שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: התפרסם שלכבוד 140 שנה להולדתו של איינשטיין, נחשפו 110 מסמכים שלו שהגיעו עתה לאוניברסיטת עברית בירושלים.

ת: מסמכים מדעיים, מכתבים אישיים או ענייני מחשבה כלליים?

ש: גם וגם.

ת: לא נראה שיהיה בהם חידוש. את התיאוריה המדעית הסופית של איינשטיין, אנו מכירים היטב, זו באמת גאונות עצומה בקנה מידה של דורות. לא נרוויח הרבה לקרוא התלבטויותיו במהלך הדרך. גם כל חייו הוא חיפש את "התיאוריה של הכל", Grand Unified Theory,G.U.T. , שתאחד גרביטציה ואלקטרו-מגנטיות ולא מצא.

ש: ודברים אישיים ומחשביים?

ת: בזה הוא ככל אדם. לא בגלל שאדם הוא מדען דגול, זה מחייב שיהיה דגול בתחומים אחרים.

ש: באותם מכתבים הוא דואג מפני ההתחמשות הגרמנית.

ת: ודאי צדק. אך כדי להבין זאת, אין צורך להיות איינשטיין. אגב, באופן אישי, הוא לא חש בסכנה שנשקפת לו שם, ותלמיד אחד הציל אותו והבריח אותו, כפי שנהג לספר רבנו הרב צבי יהודה.

ש: הוא גם היה ציוני.

ת: גם בשביל זה, לא צריך להיות איינשטיין. הוא אכן תמך בציונות הסוציאליסטית, ויש לו גם זכויות רבות בהקמת אוניברסיטת העברית בירושלים. לא נדון כאן שכדי להיות ציוני אמיתי, לא די לדבר, אלא גם צריך לעלות לארץ. אבל הוא העדיף מדינה יהודית-ערבית על פני מדינה יהודית, עם גבולות וצבא, שתגלוש ללאומיות צרת אופקים. זה לא בדיוק ציוני. כמובן, זה לא מבטל זכויותיו ביחס לאוניברסיטה.

ש: איינשטיין היה בעל מידות טובות?

ת: כן. צנוע ועניו ומסתפק במועט, תמיד מוכן לעזור. אך הסיפור עם בתו הבכורה שנולדה שנה לפני החתונה, וסבלה ממחלת השנית, ויש אומרים שנמסרה לאימוץ, ושאיינשטיין מעולם לא פגש אותה – הוא בעייתי, וכן סיפור הקשר עם אשתו השנייה שנים רבות לפני גירושיו מהראשונה, הוא בעייתי.

ש: הוא לחם בעד שלום עולמי?

ת: זה ודאי טוב מאוד. בהתחלה הוא היה פציפיסט קיצוני, אבל אחרי עלייתם לשלטון של הנאצים, הוא התמתן, אמנם נשאר פציפיסט, אבל הבין שאי אפשר לאחוז בקו זה באופן מוחלט, וכידוע הוא היה שותף ביצירת הפצצה הגרעינית. אחר כך הוא התחרט על כך ואמר שזו השגיאה היחידה שעשה בחייו. הוא הסביר שהוא פחד שהגרמנים ייצרו פצצה גרעינית לפני בעלות הברית.

באופן כללי, הוא לא העריך לאומיות, ראה בה מחלת ילדות של האנושות, והיה בעד ממשלה עולמית על-לאומית שתשלוט על שימוש בנשק. כמובן, זה לא מציאותי.

ש: אבל היה גאון?!

ת: ודאי. אך אמרנו שגאון בתחום מסויים, אינינו בהכרח גאון בכל התחומים. למשל הוא התכתב עם פרויד, אך רואים שלא הבין בפסיכואנליזה.

ש: יש אומרים שהוא האמין באלהים בסוף ימיו.

ת: לא נכון. אמנם הוא הכריז שאינו אתאיסט, אבל אמר שאינו מאמין באל שמכיר אותנו, אוהב אותנו, מקשיב לנו, משגיח עלינו. בעיניו, זו תפיסה מגושמת פרימיטיבית, אמונה טפלה וילדותית. אלא הוא אמר שהוא מאמין באל של שפינוזה, שהחשיבו כגדול הפילוסופים של ימינו, כלומר אל שהוא הטבע, הוא העולם, הוא ההרמוניה והיופי שבהויה.

