שיעורי הרב שלמה אבינר

ברכת ספירת העומר לנשים

שאלה: האם אישה אשכנזית יכולה לברך על ספירת העומר?

תשובה: מובא במשנה ברורה (תפט, ג) שאישה לא תברך על ספירת העומר כיון שודאי תשכח לספור. לנשים יש הרבה עמל והמעמסה וזמניהן אינן בידן. האיש הולך לעבודה וחוזר, אבל לאישה כל רגע יש משהו. אי אפשר לומר לתינוק שלא לבכות בין שעות אלו ואלו. תינוק צריך את אמא. לכן, התורה פטרה אישה ממצוות עשה שהזמן גרמא. אם אדם מברך ואחר כך שוכח יש כאן ספק הלכתי של ברכה לבטלה. לכן כך כתב המשנה ברורה. ברם, אם היא בטוחה שלא תשכח ויש לה איזו שיטה שלא לשכוח, אי אפשר למנוע ממנה.

[ראה ספר ארחות רבנו (ח"ב עמ' צד) שהגאון מסטייפלער הזכיר לכל הנשים והבנות בביתו לספור בביתו. ואומר הגר"מ פיינשטיין: "אצלנו לא נהוג שנשים סופרות. אבל אשה שכן סופרת, יכולה לברך. ואלי השיטה שמביאים שאין לברך, סברתם הוי, שמאחר שלא נהגו לספור, אין מנהג כזה להן. אבל למעשה יכולות לברך. כאינו מצווה ועושה וכו'". מסורת משה קנו – רשם מ"צ.]

קטן שהגדיל בימי הספירה

שאלה: האם קטן שנעשה בר מצוה בתוך ימי ספירת העומר יכול להמשיך לברך על ספירת העומר?

תשובה: עליו לברך, משלושה נימוקים:

א. אמנם לפני בר המצווה הקטן אינו מצווה לספור, אבל בפועל הוא ספר.

ב. הקטן חייב לספור מדרבנן מדין חינוך ובזמן הזה מצוות ספירת העומר הינה מצווה דרבנן. המצווה מדרבנן וספירת העומר דרבנן, אעפ"י שיש לדון לגבי קטן שהרי יש כאן 'תרי דרבנן'.

ג. קיימת שיטה בראשונים הטוענת שכל יום הינו יום בפני עצמו ומצווה בפני עצמה. יש מחלוקת אם ישנה מצווה לספור ארבעים ותשעה ימים או האם ישנה מצווה לספור כל יום. במחלוקת זו הוכרע להחמיר מספק (שו"ע או"ח תפט, ח), אבל אנו מצרפים נימוקים.

ברם, שאלתנו שנויה במחלוקת: יש אומרים שאין לספור עם ברכה לאחר שהגדיל בימי הספירה, ובכללם: שו"ת פרי הארץ (ח"ג ס' א), שו"ת הר צבי (ח"ב ס' עו) והרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ח"ג ס' כט). יש אומרים שיש לו לספור עם ברכה, ובכללם: שערי תשובה על השו"ע (שם), שו"ת כתב סופר (או"ח ס' צט), ערוך השלחן (או"ח תפט, טו), שו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' שיג), הגר"י הוטנר (שו"ת דברי חכמים עמ' קנ) והגר"י קמנצקי (שם).

ומובא בפסקי שמועות (דיני הספירה עמ' יג-יד) שכן דעתם של הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה פטט"ו), הגרי"ש אלישיב (קובץ מבקשי תורה כרך ד' קובץ ט), הגר"ש ואזנר (קובץ מבית לוי) והגר"נ קרליץ (חוט שני שבת ח"ד). על פי שלושת הנימוקים יחד, אני סובר שיש ללכת בעקבות הפוסקים האומרים לו להמשיך לספור עם ברכה. אעפ"י שעיקר המצווה היא פשוט לספור וגם מי שסופר בלא ברכה קיים את המצווה, במציאות הסופר בלא ברכה מרגיש שהוא לא עושה באמת. זו הרגשה שאינה נכונה, וזה אף לא שיקול הלכתי, זהו רק שיקול מצטרף.

סיכום: קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה יכול להמשיך לספור עם ברכה.

תספורת לאישה בימי ספירת העומר

שאלה: האם אישה יכולה להסתפר בימי ספירת העומר?

תשובה: מעיקר הדין אישה יכולה להסתפר בימי ספירת העומר אם יש צורך. דיני ספירת העומר נלמדים מדיני אבלות והדין הוא שאישה אבלה יכולה להסתפר אחרי ימי השבעה, אם יש צורך. וקל וחומר במקרה שלנו שזו אבלות ישנה.

