שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

למה ישבו דווקא אצל רבי עקיבא

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־00:01, 8 בינואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == למה ישבו דווקא אצל רבי עקיבא == בהגדה של פסח מובא מעשה בחמשה חכמים שהיו מסובין בבני ברק,...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

למה ישבו דווקא אצל רבי עקיבא

בהגדה של פסח מובא מעשה בחמשה חכמים שהיו מסובין בבני ברק, ומעשה זה אינו מוזכר באף מקום אחר. נראה פשוט שהם ישבו היו במקומו של רבי עקיבא, שהרי כתוב בגמרא סנהדרין (לב ב) שרבי עקיבא היה גר בבני ברק. אלא הקשו המפרשים איך כל החכמים האלה היו ביחד כשיש להם שיטות שונות בהרבה עניינים לגבי הלכות פסח והלכות יום טוב?

כך כתב רבי צבי הירש חיות (סנהדרין שם): איך יתכן הסיפור בהגדת פסח דרבי אליעזר ורבי עקביא שהיו מסובין בבני ברק כל אותו הלילה היינו ליל פסח הרי מקומו של רבי אליעזר בלוד ורבי אליעזר בעצמו סבירא ליה (סוכה כז ב): משבח אני את העצלנין שאינן יוצאין מבתיהם ברגל (ע' תורה תמימה – דברים יד כו אות עד פירוש ביטוי זה), ושם בסוף הסוגיא סיפרו שרבי אליעזר שבת בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אלעאי בקסרי מקשה הש"ס איך הניח דירתו ברגל ודוחק הש"ס לומר בשבת הואי (ולא יו"ט) דאי אפשר לומר דרבי אליעזר יניח ביתו ברגל. וקשה אם כן איך הלך החג המצות לבני ברק? קושיה זו גם הובאה בהגדת ליל שימורים של בעל ערוך השולחן.

בהגדת ליל השימורים שהקשה עוד: רבי אליעזר וריהושע היו רבותיו של רבי עקביא, ואם כן איזה סיבה היתה ששבתו כולם בחג הפסח אצל רבי עקיבא? הרי בדרך כלל התלמיד בא אצל רבו. ובהגדה של פסח אמרי שפר, כתב הנצי"ב שאיכא סברא שגם רבי טרפון היה רבו של רבי עקיבא (על פי גמרא כתובות פד ב).

והג"ר ישראל יעקב פישר בפירושו על ההגדה אבן ישראל הקשה: "לכאורה הרי רבי אלעזר בן עזריה היה הנשיא, ואם כן היו צריכים להסב אצלו, ולמה היו מסובין בבני ברק אצל רבי עקיבא"?

וגם קשה איך השתתפו רבי אליעזר ורבי אלעזר בן עזריה בסדר בבני ברק ועסקו בסיפור יציאת מצרים כל הלילה, שהרי רבי אליעזר (במכילתא) ורבי אלעזר בן עזריה (פסחים ט א) סבירא להם שאין הפסח נאכל אלא עד חצות וכן דעתם לגבי אכילת מצה, ומצות סיפור יציאת מצרים היא רק כשיש פסח מצה ומרור מונחים לפניך. וכן הקשה הרוגוצו'בי (צפנת פענח על הרמב"ם בהשמטות להל' תרומות נו טור ג).

ויש גירסא בגמרא פסחים שדעתו של רבי טרפון היא שיש לשתות ה' כוסות (רי"ף כו ב בדפיו. השגות הראב"ד שם. ר"ן שם. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ח י). אם כן איך השתתף רבי טרפון בליל הסדר אצל החכמים שסוברים שיש לשתות רק ד' כוסות?

בקיצור, קשה להבין איך חמשה החכמים עם שיטתם ודעותם היו ביחד בליל הסדר בבני ברק?

יש כמה תירוצים:

א. תירץ הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר" בס' קהילת יעקב (ברכות ס' ד) שהחכמים היו במקומו של רבי עקיבא, ובמקומו יש לנהוג כמותו. לכן החכמים וויתרו על שיטתם והלכו אחרי מנהג המקום שנקבע על ידי המרא דאתרא, רבי עקיבא.

אמנם קשה שכידוע בגמרא בבא מציעא במעשה דתנורו של עכנאי רבי אליעזר לא היה מוכן לוותר אפילו באיום של נידוי. וה"סטייפלר" גם הקשה על תירוץ זה, עיי"ש.

ב. תירץ השפת אמת שהמעשה לא היה בליל הסדר אלא בלילה אחר. אמנם קשה שנראה שהביטוי "אותו הלילה" אינו סובב על סתם לילה אלא על ליל הסדר.

ג. תירץ הג"ר יהודה ליב מימון שלפגישה זו בין חמשת הענקים האלה היה ערך היסטורי פוליטי צבאי, לכן הם באו אצל רבי עקיבא, שהיה קדוש וטהור, ויחד עם זה איש צבא, "נושא כליו של בן כוזיבא" (רמב"ם, הלכות מלכים יא ג), במובן מליצי, כלומר היה תומך רוחני של מרד בר כוכבא, לכן באו כולם אצלו לוועידה צבאית של גדולי ישראל באופן יוצא מן הכלל (חגים ומועדים עמ' רז-רטז. גם רבנו הרב צבי יהודה הזכירו בשיחותיו).

אמנם קשה משום שהעיקר חסר מן הספר. ואין שום רמז במעשה שזאת היתה המטרה.

ד. ואפשר לתרץ שאין תירוץ. כלומר, איננו יודעים איך הם הסתדרו ביחד עם כל שיטותיהם ודעותיהם. אלא הם רצו להיות ביחד, וכשרוצים להיות ביחד אפשר למצוא פתרונות לכל הבעיות. בזמננו רוב משפחות מעורבות בדתים, חדרים וחילונים, אשכנזים וספרדים, ימניים ושמאלניים. ואם באמת רוצים להיות ביחד צריך לדבר ולמצוא דרכים לשבת מסביב לאותו שולחן. כמו שהורה הג"ר אלעזר מנחם מן שך לבני ישיבות שאם אין דעת הוריהם נוחה ממנהגיהם ודקדוקי ההלכה שלהם והם מתווכחים איתם על הנהגותיהם, ובאים לידי ריב ומדון אז בכל דבר שכתבו הפוסקים שבמקום הפסד מרובה יש להקל, אזי גם כאן יש להקל, מפני ש"ריב עם ההורים נחשב להפסד מרובה" (קונטרס "הלכה כרבי אלעזר" מהרב שמואל ברוך גנוט עמ' 36).

כמובן אם משהו אסור, אין מה לעשות. אבל ברוב מקרים אפשר לנהוג באהבה ואחוה, שלום ורעות, למצוא הדרך לחגוג ביחד. יש להתקרב אחד לשני בכל דרך אפשרית על פי התורה, ובמיוחד כשאוכלים וחוגגים אצל משפחה יש להשתמש בהיתר המירבי. בשביל האמת לא צריך להרוס את השלום, ובשביל השלום לא צריך להטות מהאמת.

"ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".


  • פורסם בשאילת שלמה 330