שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אינטליגנציה רגשית

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־01:55, 14 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == אינטליגנציה רגשית == [הרב שלמה אבינר] שיטה חדשה הופיעה בשמי העולם וגם בשמי ארצנו הקדוש...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אינטליגנציה רגשית

[הרב שלמה אבינר]

שיטה חדשה הופיעה בשמי העולם וגם בשמי ארצנו הקדושה: אינטליגנציה רגשית. טוב או לא טוב?

מעולה! תמיד אמרנו זאת במילים אחרות: מידות טובות.

IQ אינו הכל. לא די להיות מבריק, בעל שכל, עם הישגים אינטלקטואליים אדירים. צריך מידות טובות. בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו. צריך איפוק. אין להיות נשלט על ידי היצר אלא לשלוט על היצרים והרגשות.

אינטליגנציה רגשית, EQ, היא דבר טוב מאוד. אם כן למה לא עשינו קודם, כפי הדרכתה? עשינו גם עשינו. יש לנו מאות ספרים על כך, כגון ספר 'מסילת ישרים'. והוא גם לעילא ולעילא מ-EQ , ומדוע?

שכן מהו המניע באינטליגנציה רגשית? למה לנהל רגשות, או במילים שלנו, מדוע יש להיות גם גיבור הכובש את יצרו? משיבה האינטליגנציה הרגשית: בשבילי, שארגיש טוב, כדי שאהיה מאוזן, כדי שיהיו לי יחסים טובים עם חברים, כדי שאצליח בחברה. במסילת ישרים, המניע הוא כדי לעבוד את ד'. זהו מניע יותר עליון, לעילא ולעילא.

גם אם עושים מתוך מניע נמוך, זה שווה הרבה, אך יש יותר מזה. אדרבה, זהו דבר גדול שבעם האמריקאי, שהוא כל כך הישגי, פרקטי ופרגמטי, צמחה תיאוריה שמסבירה שהישגים, שכל וכסף אינם הכל, אלא יש צורך במידות. אמנם המניע הוא שבלי זה לא תהיה מאושר, לא תהיה מאוזן, לא תצליח בחברה, אבל מה בכך שהוא מניע נמוך? גם לעבודה שלא לשמה יש ערך.

הדברים נוסחו בסגנון שונה משלנו. במקום לומר: צריך אדם להתגבר על יצריו, הוא ניסחו: צריך לנהל רגשות. במקום: מידות טובות, אמרו: אינטליגנציה רגשית. הרמב"ם כינה מידות טובות - דעות, כלומר, אתה מבין שכך צריך להתנהג, אתה מנהל רגשותיך בצורה אינטליגנטית.

ב"ה, שיטה זו מתפשטת בארצנו בצורה ובסגנון המקובל אצל אנשים שאין אוזנם כרויה לשמוע: עליך לתקן מידותיך ולעבוד את ד'. אמנם חסר המניע העליון, אך גם המניע התחתון יקר מאוד.

מעשה בגאון גדול, הרב מענדיל איש סאטנאב שכתב ספר על תיקון מידות בשם "חשבון הנפש" ששיבחו אותו גדולי ליטא כגון רבי ישראל סלנטר ורבי יצחק מלצן. הוא מביא תחבולה איך לתקן מידותיו, אך המקור הוא בנז'מין פרנקלין, הממציא, סופר ומדינאי, האמריקאי הנודע. אבל הוא גוי! מה בכך. הרי שיטתו נכונה. בא רבי מענדיל מסאטנאב, גייר את שיטתו, ומשך אותה כלפי מעלה, לאין ערוך יותר גבוה.

רבי ישראל סלנטר עצמו כותב בספרו 'אור ישראל', שתחבולות הנצרכות כסיוע לעבודת המוסר, הן בגדר חכמה בגויים תאמין.

מעשה באמריקאי בשם ביל קרנגי, שכתב לפני כחמישים שנה ספר בשם "כיצד לרכוש ידידים והשפעה". תלמידו של הרב אליהו דסלר בעל ספר 'מכתב מאליהו' שאלו: אצל הרב יש דברים דומים באופן מפליא למה שכתוב באותו ספר? השיב: הם אינם דומים, הם לקוחים משם. כמובן, אף הוא גייר אותם והטביע עליהם חותם של קודש, לעילא לעילא.

גם מרן הרב קוק מזכיר שאפשר להסתייע בחידושי הגויים בדבר תורת הנפש, אחרי שנותנים בהם נשמה חדשה (אורות הקודש ג רלד).

נזכה להוסיף אינטליגנציה רגשית, נזכה להוסיף מידות טובות, ולמעלה בקודש - לעבוד את אלהינו.