כך כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב ס' קלז) שמעיקר הדין יש להתיר, אבל הוא הוסיף שראוי להחמיר אם אין איזה צורך.

לסיכום: אם היא צריכה, למשל: אם זה עניין של צניעות או טבילה או אם השיער שלה נופל לה לתוך העיניים ומפריע לה. אז היא יכולה.

תספורת לחתול בימי ספירת העומר

שאלה: האם מותר לספר חתול בימי ספירת העומר?

תשובה: כן. חתול לא חייב במצוות.

בגד חדש בימי ספירת העומר

שאלה: האם מותר ללבוש בגד חדש בימי ספירת העומר?

תשובה: ישנם שלוש שיטות:

א. יש אומרים שאסור לחדש בגד חדש בימי ספירת העומר אפילו בשבת.

ב. יש אומרים שמותר לחדש אפילו בחול.

ג. יש אומרים שמותר לחדש אבל רק בשבת.

כל הדין הזה הוא או דרבנן או מנהג ולכן בכל דבר שאין בו הכרעה אפשר להקל. יוצא שלמעשה, מן הדין מותר לחדש בגד ביום חול. אבל ראוי וטוב לחדש דווקא בשבת (ראה שו"ת יחוה דעת ח"א ס' כד).

צביעת בית בימי ספירת העומר

שאלה: האם מותר לצבוע את הבית בימי ספירת העומר?

תשובה: אין איסור לצבוע בין פסח לעצרת.

אמנם, בתשעת הימים לא צובעים בתים, ומתשעת הימים מעתיקים הרבה דברים לימי ספירת העומר, אבל באמת אין איסור. המשנה ברורה (תצג ס"ק ב) אומר בשם הטור לא להרבות בשמחה ימים אלו, ולכן למשל יש אומרים שלא לעשות מסיבת חנוכת הבית שבו מזמינים חברים, כי היא שמחה גדולה, אבל לצבוע בית זו לא כזאת שמחה.

דירה חדשה בימי ספירת העומר

שאלה: האם מותר לעבור דירה בימי ספירת העומר?

תשובה: יש שאמרו לא לעבור דירה, כי זו שמחה גדולה, אבל יש שאמרו שאין בכך בעיה (שו"ת יחוה דעת ג, ל). הכוונה היא, שמותר לעבור דירה אפילו למי שכבר שיש לו דירה ורוצה לעבור לדירה יפה יותר, וכל שכן שמותר כשיש איזה אילוץ לעבור. כמובן, את חגיגת חנוכת הבית שאליו מזמינים את כל החברים, יעשו אחרי הספירה. אבל כשעובר יש לעשות את חנוכת הבית העיקרית - שהשימוש הראשון של הבית יהיה של תורה ותפילה.

יום השואה

שאלה: למה אין כמעט שום אבלות על השואה?

תשובה: כלל גדול הוא שאנחנו לא יכולים להתאבל על כל חורבן, כי היו לנו כל כך הרבה חורבנות ואם נתאבל על כל חורבן נצטרך להתאבל כל יום. במשנה בתענית (ד, ו) כתוב שבי"ז בתמוז אנחנו מתאבלים על חמישה הדברים שאירעו לאבותינו ובכללם שהובקע העיר. שואלת הגמרא (תענית כח,ב): והרי כתוב בירמיהו שהעיר הובקעה בט' בתמוז (ירמיהו נב,ו)? עונה הגמרא שבבית ראשון הובקעו החומות בט' בתמוז ואילו בית שני הובקעו בי"ז בתמוז. אם כן, אנו רואים מכאן שחכמים גזרו שאנחנו מתאבלים בי"ז בתמוז על הרבה דברים, ולא קבעו להתענות גם בט' בתמוז.

באמת, חורבן הבית כולל את כל החורבנות שהיו, ובהרבה בתי כנסת מוסיפים בתשעה באב קינה על השואה. בספר אורות (אורות המלחמה י'), מרן הרב קוק כותב שמה שמתאבלים בתיקון חצות דווקא על חורבן הבית, הוא כי בחורבן הבית אנחנו יכולים להבחין בחורבן בין התוצאות ובין המקור. כלומר, המקור של כל הצרות הוא גלות השכינה. בגלל גלות השכינה היה חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, מסעות הצלב וגם השואה. כל צרות העולם הן בכלל גלות השכינה. יוצא, שכל ארבעת ימי האבלות שעל חורבן הבית (ט' באב, י"ז בתמוז, י' בטבת וצום גדליה) כוללות כל החורבנות – וגם השואה – כי בעצם הכל אותו חורבן.

==

==