שיעורי הרב שלמה אבינר

איפה יהונתן?

[הרב שלמה אבינר]

איפה אחינו יהונתן פולארד? בשנתו ה17- בכלא באמריקה. 17 בגימטריה = טוב. אבל עבורו - לא טוב. כלא, הוא מקום נורא. "כה אמר ד', אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי" (ירמיה טו ב). אמר רבי יוחנן: כל המאוחר בפסוק זה קשה מחברו, חרב קשה ממות, רעב קשה מחרב, שבי קשה מכולם, כי יש בו כולם (בבא בתרא ח ב).

לכן, לכל אורך הדורות, עם ישראל מסר נפשו על פדיון שבויים. עד כדי כך שחכמינו חששו שמרוב מסירות נתמוטט, לכן ראו צורך להגביל את הדבר וקבעו: "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם" (גיטין מה א). בכל זאת, לא שעינו לתקנת חכמינו זו, כי לבנו נכמר, ופדינו שבויים יותר ויותר מכדי דמיהם (עיין ים של שלמה על גיטין פ"ד סי' סו). אשרי העם שאלו עבירותיו - ד' יסלח לנו.

ועתה, אנו משאירים את אחינו יונתן נמק בכלאו החשוך בשנתו ה17-, ואנו מעיזים ליהנות מאור השמש?! לא יאמן! אנשים אינם מבינים מה זה להיות אסיר בכלא אמריקני. אין חופשים. אין רואים את האישה. שבע שנים יהונתן לא ראה אור יום. כך הטיח בפניו התובע הכללי: "אתה לא תראה אור השמש לעולם"! הוא שהה במרתף, שבע קומות מתחת לאדמה יחד עם כל מיני פושעים פליליים. לאחר מכן הועבר ל"כלא בינוני", בו עליו לעבוד שמונה שעות ביום. אין שבת, אין יום ששי, אין ימים טובים, אין חגים, אין פסח, אין מצות, אין כלום. כל יום זהה לקודמו. רק מאה דקות שיחות טלפון בחודש.

שמונה שעות ביום הוא מנקה אסלות. למה בחר בזאת? - "כי עבודות אחרות נעשות בקבוצה של שמונה, מסביר יונתן, ואיני יודע מתי מישהו יתקע לי סכין בגב. בזה אני עובד לבד".

ודאי שאין לו מזון כשר. רק בלבבו יש לו ריבונו של עולם, אמונה. הוא אדם מאד דתי. חובש כיפה ולובש ציצית - על פי אישור מיוחד של בית המשפט.

ואנו מעיזים ליהנות מאור השמש?!

כל זה נכון גם אם היה סתם אסיר. אבל מסתבר שהרבה מאתנו חבים לו את חיינו. ומעשה שהיה כך היה . יהונתן היה אזרח עובד כאנליסט בשירות המודיעין של חיל הים האמריקני. בשנת תשמ"ד נודע לו שמונעים במכוון מידע חיוני לבטחונה של מדינת ישראל: פיתוח אמצעי לחימה גרעינית ביולוגית וכימית, בסוריה, עירק, לוב ואירן, במטרה לשמש נגד ישראל, וכן פיתוח טילים בליסטיים והתקפות טרור נגד אזרחי ישראל.

על פי מזכר ההבנה שנחתם בתשמ"ג בין שתי המדינות, אמריקה היתה חייבת להעביר מידע זה למדינת ישראל. פולארד נוכח לדעת שחיי ישראלים רבים נתונים בסכנה, עקב הסתרת מידע זה, לכן עשה כל שביכולתו כדי לחדש את זרימתו החוקית. כיוון שמאמציו לא נשאו פרי, הוא החל להעביר אותו מידע חיוני ישירות לישראל.

הוא עשה זאת מיזמתו, חינם, ללא כל תמורה, לשם שמים. הוא צדיק וחסיד וגיבור ישראל. בזכותו פוצץ הכור הגרעיני בעירק. בזכותו נבנו חדרי ביטחון וחולקו מסכות אב"כ, כי לפני כן לא היתה לנו אף לא מוכנות מזערית למלחמה לא קונבנציונאלית.

זהו, הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת, או ליתר דיוק - לשבת בכלא בחושך ולנקות אסלות.

