שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קדיש (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:14, 9 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף קדיש ועניית אמן (שו"ת) ל־קדיש (שו"ת))

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


ריבוי באמירת קדיש ודין קדיש לאחר לימוד תורה

ש: ערוך השלחן (או"ח נה ג) כותב שאין להרבות באמירת קדישים. האם לאור זה יש לומר קדיש לאחר לימוד תורה?

ת: מה שערוך השלחן מסתייג בעניין ריבוי קדישים כל זה אמור בזמן התפילה. הוא אינו מדבר על אחר לימוד תורה, בוודאי שאחרי הלימוד יש לומר קדיש. קדיש שאחרי לימוד מוזכר בגמרא בסוטה (מט, א) כ: 'קדושא דסידרא'. לעומת זה, קדיש יתום אינו מוזכר בגמרא, אלא במדרשים. קדיש יתום גם אינו מוזכר ברמב"ם ואף לא בשלחן ערוך, אלא ברמ"א (או"ח ס' כה, יג וס' קלב, ב). לכן, לאחר לימוד וודאי שיש לומר קדיש. בנוסף, עיקר התוכן של הקדיש הינו – למדו תורה, יש קידוש ד', יהא שמה רבא מברך. ה'מנהג' הרווח בתפילה לומר פיסקה, קדיש, פיסקה, קדיש או אחרי כל שתי פסקאות קדיש – בזה אין צורך. לדבר זה התנגד ערוך השלחן. הסיבה לריבוי נבע ממנהג קדום של היֶקִיים הנזכר ברמ"א. (יו"ד שעו, ד) הם נהגו שרק אחד אומר קדיש. לכן, דאגו שיהיו הרבה קדישים כדי שלכל אחד ואחד מהאבלים יהיה קדיש להגיד. לכן הגבאי היה קובע: ד"ר בורגמן, קדיש שני, והוא לבד אומר קדיש שני.לעומת זאת, ישנו מנהג הספרדים שעל פיו עומדים כולם בשורה אחת ואומרים קדיש מילה במילה - יתגדל, ויתקדש... אם כך, מדוע ישנם כל כך הרבה קדישים, הרי מספיק קדיש אחד? לא משנה. ישנו גם מנהג הפולניים, שעומדים כולם לבד וכשהשליח ציבור שותק - כולם רצים, "יתגדל ויתקדש", כל אחד רץ עצמאי ובכל הכיוונים כאילו שהראשון שהגיע ניצח, והציבור לא יודע למי לענות. זה מנהג רע. לא שומעים כלום ואף לא מבינים כלום (ראה גשר החיים ח"א פרק ל, אות יב).

על כל פנים, במקום שכל אחד אומר קדיש וכולם אומרים בבת אחת, צודק ערוך השלחן: כשם שישנה ברכה לבטלה, ישנו גם קדיש לבטלה.


בריך הוא

ש: האם אשכנזי יענה אמן או "בריך הוא" בקדיש?

ת: "בריך הוא". ואם זה מקום שהפסק אסור, אז אמן (רמ"א או"ח נו ב).


קדיש יתום בטעות

ש: בהיותי חזן אמרתי בטעות קדיש יתום. יש בזה סימן רע חס ושלום?

ת: לא. קדיש הוא תמיד טוב.


הרהור בזמן קדיש

ש: האם מותר להרהר בדברי תורה בזמן קדיש?

ת: ודאי לא, כי אז אי אפשר לכוון למילים של הקדיש. משנה ברורה (נו סק"א – מ"צ).


ריבוי קדישים

ש: הפוסקים אמרו לא להרבות בקדישים. אם אני בבית כנסת שכן מרבים, האם לענות אמן?

ת: כן. בכל זאת (לגבי ריבוי קדישים, ע' ערוך השולחן או"ח נה ג – מ"צ).