שיעורי הרב שלמה אבינר

אורי אורבך ז"ל: נפל בישראל שר, איש הגון וישר

[הספד בישיבת עטרת ירושלים]

עלה למרומים איש יקר, השר אורי אורבך ז"ל, שקודם כל אנחנו חייבים בכבודו, בחייו ובמותו בהיותו שר בממשלת ישראל, שיש לה דין מלך בעניינים מסויימים של הנהגת הכלל, כמבואר בתשובה הארוכה של מרן הרב קוק בשו"ת משפט כהן (סי' קמד). שלטון מוסמך ומוסכם יש לו סמכויות רבות של מלך, ק"ו מריש גלותא שבבבל, שהוא מין אוטונומיה ליהודים שם, והרמב"ם (הלכות סנהדרין לרמב"ם ד יג) אומר הוא במקום מלך ,וקל וחומר הנהגה עצמאית ריבונית בארצנו. ואליהו הנביא רץ לפני מרכבתו של אחאב (מלכים א יח מו) אע"פ שהיה מלך רשע, קל וחומר אורי אורבך שהיה אדם איש הגון ובעל מידות טובות. אדם מעולם לא בא עליו בתלונות שהוא לא הגון, שהוא לא ישר. גם אם לא מסכימים לכל דבר שאמר בחייו, אבל זה וודאי שהיה איש הגון ובעל מידות טובות. כידוע מי שעוסק בפוליטיקה השחיתות אורבת לו, כי הכח משחית, אבל הוא נישאר אדם טוב.

הוא לא היה אופורטוניסט, כלומר אדם שמשנה כיוון, משנה עמדות, משנה השתייכות עקב תועלת, עקב אינטרסים, אלא תמיד היה איש אמת נאמן לעמדותיו ומביע אותם באומץ, בין שכן מצאו חן בעיני אנשים בין לא מצאו חן. הייתה לו הערכה גדולה לכל המפעל הגדול של ההתנחלות בארץ, תמך וחיזק, גם הייתה לו ביקורת על אנשים חילוניים שלא תמכו בה, ואמר שבגלל שהם חסרים יסודות ביהדות והם צריכים ללמוד יהדות להתחזק ביהדות. הוא אהב את היהדות.

והוא אהב את הצבא, דיבר תמיד על מסירות נפש בצבא. הוא בעצמו למד בישיבת הסדר, ולחם בעד ישיבות ההסדר. היו שתקפו למה בישיבות ההסדר משרתים בצבא רק 17 חודשים ואחרים הולכים שלוש שנים. אמר: אכן, אבל הרבה פעמים אדם משרת שלוש שנים, אך הוא מסתדר בתפקידים לא קרביים, ומי שהולך לישיבת הסדר, הוא בתפקידים קרביים ובמסירות נפש ממש. הוא מחרף נפשו, צריך חרדת קודש כלפיו.

הוא היה איש עקרונות, אע"פ שאפשר להתבלבל בגלל שהוא דיבר בהומור. אך ההומור לא ניפסל ביסודו. זה תלוי, מה אדם אומר בהומור, דברים נכונים או דברים לא נכונים, כמבואר בספר צדקת הצדיק ובגמרא מגילה סוף פ"ג שמותרת ליצנותא דעבודה זרה. מותר להילחם בעבודה זרה בליצנותא כמו אליהו הנביא נגד נביאי הבעל, וכן על אדם מושחת בניאוף גם אפשר ללעוג. סך הכל פוליטיקה זה לא בית-מדרש, כמו שאומרים שהכנסת זה לא בית-כנסת, אלא זירה של מלחמה, משתמשים בכל נשק אפשרי, רק יש נשק כשר ויש נשק לא כשר. הומור היה אצלו נשק כשר, שבו השתמש הרבה, וגם לפני הפוליטיקה, למטרות טובות. היה לו כח של חדות הלשון, וכתב ספרים למבוגרים וילדים ומאמרים הרבה. לכן אין להתבלבל לחשוב שבגלל שימושו בהומור, הוא היה אדם לא רציני. הוא היה אדם מאוד רציני. גם את צרותיו בסוף חייו במחלתו - הוא לקח בהומור. גם זה כלי לאדם להחזיק מעמד במצבים קשים, אדם פרטי, גם אומה.

כאמור, לא חייבים להסכים איתו בכל, חילוקי דעות – מותר, חילוקי לבבות – אסור. אפילו אם יש חילוקי דעות, זה לא מונע לאהוב, להעריך ולהוקיר.

גם בתור שר וחבר כנסת הוא לקח תפקידים לאו דווקא שנותנים כבוד ומעמד, אך הוא ראה בהם מצווה גדולה. לעזור לאנשים זקנים, ראה בזה אידאל.

יש ביקורת על אנשים פוליטיים שהם פוסעים על גבי עם קודש, שהם משתמשים בעם כדי לטפס הם. אך אורי אורבך לא היה כזה. הוא ראה את עצמו משרת האומה, ושירת.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים.

• פורסם בשאילת שלמה 376