בשנת תשמ"ה הוא נכלא, ובמשך אחת-עשרה שנים ממשלת ישראל שתקה. רק מימנה לו עורך דין גוי ממוצא לבנוני, שלא ידע לעבוד, ואפילו שכח להגיש ערעור. ליהונתן מעולם לא נערך משפט, על פי דרישתן של ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל, הוא נכנע לעסקת טיעון כדי לחסוך מבוכה לשתי המדינות. הוא שיתף פעולה באופן מלא עם התביעה, הודה והביע חרטה, אך התביעה שיקרה והפרה את התחייבותה באופן אכזרי, כך שנגזר על פולארד מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו על תנאי לעולם.

יש לציין שיהונתן מעולם לא נאשם בגרימת נזק לארצות הברית, כגון גילוי צפנים, סוכנים או תכניות מלחמה, ולא הואשם בבגידה אלא רק בהעברת מידע מסווג לבעלת ברית, וגזר דין על זה מעולם לא היה מעבר לשתיים עד ארבע שנות מאסר.

באותה תקופה, שר החוץ של ארה"ב, ידיד מדינת ישראל, היה מוכן לוותר, לסגור את כל הפרשה בשקט ולשלוח את פולארד לישראל, בתנאי אחד, החזרת כל המסמכים שנמסרו, כדי שידעו בדיוק במה מדובר. אך גם עניין זה הסתבך כי הממשלה מסרה תצהיר שקרי מתוך מחשבה שהאמריקנים לא יעמדו על כך. אך הם מיד הבחינו, כיוון שפולארד עבר שלושים ושתיים בדיקות פוליגרף. רק בתשנ"ו, החליטה ממשלת ישראל לקחת אחריות, ולהעניק ליהונתן אזרחות ישראלית, ובשנת תשנ"ח הוא הוכר כסוכן ישראל.

במסגרת הסכמי פסגת וואי בסתיו תשנ"ח הבטיח נשיא ארה"ב לשחרר את פולארד, אך הוא שוב שיקר. עוד פעם נזכיר, שהוא לא גרם שום נזק לארצות הברית, אדרבה, הוא עשה להם טובה גדולה, למשל סייע להשמדת הכור ומנע ייצור נשק גרעיני בעיראק.

מאמצים שונים מסוגים שונים הושקעו על ידי הרבה אנשים טובים למען יהונתן - אך, שורה תחתונה - הפצוע שלנו עדיין מופקר בשטח. נתפלל שמצב הפצוע לא ידרדר, ד' ישמרהו ויצילהו.

על כל פנים אם אומרים לך: " אנו מטפלים בנושא בשקט ולאט" - אל תאמין. ליתר דיוק, תאמין שזה מאד שקט ובמיוחד מאד מאד לאט.

אבל דוד המלך יצא למלחמה כדי לחלץ את בני משפחתו מן השבי (שמואל-א ל ב). אפילו עבור אחיינו הפושע, לוט, מסר אברהם אבינו את נפשו ויצא למלחמה (בראשית יד יד). שמא תאמר: יהונתן פולארד אינו משפחה שלי - אז מה הוא? זר?! או אח?! אנחנו אחים או לא?! הרי אפילו עבור שפחה אחת שנשבתה, יצא משה רבנו וכל עם ישראל למלחמה (במדבר כא א ורש"י).

לו היה כוח בידינו, היינו צריכים להכריז מלחמה על אמריקה כדי לשחרר את יהונתן. אך ממאבק ציבורי איננו פטורים.

עלינו להפגין מול כל שליח אמריקני שבא לארץ, ומול כל שגרירות אמריקנית בעולם, ולצעוק: "איפה ג'ונתן פולארד"! וכן לטלפן כל יום למשרד ראש ממשלתנו ולשאול: איפה יהונתן פולארד? (02-6705511) או יותר טוב לשלוח פקס' כל יום (02-5664838 או 02-6512631).

וכן מי שמוכן להתנדב למלאכה (תרומות, הפעלת דוכנים, אירוח, חוגי בית, ריכוז אזורי, הסעות ושליחויות ברכב, חלוקת חומר, פעילות נוער, עבודה במחשב, הנהלת חשבונות, הדפסות, תרגומים, הקלדת נתונים) אנא פנו ל'ועד להשבת יונתן פולארד הביתה' (ת"ד 157, קרית יערים 90840. פקס 02-5636162 טל' 02-6536090, 055-665036).

אחינו יהונתן, לא שכחנו אותך. "אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ושביה, העומדים בין בים בין ביבשה המקום ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן".