שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "אולי הגיע הזמן לעם אחד בלי מפלגות? (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "[נכתב סביב הבחירות לכנסת ה- 22] אולי כבר נמאס לנו לשמוע את המפלגות מעליבות אחת את השניה, מש...")
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־17:58, 6 באוקטובר 2019

[נכתב סביב הבחירות לכנסת ה- 22]

אולי כבר נמאס לנו לשמוע את המפלגות מעליבות אחת את השניה, משמיצות, מתנשאות? אולי אנו מרגישים רע מאוד מול התבטאויותיהן, - וגם של המפלגה אותנו אנו אוהדים? אולי עלינו לשמור את הנשק שלנו כלפי האויבים שלנו שרוצים להשמידנו? אולי כל הסיפורים שבתנ"ך על מלחמות אזרחים בתוכנו, לא נכתבו כדי לספר לנו מה שהיה, אלא כדי להזהיר אותנו שלא יהיה? אולי אנו מאבדים חשיבה רציונאלית וישרה ושוכחים שהמשותף בין כולנו הוא יותר גדול לאין ערוך מאשר המפריד? אולי שכחנו שאם נהיה מפולגים, אנו נחריב את עצמנו? אולי נמאס לנו לשמוע כל מפלגה מכריזה מבוקר עד ערב שאצלה כל האמת וכל הצדק, וכל האחרות שוות כקליפת השום? אולי ההתפלגות למפלגות היא מה שחכמינו כינו שנאת חינם? אולי אויבינו מבחוץ ומבפנים וכל האומות העולם מסתכלים עלינו כבבית של זכוכית ונהנים לראות אותנו מכים איש את אחיו בשבט בפיו? אולי הגיע הזמן להיות סוף סוף כאיש אחד בלב אחד, כי אנשים אחים אנחנו? אולי הגיע הזמן להיות עם בלי מפלגות?

ואנו משיבים: לא אולי, אלא ודאי! לא עכשיו, אלא מזמן! נרדמנו בשמירה! התבלבלנו. שקענו בדמיונות, חיפשנו פתרונות לבעיותנו בכיוונים הזויים. שכחנו את העיקר: כאשר נהיה עם אחד, כאיש אחד בלב אחד, נפתור את כל בעיותנו. למה ? - כי לכל אחד יש קצת, כי לכל קבוצה יש קצת, ולכולנו יחד, יש הכל.

אבל כיצד ? הרי יש בינינו חילוקי דעות, חילוקי רגשות, חילוקי רצונות, חילוקי מטרות? - פשוט מאוד, נתרכז במשותף לכולנו.

משל למה הדבר דומה? לבני זוג שרבים ביניהם, וכמובן הילדים הם שמשלמים. אנו אומרים להם: בני זוג יקרים, אנא קחו נייר, רשמו מה אתם מסכימים, מה יעשה אתכם מאושרים, ועל השאר, כל אחד יבוא לקראת השני, לעיתים האיש, לעיתים האשה, ולעיתים נמצא פתרון באמצע.

וכן לעניננו, נראה מה כולנו רוצים, או כמעט כולנו, ונתאחד מסביב. נקים תנועה שזה יהיה האידיאל שלה, המטרה שלה.

לא איכפת לנו שתנועה זו תהיה גם במפלגה, כדי שיהיו לה אמצעים מעשיים, אבל בתנאי שלא תהיה מפלגה מן הסוג שאנו רגילים לו ועייפים ממנו. כי מה עניינה של מפלגה רגילה? לדאוג למגזר שלה, לקדם את האינטרסים של הבוחרים שלה. ואנו מדברים על מפלגה שאין לה אינטרסים של קבוצה, כסף של קבוצה, כבוד של קבוצה, מעמד של קבוצה – ובודאי לא של עצמה. אלא מפלגה שרק דבר מענין אותה: העם. העם כולו. הדתיים והחילוניים. החרדים והציונים. האשכנזים והספרדים. התימנים והאתיופים. הימניים והשמאלנים. העשירים והעניים.

לצערנו, נרדמנו בשמירה, - ועתה התעוררנו, וקמה תנועת עם ושמה נועם.

ודאי שכמעט כל העם לא רוצה שבנו יתחנן עם בן.

ודאי כמעט כל העם לא רוצה שבנו יתחתן עם גויה.

ודאי כמעט כל העם מאוהב בצה"ל ולא רוצה שיכניסו בו רקב.

ודאי כמעט כל העם מאוהב בילדיו, ולא רוצה שבחינוך יכניסו רקב.

ודאי כלכלה. ודאי בטחון. אבל לפני כל זה, ואחרי כל זה, ומעל כל זה: רוח ומוסר. זהו. הגיע הזמן. מפלגת נועם, תנועת עם.

  • פורסם בשאילת שלמה 616