ש: זה גם משהו.

ת: להיפך. זו כפירה מנוסחת במילים יפות, ואז עוד יותר מסוכנת.

ש: אני רואה שאין כל כך מה להתלהב ממנו...

ת: כן להתלהב בצד המדעי, אך בשאר, הוא ככל אדם.

ש: אין קשר בין אמונה למדע?!

ת: יש קשר בין כל דבר. אך אלו שני תחומים נפרדים, כדברי המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב התורה, פרק יד. המדע עוסק בהכרת המציאות, כלומר הוא תיאורי, דסקריפטיבי, התורה עוסקת במה שצריך להיות, שחייב להיות, כלומר היא נורמטיבית.

ש: מסופר שהוא נפגש עם מרן הרב קוק. על מה דיברו?

ת: לא כך כל הרבה, זו היתה פגישה קצרה מאוד, ואנשים מסביב יצרו אווירה לא מתאימה לשיחה עמקנית. מזכירו של מרן הרב, הרב שולמן כתב על זה בספרו הראי"ה קוק (עמ' יד-טו). מרן הרב התיחס לתורת היחסות, ואמר שבספר "ברית עולם" לאחד המקובלים הקדומים, שהזמן יכול להתחלף בכל עולם ובכל נשמה לפי כח קיבולה, כך שיתכן שרגע של נשמה אחת יהיה תקופה גדולה עבור נשמה אחרת (שם).

ש: זה ממש זהה לתורת היחסות...

ת: לא. כי תורת היחסות בונה דבריה על פיסיקה תיאורטית עפ"י משוואות מתמטיות ופה מדובר בהברקה רוחנית עליונה. אך אפשר לומר שזה הגרעין הפנימי של תורת היחסות. וגם בתורת היחסות, לא מדובר בעולם היום-יומי שלנו, אלא בחלקקים זעירים מאוד ובמהירות האור שהיא אדירה.

ש: בכיוון שני, האם תורת היחסות יכולה לסייע להסברת האמונה?

ת: כן. לא בפרט זה או אחר, אלא בתפיסה הכוללת. זה דבר מאוד מענין. פגישה בין עולמות רחוקות. המדע עוסק בחומר והתורה עוסקת ברוח. לכאורה יש ניגוד ביניהם. המטריאליזם הוא היפך האמונה בד', והנה עקב איינשטיין, נחלש קצת המטריאליזם, כי כידוע הוא הוכיח בתורת היחסות המצומצמת, שהחומר הוא אנרגיה מרוכזת, .E= MC^2 האנרגיה היא מכפלת המסה ומהירות האור בחזקת שתים.

ש: אבל גם אנרגיה אינה דבר רוחני, אלא עדיין דבר חומרי, אמנם דק, אבל חומרי?

ת: נכון. אבל פחות חומרי. יותר דק. יותר עדין. יותר מופשט. ובתורת היחסות המוכללת, הוא אומר יותר, שחומר הוא עקמומיות של המרחב. אנרגיה היא עקמומיות קטנה במרחב, וחומר עקמומיות גדולה. ולא מדובר במרחב הרגיל התלת מימדי אלא במרחב האיינשטייני שכולל מימד הזמן. פיתולי המרחב הריק.

ש: עקמומיות במימד הזמן, זה נראה מאוד מיסטי!

ת: זה לא מיסטי. זה עולה מתוך משוואות מתמטיות של פיסיקה תיאורטית. קצת משתחררים מן המטריאליזם הגס. קצת.

ש: זה מופלא.

ת: כן. זה בא מכיוון לא צפוי. לא מאנטי-מדע ולא מפילוסופיה אלא מהמדע עצמו. כמובן, לא הכל הוא מאיינשטיין. היו עוד אנשי מדע לפניו ולאחריו שכתוצאה מהתיאוריות שלהם יש קצת שחרור כזה, כגון אדינגטון Edington ודה ברויי De Broglie.

מה גדלו מעשיך ד'.

• פורסם בשאילת שלמה 590

==

==

[קטגוריה: מאמר]]