכות ישראל - אושר האושרים

לכן אנחנו נורא שמחים שיש מלכות. אמנם זו לא מלכות שלימה, אבל כפי שאומר המהר"ל: מן המלכות הלא שלמה תופיע המלכות שלמה. אי אפשר לשפוט דברים על פי המצב העכשווי. צריך לשפוט על פי מה שגנוז בדברים האלו, אלו זרעים- שנזרעים וצומחים. גם המצב שיש עכשיו, הוא טוב לעילא ולעילא, לא היה כזה מצב טוב אלפיים שנה. מאז שהקימו את מדינת ישראל, את מלכות ישראל- אדם צריך לחייך כל היום.

בנוסף, אם היינו יודעים מה קיים בעתיד מלכות ישראל, מה גנוז בתוך המלכות הזאת היינו מתעלפים מגודל המושגים. אמנם, העיניים האנושיות אינן מסוגלות לראות את העתיד, אבל גם מה שהעיניים מסוגלות לראות עכשיו, הרי זה אושר האושרים.


  • פורסם בשאילת שלמה 318