שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פורים טיש (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־22:02, 21 בנובמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[שאלות מיוחדות שנשאל הרב אבינר שליט"א בתוכנית רדיו בשושן פורים תשע"ב]


ניקוי אוזניים לשמיעת פרשת זכור

ש: האם חייבים לנקות את האוזניים לפני פרשת זכור או שזו חומרה יתירה?

ת: ודאי צריך לנקות את האוזניים. אחרת, לא שומעים. עמלק רצה להרוג אותנו ואת היהודים היושבים בגלות ואנו לא היינו מודעים לסכנה, מכיון שאז כנראה היו לנו אוזניים סתומות, כמו שכתוב (ירמיה ה, כא): "עיניים להם ולא יראו, אוזניים וגו'…". כיצד ייתכן שלא שמעו? פשוט, מכיון שאכלו להם את האוזניים, ואלו הם אוזני המן. לכן לא שמעו את דבר ד'.


אכילת אוזני המן

ש: אוזני המן – האוזניים של המן – הוא מזון חלבי או בשרי?

ת: יש אומרים שהוא פסוק מפורש (ג ה): "וימלא המן חֵמה". כלומר, הם חלביים. אגב, יש שואלים כמה חמות היו לאחשוורוש? שלוש: א. "חמת המלך שככה". ב. "כשוך חמת המלך". ג. "חמת המלך בערה בו". והלא היו לו רק שתי נשים – ושתי ואסתר? ואיך היו לו שלוש חמות משתי נשים? תירוץ: "גם ושתי עשתה משתי נשים"...

עכ"פ, יש שאלה דומה לזו, האם אוזני המן חלביים או בשריים - על כחל, עטיני פרה. עטיני פרה הם בשר או חלב? לכאורה הם בשר אבל נראים די חלבי. עכ"פ עטין של פרה כשר, וכדי להכשירו די בהכשרה רגילה ובנוסף לטוחו בכותל, צריך לדחוף בקיר. אמרה ילתא, אשתו של רב נחמן, שהיתה אשה מאד מאד חכמה: כל מה שהקב"ה אסר, הוא התיר דומה לו בכשרות. הוא אסר אשת איש, הוא התיר גרושה בחיי הבעל. הוא אסר דם, הוא התיר כבד, שהוא מלא דם. הוא אסר חזיר, הוא התיר מוח שיבוטא, דג בטעם חזיר. היא אמרה: אני רוצה בשר בחלב? הוא אמר לה: כחל (חולין קט, ב). באמת מה היא רצתה? כוונתה היא שמה שברא הקב"ה בעולמו הוא לא ברא לשוא, ואם זה נמצא בעולם ונאסר בשל חטאת האדם, על כל פנים יש אופנים שיוכל להיות שזה מותר.

אותו דבר, למה ד' ברא את המן? הרי צריך למחות את עמלק. אלא כתוב (דברים כה, יט): "תמחה את זכר עמלק מתחת לשמים". הסביר מרן הרב קוק במוסר אביך (מידות הראיה) שצריך למחוק את החלק התת-שמימי של עמלק, אבל יש גם חלק מעל השמים שאינו נמחק. הראיה לזה שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק (גיטיו נז, ב).


טבילת אוטו שאוכל בו

ש: האם צריך לטבול רכב שאוכל בו?

ת: ודאי. הרמב"ן אומר שטבילת כלים באה להעלות דבר מרכוש הגוים לקדושת ישראל (מובא בריטב"א ע"ז עה ב). ובודאי שהרכב הוא תוצרת גוים ולא תוצרת יהודים. פעם היה רכב תוצרת יהודים - סוסיתא - אבל כבר אינו קיים. לכן צריך להעלות את הרכב מטומאת הגוים לקדושת ישראל ע"י שמטבילים אותו. אבל להטביל אותו? הרי הוא גדול מאד? יש כלי מקדש שמטבילים ויש כלי מקדש שמכינים ע"י חינוכם, כלומר השימוש הראשון שלהם מכניס אותם לקדושתם אם משתמשים בהם נכון. הוא הדין רכב. איך משתמשים ברכב נכון? סע לאט והקפד על התמרורים! הרבה פעמים הנהג גם נוהג, גם אוכל, גם מחליף דיסקים, גם מתגלח, גם שולח ס.מ.סים, גם מטלפן, גם מדבר עם היד. ככה אי אפשר!

פעם נשאל האדמו"ר מבעלז, מהר"א רוקח: הישנה סגולה נגד תאונת דרכים? והשיב: יש! שישמור כל חוקי התנועה כחומרת עשרת הדברות! וכן כשרואה הולכי רגל יקחם במכוניתו, ובזכות החסד שעושה בנסיעתו ינצל מכל פגע רע (שו"ת שבט הקהתי ה, רמא).

סיכום: זו הטבילה של רכב שאוכל בו.


רגל אחת בתוך ירושלים ורגל אחת מחוץ לירושלים

ש: כתוב בגמרא בבא בתרא (כג, ב) שאם אפרוח בתוך חמישים אמה מהבית הוא שייך לאותו בית, ואם יותר מחמישים אמה מהבית הוא הפקר. ורבי ירמיה שאל: מה הדין אפרוח עם רגל אחת בתוך חמישים אמה ורגל אחת מחוץ לחמישים אמה? ויש לשאול אותה שאלה על פורים: מה הדין לגבי פורים - אדם שיש לו רגל אחת בתוך ירושלים ורגל אחת מחוץ לירושלים?

