שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת רפואה חלופית (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:16, 8 בדצמבר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ש: כתוב בתורה: ורפא ירפא. וחז"ל מסבירים: מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. לכאורה פשוט שזו רשות,...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ש: כתוב בתורה: ורפא ירפא. וחז"ל מסבירים: מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. לכאורה פשוט שזו רשות, ואפילו מצוה ואפילו חובה. קל וחומר ממצות החזרת אבידה. וכן לא תעמוד על דם רעך. וכן ואהבת רעך כמוך.

ת: תשובה ראשונה: שלא אומרים: ד' מחי, ד' מסי, כלומר: ד' שולח מכה, ד' ישלח רפואה, ואין לנו להתערב. אין סומכים על הנס. את דמכם לנפשותיכם אדרוש.

ש: אבל אנו מאמינים בהשגחה פרטית?

ת: ודאי. אבל לפעמים ד' פועל ישירות דרך נס ולפעמים על ידי שליחים, הם הרופאים הנאמנים. אנו מאמינים בנס אבל אסור לסמוך על הנס.

ש: בכל זאת, יש טוענים: אם ד' גזר שימות, לא יועילו רופאים. ואם ד' גזר שיחיה, אין צורך ברופאים?

ת: ד' גזר שיתרפא על ידי רופאים, ואם אינו פונה אליהם, הוא מפסיד במו ידיו את המתנה האלהית. בעל עקדת יצחק כותב שאף על פי שד' הבטיח ליעקב אבינו: אהיה עמך, אם הוא לא היה מתכונן לתפלה, לדורון ולמלחמה, הוא היה מפסיד את ההבטחה האלהית. הרמב"ם כותב, שעל פי הגיון זה שלא לפנות לרופא, גם אדם לא יאכל. אם ד' גזר שימות, הוא ימות גם אם יאכל, ואם גזר שיחיה, הוא יחיה גם בלי אוכל. אלא ד' גזר שיחיה אם יאכל (פהי"ש פסחים ד, ג). וכן יש חובה לפנות לרופא. אפילו לחלל שבת ולאכול ביום הכיפורים.

ש: אבל למה לא רפואה חלופית? איפה כתוב בתורה איזה סוג רפואה?

ת: זו התשובה השניה לשאלה למה ניתנה רשות לרופא לרפא, הנמצאת אצל הרמב"ן בספר תורת האדם, שער הסכנה. יכול הרופא לטעון: אולי אזיק במקום להציל, למה לי להיכנס לסכנה הזאת, הרי רפואה אינה מדע מדוייק כמו מתמטיקה. לכן התורה נתנה לו רשות, ואז ממילא זו מצוה וחובה כמבואר בשולחן ערוך. אך הרמב"ן מדגיש שבמקרה של טעות, הרופא פטור רק אם הוא פעל על פי הרפואה המקובלת.

ש: ומה ההגדרה מהו הרפואה המקובלת?

ת: הרוב. נפסק שכמו שהולכים אחרי רוב חכמים, כך הולכים אחרי רוב רופאים.

ש: אבל אולי המיעוט הוא הצודק?

ת: אולי. הוא שאמרנו שרפואה היא ככל מדע, כלומר רק השערה, כפי שמזכיר מרן הרב קוק בשו"ת דעת כהן (סי' קמ). מדע אינה עובדה אלא תאוריה. אולי תתגלינה עובדות שתשנינה את התאוריה. ואולי פרשנות העובדות אינה נכונה. אך כך פועלים כל המדעים. כל תאוריה עלולה להיות מופרכת, או ליתר דיוק, חייבת להיות בת הפרכה, כדי לקבל שם של מדע, כדבריו המפורסמים של קרל פופר, בפילוסופיה של המדע. כלומר, אם אני מציע תאוריה, אני צריך לצרף ניסוי, שאם לא יצליח, אז תתברר התאוריה כלא נכונה. לכן, התורה ציותה ללכת אחרי הזרם המרכזי ברפואה.

ש: אבל עובדה שלפעמים אדם מקבל טיפול חלופי ומתרפא?

