שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: ראיתי באתר המדע The Conversation שהפרופסורית למדעי המוח Computational Neuroscience איליני וסילאקי Eleni Vasilaki, כותבת שאין לפחד שרובוטים ישתלטו על המין האנושי.

ת: ודאי היא צודקת. סך הכל הם רק רובוטים המתוכנתים על ידי בני אדם, ואין בהם אלא מה שבני אדם שמו בהם.

ש: אבל בעזרת בינה מלאכותית אפשר להגיע להישגים גדולים מאלו של האדם. למשל יש תוכנה שנצחה את האלוף העולמי לשחמט וכן את האלוף במשחק גו, שהוא משחק סיני הדורש הרבה חכמה ואינטואיציה.

ת: זה לא אומר כלום. זה רק בגלל שהיא מסוגלת לעבוד במהירות הרבה יותר גדולה מהאדם. באמת אין בה חכמה ואין בה אינטואיציה. האדם הוא בצלם אלהים, כלומר לפי הרמב"ם בפרק הראשון של מורה נבוכים, בעל שכל. וכן רש"י על הפסוק ויהיה אדם לנפש חיה, שגם בהמה היא נפש חיה, אבל הנפש של האדם יותר חיה, כי יש בה דעת ודיבור. אפשר לבנות מחשב במודל של מוח אנושי במידה מסויימת, אבל לא במודל של חשיבה. יש לו ערך כמותי ולא איכותי. הוא אינו יודע מעצמו לשקול ולהעריך דברים רוחניים מוסריים. הוא לא יודע ללמוד גמרא. הרמב"ן כותב בהקדמה לפירוש הגמרא שלנו, המלחמות, שהגמרא אינה מתמטיקה.

ש: אבל הצליחו לבנות רובוט בשם סופיה Sophia, והוא יודע לשוחח, להביע רגשות,לחייך, לומר בדיחות.

ת: זה הכל משפטים מושתלחם. אלו לא רגשות אמיתיים, הנובעים מלקיחת אחריות. זה כמו שחקן תיאטרון שצוחק ובוכה לפי הזמנה.

ש: האם אי אפשר להעלות על הדעת מחשב שילמד כל מה שיש בויקיפדיה ובזה יהיה יותר חכם מכל אדם?

ת: זה לא חכמה, זה מאגר.

ש: יש מבחן טיורינג, Turing, מעין משחק חיקוי, The Imitation Game, ומתברר שמחשב יוכל להתמודד עם אדם...

ת: גם זה לא טסט כל כל אמין, המכונה רק יודעת מה שהכניסו בה, אך היא פועלת מהר.

ש: אכן אותה פרופסורית מסבירה שאינטלגינציה מלאכותית,,Artifical Intelligence ,A.I. לא יודעת ללמוד כמו שבני אדם לומדים, אלא מתוך כמויות עצומות של נתונים וכמויות עצומות של נסיונות. אך לעולם לא תגיע ליכולת של פעוט קטן. אין אצלה יכולת אנושית ואינטראקציה אנושית. היא רק פועלת יותר מהר ויותר מורכב. אין לה רגשות, אין לה אינטואיציה, אין לה יצירתיות.

ת :אמת.

ש: אך יש מחשב שביצע ציור של רמברנט, עד כדי כך שלא יודעים להבחין?

ת: כנ"ל. תכנות.

ש: יש רובוט בשם S.T.A.R. שיודע לבצע ניתוח כירורגי בצורה מאוד מדוייקת, כמו בני אדם.

ת: זה מאוד מפחיד, אך סך הכל זו טכנולוגיה.

ש: יש גם מחשב שיודע לייצר מוזיקת ראפ Rap.

ת: כנ"ל. תכנות.

ש: אולי רובוט ידע ליצר רובוט יותר חכם ממנו, והן הלאה, וישתלטו על מין האנושי.

ת: זה מדע בדיוני. גולם שקם על יוצרו.

ש: ומה עם הגולם? זה אמיתי?

ת: זה אמיתי. אבל זה לא טכנולוגיה אלא רוחניות עליונה של ספר יצירה. אין זה קשור לנושא שלנו.

ש: אותה פרופסורית, אינה מוטרדת שהבינה המלאכותית תשתלט על העולם, אבל מפחיד אותה שמא בני אדם ישתמשו בה בצורה לא נכונה, כמו כל כלי אחר, כגון תאות בצע.

ת: היא צודקת. זאת הבעיה האמיתית, כלומר האדם. הוא עלול להביא חורבן בעזרת הטכנולוגיה אם אינו אדם מוסרי.

