שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־15:30, 6 באוקטובר 2019

יש מפלגה שמייצגת קבוצה קטנה באומה, ויש מפלגה שנאבקת למען טובת קבוצה גדולה, ויש מפלגה שנלחמה עבור מה שהיא חושבת כטובת האומה לעת עתה, ויש שדואגת לאומה לדור הבא ולדורות הבאים. אך מפלגת נועם דואגת לעצם קיום האומה לעד, ולעצם קיום כל המין האנושי, שכידוע תלוי בהצלחת האומה שלנו. כלומר זו מפלגה שנכנסה למאבק קוסמי, למאבק עולמי, האוחז זרועות עולם, כלומר המאבק נגד נמרוד.

נמרוד מת מזמן אבל רוחו הרעה עדיין נושבת בעולם. במה דברים אמורים? מה שעומד על כף המאזנים היום במדינה,אינו מצוה מסויימת או חטא מסויים, שכמובן גם הם צריכים טיפול נמרץ. אלא מה שעמד על הפרק, הוא עצם העיקרון: עולם של מילוי חובה או עולם של ביטול חובה, עולם של הליכה בדבר ד' או עולם של מרד בד'. עולם שיש בו סדר מוסרי או עולם מופקר.

ומה לזה לנמרוד? לפני שנזכור את הפסוקים ואת דברי חז"ל, נקיים בעצמנו: קבל את האמת ממי שאמרה, אצל הפילוסוף המפורסם פדידריך הגל Friedrich Hegel , הטוען שנמרוד הינו ההיפך של סבא רבא שלו נח. לדעתו נח הוא אבי היהדות ולאחריו אברהם אבינו, ומה שציין אותו היה שנכנע לד', היה עבד ד', ולפי דעתו בגלל זה נוצר קרע בינו לבין ד' וכל ימיו היו מסכנים ואומללים. לעומתו, נמרוד הצהיר שאין לתת אימון בד', כיון שהביא על האנושות את הג'נוסייד הכי גדול שהיה אי פעם, המבול. ד' הוא לדעתו עויין את המין האנושי, ולכן יש לשלוט ישירות בטבע, בלי תיווך של ד'. וכדי להגן על עצמנו מפני מבול נוסף, יש לבנות נגדל גבוה מאוד, שיהיה מעל גובה המים. אך נמרוד המטריאליסט, לא זכה לאושר, והיה עוד יותר מסכן מנח, הקריעה לא היתה רק בין אדם לד', אלא גם בין אדם לחברו ,שלא הבינו איש שפת רעהו.

זה מעניין מאוד, אך כמובן אין לזה מקור לא בתורה ולא בדברי חז"ל. אבל הסיפור שלו על מגדל בבל הוא מילה במילה לקוח מקדמוניות של יוסף בן מתתיהו שהוא קרא ביוונית.

זה האחרון כותב שאנשי הדור לא ראו את כל חסדי ד', לא הבינו שכל טובתם באה מד', אלא דימו בנפשם שכוחם הוא סיבת עושרם. נמרוד פיתה אותם שלא ליתן תודה לד', ואיים להילחם בו אם ירצה להציף שוב את הארץ, בבנותו מגדל גבוה משיוכלו המים לגאות, ולהינקם מהאל. וההמון הלך אחריו, כדי להשתחרר מעבדות לד'. וכמובן, גם לזה אין מקור.

אך הרעיון הפנימי של שניהם של מרד נגד ד' הוא נכון. וכבר אמרו חזל שנמרוד נקרא כן, כי המריד את כל העולם כולו נגד' ד' (עירובין נג, א), שהוא יזם בנין מגדל בבל (חולין פט א), שהם חשבו שכל אלף תרנ"ו שנה השמים מתמוטטים ויש מבול, לכן יש לבנות סמוכות לשמים (ב"ר לח, א).

כמובן, אלו לא היו החטאים הראשונים בעולם, ודור המבול יוכיח. אלא שדור המבול היו שטופים בזימה ובגזל, היה להם יצר חזק ונורא, אבל לא היה כאן מרד. נמרוד היה הראשון שמרד והמריד את הבריות נגד ד', כדברי רש"י: "להיות גיבור – להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה" (בראשית י, ח), אמר כחי ועוצם ידי, לא הלך בדרכי ד', הרשיע יותר מכולם, "על כן ייאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ד'" (בראשית י, ט), ורש"י מביא: " על אדם מרשיע בעזות פנים ,יודע רבונו ומתכוון למרוד בו ,יאמר : זה כנמרוד גיבור ציד".

וכאן נשאלת השאלה, כיצד יתכן אדם שמכיר את בורא ומתכוון למרוד בו?! ושאלה יותר קשה, כיצד הוא חשב שיוכל לשכנע את כל המין האנושי – ואכן הוא הצליח?! התשובה היא שהיה מסית ומדיח ומפתה את הבריות בנאומיו, כפי שמביא רש"י: "גיבור ציד – צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום". אבל הוא עשה זאת בערמה, כמו שכתוב "לפני ד'". הסביר הרב צבי הירש קלישר שהוא התעטף במעטה קודש ואמר כי כל כוונתו לפני ד' לשם שמים, ולא אמר ישירות (ספר הברית על התורה). וכן כתב הרב שמשון רפאל הירש בפירושו של התורה: "הוא היה גיבור לצוד בני אדם, הוא זיווג אלימות עם ערמה... לפני ד', המתייחס תמיד לדבר שרצון ד' מתקיים בו... נמרוד היה גיבור ציד בשם ד', וזה שיא ההשחתה, שם ד'... הוא היה הראשון שניצל שם שמים לרעה".

אמנם מה שמעניין אותו זה הארץ, "גיבור בארץ", המטריאליזם ולא עניינים שמימיים. אך מטריאליזם צריך איזה צידוק אידיאולגי שמימי. "לא כל הימנו (=ד') לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים, אלא בואו ונעשה לנו מגדל..." (ילקו"ש שם).

והם דברי הרב צבי הירש קלישר שהוא התעטף במעטה קודש. והם הם דברי הזוהר, שהיה מפתה את הבריות מכח בגדי אדם הראשון שהגיעו אליו, כותנות העור, שד' עשה לאדם לאשתו (זוהר א עג, ב).

הוא הלביש עלמא דשיקרא בביטויים עילאיים, או כדברי מרן הרב קוק "צחנתו של השקר גם היותר מעולף בצעיפי נמוסים והמון דמיונות מתעים" (עולת ראיה ב, קעז). זהו הבגד שבוגד ומסתיר את השקר. אין בימינו עבירה אחת ותועבה הכי מגעילה שאינה מלווה בנאום של צידוק אידיאולוגי כאילו זו אמת נפלאה.

ולבסוף, אומרים חז"ל שהוא עשה את עצמו אלוה. הוא אלהים יודע טוב ורע, הוא בעל הבית על אמות המידה של הטוב והרע. וכן הטעה את העולם.

חוץ מאברהם אבינו. אלא שלעגו לו: "אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד" (ב"ר נג י), אין לחשוש ממנו, הוא פרימיטיבי, הוא Passe, הוא לא רלוונטי, הוא לא יעבור אחוז החסימה. אך לבסוף אברהם אבינו הוא שהביא לעולם מהפכה רוחנית אדירה, תחיה עצומה.

• פורסם בשאילת שלמה 616