ת: אין זה מוכיח כלום. כי עובדה שלפעמים אדם אינו מקבל שום טיפול ומתרפא, כי באחוזים גבוהים, יש גם ריפוי ספונטני. יש גם אפקט פלצבו, כלומר השאה: אם אדם מאמין שמשהו ירפא אותו, זה בעצמו מרפא אותו בשליש מהמקרים, אף על פי שאין בו כלום: "אינבו". יש על זה כבר בגמרא על אדם חולה והלך לעבודה זרה והתרפא. הא כיצד? המחלה היתה צריכה לחדול ביום מסויים ובדיוק באותו יום האדם פנה לעבודה זרה (עבודה נה, א). והוא הדין מכשפים למיניהם (אוצר הגאונים).

ש: וכיצד להבחין בימינו בין רפואה מקובלת לרפואה חלופית?

ת: א. עברנו את המהפכה הביקורתית, כלומר אין לקבל שום דבר טרם הוכח שכן הוא. ב. וכן המהפכה המדעית, שאחד מהמאפיינים שלה הוא הניסוי .כלומר כדי לדעת אם מועילה, יש לקחת קבוצת ביקורת שתקבל תרופת דמה ולראות אם יש הבדל.

כלומר: מחקר אקראי מבוקר כפול סמיות.

מחקר - יש צורך בהוכחה נסיונית.

אקראי - הנחקרים שייכים לכל קבוצות האוכלוסיה ולא נבחרו, למשל רק צעירים.

מבוקר - בהשוואה עם קבוצת ביקורת.

כפול סמיות - הנחקר "סומא" ואינו יודע אם קיבל את טיפול הנחקר או טיפול דמה, כדי לבטל אפקט פלצבו.

- החוקר "סומא" וגם אינו יודע, כדי לבטל הטיה קוגניטיבית, נטאי, כאשר השקפת עולמו משפיעה על 

פרשנות העובדות.

ש: בכל זאת המדע טועה ומשתנה, אז מה ההבדל?

ת: זה ההבדל בין פסבדו-מדע לבין פרוטו-מדע. פסבדו-מדע, אינו פועל לפי שיטה מדעית. פרוטו-מדע פועל לפי שיטה מדעית, אבל טעה. ב"ה הרפואה, ככל שאר המדעים, עסוקה בבדיקה עצמית מתמדת ומתקנת עצמה. ולפעמים תאוריה מדעית כל כך מותקפת בקושיות ובנויה טלאי על גבי טלאי, שיש צורך להחליף את כל התאוריה, כלומר את צורת החשיבה, מה שנקרא: פרדיגמה.

ש: כללית, איך אפשר לדעת אם אמירה נכונה או לא?

ת: הרמב"ם מברר באגרת, שיש שלוש אמות מידה אפשריות: השכל, הנסיון, הנבואה. לרפואה חלופית, אין מקור לא בשכל, לא בנסיון, ולא בנבואה.

ש: מה נעשה אם יש סתירה בין שלושת המקורות האלה?

ת: בסתירה בין שכל ונסיון, - העובדות קובעות. בסתירה בין שני אלה והנבואה – הנבואה קובעת. היא עובדה מעל כל העובדות.

ש: יש אנשים שמטפחים רפואה על פי הרמב"ם...

ת: אין לה שום ערך. הידיעות הרפואיות של הרמב"ם אינן ממקור נבואי, אלא מהרופאים מזמנו ובמיוחד גלינוס, שהיה רופא גדול, אך הרמב"ם אינו נמנע מלחלוק עליו. כל זאת הוא מסביר בכתביו הרפואיים, שמונה חלקים בערבית, שתורגמו לעברית. לכן רפואה על פי הרמב"ם היא עלבון לרמב"ם.

ש: יש עשרות שיטות של ריפוי על ידי אנרגיות. יש להן ממש?

ת: האנרגיות האלה, מעולם לא הוכחה מציאותן. הן לא היו ולא נבראו. יש לפנות לרופאים קונבנציונאליים, ויותר יש להישאר בריא, ולנהוג על פי הרפואה המונעת.

רפאנו ד' ונרפא.

  • פורסם בשאילת שלמה 624