שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שאלת תלמידי חכמים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:03, 5 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


שאלות בנושאים שונים

ש: כתוב במסכת שבת (ג, ב) שרב הלומד מסכת אחת אין לשאול אותו על מסכת אחרת שמא לא ידע מה להשיב ויתבייש. וכן פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ד, ו): "ואין שואלין את הרב מענין אחר אלא מאותו הענין שהן עסוקין בו כדי שלא יתבייש”. אבל היום שואלים רבנים כל מיני שאלות בכל מיני נושאים, ובוודאי אינם יודעים יותר מהרבנים שהיו בזמן הגמרא. איך נוהגים כך?

ת: היום שואלים שאלות פשוטות. אז שאלו שאלות על מנת להבין את עומק הסוגיות.


שאלה זהה לשני רבנים

ש: האם מותר לשאול אותה שאלה כמה רבנים ובסוף להחליט כפי מי לנהוג?

ת: תלוי מה שואלים. כתוב בגמרא (עבודה זרה ז, א): "הנשאל לחכם וטימא - לא ישאל לחכם ויטהר, לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר". וכן נפסק בשו"ע (יוד רמב, לא). מדוע אסור לשאול חכם אחרי שכבר שאלתי חכם אחר? יש אומרים בשל כבוד החכם (רש"י נדה כ, ב). שאלת שאלה, התשובה לא מוצאת חן בעיניך והלכת לשאול חכם אחר, - זה ביזוי החכם הראשון. יש אומרים שזה אינו ביזוי החכם הראשון, אנו אוהבים אותו ומכבדים אותו, אך ידוע שקיימות מחלוקות בין חכמים.

אלא, הסיבה לאיסור הינה שהוראת החכם הראשון חלה. כלומר, שאלתי את הרב האם הבשר כשר או לא והוא אמר: 'טרף'. מרגע זה הבשר טרף, ופסק רב אחר לא מועיל. דבר זה נקרא "שויה חתיכה דאיסורא". אנחנו פוסקים כדעה השניה (כך דעת רוב ראשונים ובכללם, ראב"ד, רמב"ן, רשב"א מובא בר"ן שם והרא"ש עבודה זרה א, ג). לכן כאשר אני שואל רב על בשר מסויים פסקו חל על הבשר. אמנם, אם יש לי בשר נוסף ואף עליו נשאלת אותה שאלה, מותר לשאול רב אחר.

ישנן שאלות על פעילות האדם: איך אנהג במצב כזה או אחר? פסק חל על חפץ, אבל לא על אדם. למדנים מכנים את זה 'חפצא' ולא 'גברא'. על החפצא מותר לשאול רק רב אחד, אבל על גברא מותר לשאול כמה רבנים. ברם, גם בשאלה על "חפצא", אם אני חפץ מאד לשאול רב שני, אני צריך להודיע לו ששאלתי את רב אחר לפניו. יתכן שהרב השני יטלפן לרב הראשון וישכנע את הרב הראשון, אולי הרב הראשון יוותר. אני זוכר פעם שאדם שאל אותי שאלה בהלכות נידה ואמרתי: אסור. הלך ושאל את הרב מרדכי אליהו. הרב אליהו התקשר אלי ואמר לי: יעיין כבודו בדבר זה מצד זה ומצד זה. הבנתי שאפשר להקל בדבר הזה ואמרתי: אני חוזר, מותר.

כמובן, אם אדם שואל שאלה תיאורטית שלא עומדת על הפרק, ניתן לשאול הרבה רבנים. מותר לשאול פעם רב זה ופעם זה, כי כל הרבנים תורה (וכ"כ בס' ועלהו לא יבול ח"ב ס' מ בשם הג"ר שלמה זלמן אוירבך).

[עובדא הוה בתינוק שנולד כמה דקות לאחר שקיעת החמה, ואחד מן המשפחה הלך לשאול רב חשוב מתי לעשות את הברית, ופסק לו שמכיון שהלידה היתה לאחר שקיעת החמה יש למולו ביום התשיעי. וכנגדו הלך אדם אחר מאותה משפחה בלא לדעת מן הראשון, ושאל את הג"ר משה פיינשטיין, והורה למולו ביום שלפניו, מכח 'ספק ספיקא' מתי חלה שקיעת החמה, עיין באגרות משה בזה. המשפחה כמובן כשקיבלה את שני פסקי ההוראה, היתה במבוכה גדולה איך לנהוג, והם נמלכו בדעתם לשאול גם את השאלה הזו את הגרמ"פ, והורה להם, שכיון שהרב הראשון נשאל בראשונה אליו תשמעון... (מגד גבעות עולם ב לב). ושאלתי את הגר"ש אבינר על זה והשיב: או שהסיפור לא מדוייק וחסרים פרטים, או שהגרמ"פ נהג כן משום ענווה – מ"צ.]


שאלת רב

ש: מותר לי לשאול רב גם אם איני בטוח שאקיים את התשובה?

ת: יש להודיעו מראש, כי כאשר זה על מנת לקיים, הוא הרבה יותר טורח ועמל, לכן אין לרמותו.


חלוקי דעות עם הרב

ש: האם כולם חייבים לקבל את דעתו של הרב בכל נושא, או שמותר להתווכח עמו?

ת: רבנו הרב צבי יהודה היה נוהג לומר: "איני כופה את דעתי על אף אחד. כל מי שרוצה רשאי לבוא ולהתווכח אתי". אך טבעי הוא שלא כל הצבור יסכים עם הרב בכל עניין. פרצופיהם של בני אדם שונים ודעותיהם שונות (עיין ברכות נח א). הבעיה אינה חלוקי הדעות, אלא בעיקר טון הדברים, אם באלימות, בלעג או בידידות.