שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מורה נבוכים - ספר טוב? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־20:15, 23 בינואר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ש: עתה יצא לאור חלק שני של פירוש הרב על מורה נבוכים (א נ-עו). למה הרב כתב זאת?

ת: קודם כל, לא כתבתי, רק בדלותי נתתי שיעורים, ר' אוריה לוי הוא שערך בחכמתו הגדולה וגם הוסיף מקורות רבים בבקיאותו.

ש: טוב. אז למה הרב נתן שיעורים ולמה הסכים שזה יצא לאור, הרי לא כל השיעורים יוצאים לאור?

ת: כי מורה נבוכים הוא אחד הספרים החשובים ביותר שיש לנו. הרי אי אפשר ללמוד כל הספרים. אז יש ללמוד את העיקריים. מרן הרב קוק באגרות קובע את חמישה הספרים העיקריים של רבותינו הראשונים: חובות הלבבות, אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים.

ש: אבל היתה התנגדות גדולה לספר זה?

ת: היתה ואין. רבי שלמה מן ההר, הרשב"א, וגם רבינו יונה שבסוף חזר בו. עתה הוא נכלל בספרי הקודש, כדברי מרן הרב קוק במאמרו "אחדותו של הרמב"ם" (מאמרי הראיה 105).

ש: מה פירוש "אחדותו של הרמב"ם"?

ת: שלא תאמר שיש שני רמב"ם, אחד מלא יראת שמים במשנה תורה, ואחד פילוסוף. גם הפילוסוף הוא מלא יראת שמים. זה דומה לספר קהלת שחז"ל אמרו עליו שתחילתו יראת שמים וסופו יראת שמים. אמר רש"י שאז גם האמצע הוא יראת שמים. כך מורה נבוכים, ראשיתו, פרקים א-עו, זה בעצם פירוש על התורה שהוא יראת שמים, ובסוף טעמי המצוות שהם יראת שמים, אז גם האמצע העוסק בפילוסופיה הוא יראת שמים. וכן כתב עליו רבינו אברהם בן הרמב"ם:"עושר חוכמתו שלא עמד בניגוד למופלגות דתו" (המספיק לעובדי ד', מהדורת דנה, עמ' 180).

ש: מה זאת אומרת פירוש על התורה?

ת: זה בעצם מילון קדוש. הרבה אנשים טועים טעויות חמורות, כגון הגשמה באלהות, מפני שאינם מבינים מושגים כראוי. אז הרמב"ם מסביר, מברר ומעמיק, והטעות נעלמת מעצמה.

ש: אבל הוא מביא הרבה את אריסטו?

ת: נכון. שהרי השואל הוא מלא תרבות אריסטו. יש לדבר אל השואל בשפה שלו. שפה - זו לא רק ערבית כמו בנידון שלנו, אלא זה גם עולם המושגים של התלמיד. צריך לדעת להתהלך עם רוחו של כל אחד ואחד, כפי שנאמר על יהושע בן נון.

ש: אבל באריסטו יש גם דברי כפירה?

ת: ודאי. הרמב"ם דחה אותם בכל תוקף כגון שלילת בריאת העולם, ההשגחה, הנבואה, תורה מן השמים. ורק קיבל את הדברים הנכונים על פי תורה, כפי שהוא אומר בהקדמת שמונה פרקים .

ש: ובכל זאת, בדורנו, מה אריסטו מעניין אותנו?

ת: אכן על הדברים האלה אפשר לדלג. אם כי אפשר ללמוד מהרמב"ם כיצד מתייחסים לכל מיני דעות זרות, כפי שמסביר מרן הרב קוק במאמרו עצות מרחוק: "כן עשו גיבורינו הראשונים... יצאו לעזרת עמם בעיטם השנונה, וילחמו במנוחה ובאומץ לב, לא התפעלו והתרגשו, לא נשאו קללה וגדופה על אויבי נפשם ועמם. אך הזכירו בגודל נפש את כל הדעות הרעות שהם כרקב לבית ישראל, ויוכיחו כחשם בפניהם באופן המספיק מאוד לפי מצב דורם והשכלתו".

ש: גם הגר"א שולל בהגהות לשולחן ערוך (יו"ד קעט ו ס"ק יג).

ת: הגהה זו אינה משלו, כדברי ספר קרית נאמנה, וכן סבר רבנו הרב צבי יהודה. ואפשר להוסיף את דברי ר' יצחק אייזיק חבר: 'באמת שגה הרמב"ם בזה כמו שכתב רבינו הגדול הגר"א בביאורו ליורה דעה. [אך] חס ושלום, אין זה גנות ובזיון לרבינו הגדול הרמב"ם ז"ל, אשר באמת עפר אני תחת כפות רגליו, ומי יתנני מצע תחתיו בגן עדן. ובנשיקות עפרות רגליו הקדושות, אין משוא פנים בדבר'.

ש: גם רבי נחמן מברסלב שלל בתוקף.

ת: כי הוא בעד תמימות. ויתכן שהוא צודק בכך שספר מורה נבוכים אינו מתאים לכולם: אמנם הוא מורה את הנבוכים, אך הוא עלול להביך את המאמינים התמימים. אך בל נשכח שהרמ"א פותח את השולחן ערוך בדברי מורה נבוכים בסיומו.אגב,הרמ"א עצמו כתב מערכת הערות על המורה נבוכים ותלמידו הלבוש כתב פירוש שלם.

ש: מאידך, יש שמצאו שבמורה נבוכים גם מוחבאים סודות הקבלה...

ת: כך סובר רבי אברהם אבולפיה. אמנם הוא היה מגדולי עולם, אך קשה להסכים עם דבריו בזה, והם דעת יחיד. מה שנכון הוא שהחיד"א מביא בשם תלמידי האר"י ז"ל שאמר כי "חכמת הרמב"ם הצילתו" (שם הגדולים ,חלק גדולים, מערכת מ אות קנ).

ש: למה הרב מלמד מתוך התרגום של רבי שמואל אבן תיבון? פעמים רבות לשונו אינה מובנת לנו? יש תרגומים אחרים גם ישנים גם חדשים שהם יותר בהירים ?

ת: כי הוא היה חי בזמן הרמב"ם, שראה את תרגומו ושיבח אותו וגם ביאר לו באגרת ביטויים קשים עליהם נשאל.

ש: שאלה אחרונה אולי קצת מביכה: יש הרבה פירושים של מורה נבוכים. בשביל מה צריך עוד אחד?

ת: אכן, מי שלא צריך, לא צריך. זה רק עבור מי שצריך. זאת הדרך בה אני הדל לומד מורה נבוכים, מתוך תמימות ויראת שמים, ואולי יהיה לתועלת לאחרים.

ש: ובסיכום?

ת: פתיחת מורה נבוכים: "הודיעני דרך זו אלך, כי אליך נשאתי נפשי" (תהילים קמג ח).

  • פורסם בשיאלת שלמה 517

==



























==