שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "נעם - המפלגה האופטימית הגדולה (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "נועם היא המפלגה הכי אופטימית במדינתנו. הרבה זמן לא היתה לנו מפלגה כזאת. סוף סוף זכינו. וכמ...")
(אין הבדלים)

גרסה מ־15:28, 6 באוקטובר 2019

נועם היא המפלגה הכי אופטימית במדינתנו. הרבה זמן לא היתה לנו מפלגה כזאת. סוף סוף זכינו. וכמובן, היא מפיחה רוח אופטימית באומה, אצל כל המקשיב לדברה. כולנו יודעים שיש פגמים רוחניים ומוסריים בתחייתנו הלאומית. אינינו מעלימים עין. האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלראות את כל מומיה, - כתוב בספר אורות.

אז מה עושים היהודים הנאמנים לתורה, שלומי אמוני ישראל? הם מתפלגים לשנים. הצד השוה שבהם ,הוא שהם מתייאשים מן התיקון. ומה ביניהם? אלו אומרים: יש להיות ריאלסטים, אין מה לעשות, לכן נסתגר בפינתנו הטהורה, ונגדל את ציבורנו בכשרות ובטהרה. ואלו אומרים: יש להיות ריאליסטים, אין מה לעשות, לכן עלינו להתפשר, לוותר ולהכיל, שאם לא כן, לא נוכל להשתלב ונפסיד את הכל.

אבל האופטימיים אומרים: יש להיות ריאליסטים, אבל ריאליסטים של פנימיות האומה, ולכן יש מה לעשות. הכל ניתן לתיקון. הכל: המשפחה, השבת, הרבנות הראשית, הכותל, החינוך, הגיור.

זו לא נאיביות, זו הסתכלות עמוקה אמיתית.

אבל האמת היא שהאופטימיים בעם היושב בציון הם פי 5 מהפסימיים. כך אפשר למדוד בתדירות הופעת מילים אלו ברשת. אבל הם מסתירים זאת. אולי מתביישים, אולי מפחדים. אשרינו שהופיעה מפלגת נועם ואומרת בקול: אחים יקרים, אל תפחדו, אנו עם קדוש, אנו עם טהור, נלך ובחסדי ד' נצליח.

מזמן אנו מחכים שהרעיון הזה יבקע. אך כידוע, לכל רעיון יש זמן: לא לפני הזמן ולא אחרי הזמן. אך כאשר הגיע הזמן, שום דבר לא יעצור אותו. והוא מחפש גיבורים שיקחו אותו על עצמם.

כי, אופטימיות אינה רק רגש, מחשבה, אמונה. היא שיטה, היא פעולה, היא עשייה, בלי חת ובלי מורא. זו אופטימיות – מאבק, זו אופטימיות – Start Up.

אל תעשו קריקטורה מהאופטימיסט. אל תגידו: הוא מביט על הכל דרך משקפים ורודות. לא. הוא ריאליסט, אבל ריאליסט שהולך קדימה, שסובר שאפשר להמציא משהו שישנה את המציאות. לא בטוח, אבל אפשר. לכן הוא מתמודד עם הקשיים באופן אקטיבי-חיובי. הוא לא אומר שהכל טוב, אלא שאפשר לתקן.

רגילים לומר: אופטימי רואה חצי כוס מלאה, פסימי רואה חצי כוס ריקה. אנחנו נעדיף לומר, שפשוט מאוד: הכוס פי שנים גדולה מתכולתה. ב"ה, יש מילוי מבורך, אבל את החצי הריק יש עדיין למלא.

וכן היא מטרת מפלגת נועם – מדינה יהודית נורמלית. ויש להיזהר משתי הקיצוניות: א. זה חלום הזוי. ב. זה בטוח שנצליח. אלא כמו שאמר הסופר הצ'כי-צרפתי מילן קונדרה, Milan Kundera: אני מעדיף להיות אופטימי ולטעות, מאשר להיות פסימי עם הסיפוק היחיד שצדקתי.

כי אם לא נעשה כלום, לא יקרה כלום. ודאי ד' עושה, אך הוא עושה על ידינו ומתוכנו.

האופטימי אומר: לא הצלחתי – אין זה סוף העולם, אנסה שוב, אצליח בפעם הבאה. ובכלל מה הפירוש שלא הצלחתי. תלוי מה הצפיה. כאותו סטודנט שאמר: נכון שלא הצלחתי בבחינות, ובכל זאת הצלחתי – בלימוד.

שיחה בין סבא לנכד:

- נכדי היקר, דע לך, יש בתוכך שני דרקונים, אחד אופטימי ואחד פסימי, והם נלחמים זה בזה. לפעמים זה מנצח ולפעמים זה מנצח. וזה מה שקובע את מצב הרוח שלך.

- סבא, ואי אפשר לחסל את הדרקון הרע?

- לא. כך נולדת וכך תישאר עד סוף ימיך.

- אז זה אבוד...

- לא אמרתי זאת.

- תגיד, סבא, מי הכי חזק?

- אותו דבר.

- ומי הכי מהיר?

- אותו דבר.

- ומי הכי חכם?

- אותו דבר.

- אז מה אעשה?

- פשוט מאוד, כיון שהם שקולים, הכל תלוי בך. אנא תן מזון לדרקון האופטימי.

- אבל, סבא, גם האם האופטימי ינצח, הפסימי בכל זאת יישאר!

- כן. אבל יהיה לו תפקיד חשוב להזהיר: אל תהיה נאיבי, יש בעיות.

- ואם ייעלם לגמרי, מה יקרה?

- מסוכן. כמו הגיבור קנדיד Candide של וולטר Voltaire: הכל טוב בכי טוב שבעולמות.

- ואם להיפך הדרקון הטוב ייעלם?

- זה כבר אסון נורא. הכל אבוד. זה מה שנקרא ציניות.

- סבא, איך נחלק את התפקידים בין שני הדרקונים?

- פשוט מאוד. האופטימי קובע את המטרה, רק הוא. והפסימי שותף בקביעות הדרך.

אכן הדרך קשה. אנו אינינו מפחדים. לפני הכל, ומעל הכח, אנו אופטימיים.

  • פורסם בשאילת שלמה 616