ת: רבי ירמיה שאל את השאלה הזאת ובתשובה זרקוהו מבית המדרש. זרקו אותו, כי בכל מקרה יש מקרי גבול. יש רוב המקרים ברור מכאן ורוב המקרים ברור מכאן, ויש מצב בין השמשות, באמצע, ואי אפשר לוותר על ההגדרות, בגלל בין השמשות לא ברור. כך תרצו למה זרקוהו מבית המדרש.

ולגופו של ענין, הולכים אחרי הרוב, והרוב הוא י"ד. בערים המסופקות עושים פורים יומיים, אבל פה הוא לא ספק אלא יש לו רגל לכאן ולכאן. לכן יש לו לנהוג י"ד.

ולנשמתו של ענין, האדם הזה הוא פוסח על שתי הסעיפים, האדם הזה לא יודע אם הרגלים שלו בירושלים או מחוץ לירושלים. הוא בתוך ירושלים או מחוץ לירושלים? ארץ ישראל היא קדושת שיבת ציון ובנין הארץ, ירושלים היא קדושת נשמת התחיה הלאומית. לכן צריך לדעת איפה הוא נמצא. לפני כיבוש ירושלים, היבוסי שהיה גר בירושלים היה אומר (שמואל ב ה, ו): "לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים". יש כמה פירושים מה הוא "העורים והפסחים". פירוש אחד מסביר שהפסחים הם הפוסחים על שתי הסעיפים. זה כן גאולה, או לא גאולה? אנחנו בעד המדינה - אנחנו לא בעד המדינה? הקב"ה מברך את שריה - הקב"ה לא מברך את שריה?

לכן ידידי היקר, אתה צריך להחליט: אתה עם שתי רגלים בתוך ירושלים או לא?! החילונים עם שתי הרגלים בתוך מדינת ישראל. החרדים עם שתי הרגלים מחוץ למדינת ישראל. רוב הלאומיים-דתיים גם הם שתי רגלים בתוך המדינה, אבל יש שמתלבטים. יש שמאוהבים בספק. זה מה שנקרא ע"י הפילוסוף קירקגור: תאות הספק. אבל באמת צריך כל אחד להיות עם שתי רגליו בתוך ארץ ישראל ושתי רגליו בתוך ירושלים.


העץ של 50 אמה

ש: העץ של 50 אמה שלקח המן לתלות את מרדכי עליו, המן הלך עפ"י שיעורו של הרב אברהם נאה או של החזון איש?

ת: יש אומרים שהוא הלך ע"פ שיטת החזון איש, כי תלו את כל בני המן. ולא תלו אחד ע"י השני אלא אחד מתחת לשני, ולכן צריך שכולם יגיעו עד הרצפה, ובשביל זה צריך שיעור גדול. בנוסף לכך, אמרה זרש אשתו: "יעשו עץ". הגמטריא של המילה "יעשו" היא 386 כמו "דחזון איש". א"כ מסתבר שהעץ היה כשיעור החזון איש.

וצריך להוסיף שהספרדים פוסקים כשיעור של הרב נאה, וגם בירושלים נוהגים לפסוק כהרב נאה. מכאן אנו למֵדים שהמן, או היה מחוץ לירושלים, או אשכנזי.


מרדכי איש ימיני

ש: האם הכינוי מרדכי איש ימיני מראה שהוא היה ימני ולא שמאלני?

ת: ברור שהוא היה איש ימיני. ויש שואלים: למה אנחנו קוראים את עשרת בני המן בבת אחת בלי הפסק לנשימה? התשובה פשוטה מאד: אחרת היו מכניסים בג"ץ באמצע. כדי שלא יספיקו לעשות בג"ץ, תלו את כל העשרה בבת אחת. מכאן הוכחה שמרדכי היה ימני...


חומרה לפסח

ש: אני מחפש חומרה חדשה לפסח. האם הרב יכול להציע?

ת: שמעתי שיש להחמיר בליל הפסח לומר פעמיים: זכר למקדש כהלל, פעם אחת בצֵירה תחת הזי"ן: זֵכר, ופעם אחת בסֶגול תחת הזי"ן: זֶכר. ואחר כך יש לחזור, כי יש מחלוקת, אם הטעם במילה "הלל" מלעיל או מלרע. לפי זה יש לומר "זכר למקדש כהלל" ארבע פעמים: זֵכר בצירה והלל במלעיל, זֵכר בצירה והלל במלרע, זכר בֶסגול והלל במלרע וזֶכר בסֶגול והלל במלעיל...


שושן פורים במעלה אדומים

ש: השנה – דבר חריג קרה - המחיר של נסיעה באוטובוס מעלה אדומים לירושלים ירד, ועכשיו הוא במחיר זהה לנסיעה בתוך ירושלים, אעפ"י שלא בנו בין מעלה אדומים לירושלים. האם יש ראיה מאגד, שמעכשיו מעלה אדומים נחשבת כירושלים ויש לחגוג בה שושן פורים?

ת: זה לא מספיק, כי צריך סמוך ונראה. יש מחלוקת אם 'סמוך ונראה' - או 'סמוך או נראה'. אם אני אומר שצריך נראה, מה מפריע לאדם לראות דברים נכונים? השוחד, כמו שכתוב (דברים טז יט): "השוחד יעוֵר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". כלומר, משום שחסכת כסף הדבר סילף את המבט וזה לא נראה... והיא נשארת מעלה אדומים.