ש: אז אולי יש לעצור את כל הטכנולוגיה?

ת: אנחנו לא נגד טכנולוגיה. אבל היא כלהב החרב המתהפכת. תלוי מה עושים איתה, אם מביאים ברכה או קללה. העיקר להגדיל את הערך המוסרי של האדם. מרן הרב קוק כותב במאמר תום ומדע, שהמדע זקוק להדרכת התום (מאמרי הראיה 243). גם הפילוסוף ההומניסט רבלה Rabelais כבר כתב שמדע ללא מצפון הוא חורבן הנשמה.

ש: אבל זה מה שקורה?

ת: אכן. אבל ממילא לא נוכל לעצור את הטכנולוגיה. אלא יש להוסיף מוסריות. בעיה זו מכונה אצל הוגים אמריקאים בני ימינו: הציביליזציה הטכנו-ברברית. אמנם, האדם מוסיף טכנולוגיה, אך בתוכו הוא נותר ברברי, מה שכמובן מגדיל את הסכנה.

ש: הרמב"ן אומר על הפסוק "מלא את הארץ וכבשוה" שזה ציווי על האדם לפתח טכניקה.

ת: נכון מאוד. וכן חז"ל על הפסוק "אשר ברא אלהים לעשות", שד' מטיל על האדם שליחות לעשות לחם מחיטה ובגד מפשתן. כמו כן, אין שום בעיה לייצר בינה מלאכותית. אך בל נשכח שהאדם עצמו, אינו בינה לבדה, אלא מעל הכל, נשמה, ומתוך כך מוסר.

ש: הרי אנו רואים שהאינטליגנציה המלאכותית יכולה מאוד לסייע לאדם. יש בעולם חנויות גדולות סוּפר, שביציאה מחשב מזהה את האדם על פי פניו, מזהה כל מה שהוא קנה ומחייב את כרטיס האשראי שלו.

ת: יפה מאוד.

ש: אבל אז כל מיני עובדים ימצאו את עצמם מיותרים ומבוטלים.

ת: זו בעיה עם כל המהפכה התעשייתית. נקוה שימצאו להם עבודות אחרות.

ש: האם ההוגים האמריקאים מוטרדים משימוש בטכנולוגיה לרעה?

ת: ודאי. ההוגה ויקטור פרקיס בספרו האדם הטכנולוגי מתאר אדם חמוש בכוחות טכנולוגיים אדירים, בצירוף לאיראציונליות בהמית, עם תאות בצע ויצר שלטון, חסר מצפון וחסר ריסון. וכן הסופר ניל פוסטמן Neil Postman מתאר חברה שהוא קורא לה טכנופולי Technopoly, בה הטכנולוגיה שולטת בנו, במקום שאנו נשלוט עליה, כניעת התרבות לטכנולגיה The Surrender of Culture to Technology.

ש: מפחיד.

ת: זה מזכיר את אחד הספרים האחרונים שכתב הפסיכולוג קארל גוסטב יונג Carl Gustav Jung על צלחות מעופפות, שאמנם לא קיימות, אך אנשים מאמינים בהן, כלומר מיתוס. Flying Saucers, A Modern Myth. הוא מסביר שאדם נמצאבמצוקה וחרדה, לכן הוא מדמיין שהצלתו תבוא מכוחות שמימיים. אבל גם קראתי הסבר אחר למיתוס הזה, - איני זוכר איפה. כי מה החייזרים באים לחפש כאן, הרי יש להם כל הטכנולוגיה הדרושה? אלא שחייזר הוא מאוד חכם, מאוד נהנתן, אבל אין לו לב, אין לו רגש. לכן הם חוששים מכליון, והם באים לגנוב מבני אדם זרע, גם מגברים, גם מנשים. מחצית האמריקאים מאמינים בחייזרים, ושני מיליון מאמינים שנפגשו עם חייזרים שבאו לגנוב זרע. אבל מי הוא אותו יצור מאוד חכם ונהנתן אבל חסר לב? זה אנחנו! אנו חוששים שאנחנו הולכים ונהיים כאלה. לכן משליכים את החרדה הזאת על חוצנים.

ש: ובסיכום?

ת: מה שאמרנו: להמשיך בפיתוח הטכנולוגי אך לגדל מעליו את המוסריות. זה מבואר במאמר של מרן הרב קוק "הני אווזי" (מאמרי הראיה 438).

• פורסם בשאילת שלמה 570

==

==