שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ירושלים המחברת

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:15, 23 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == ירושלים המחברת == [הרב שלמה אבינר] ריבונו של עולם מקים אותנו לתחייה, בחסדיו המרובים, ול...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ירושלים המחברת

[הרב שלמה אבינר]


ריבונו של עולם מקים אותנו לתחייה, בחסדיו המרובים, ולא מהיום.

המהר"ל בתחילת ספרו נצח ישראל, מסביר שעם יכול להיות בשני מצבים: טבעי או לא טבעי. כדי להיות טבעי יש שלושה תנאים: שיהיה בארצו, שיהיה עצמאי, שיהיה יחד. וכל תחייתנו היא בזכות היחד ההולך ומתגלה לאיטו.

הרב נריה אמר בזמנו שהסיבה לכך שבמלחמת השחרור לא הצלחנו לכבוש את ירושלים היא שהיו לנו אז שלושה צבאות, וכל צבא היה אומר: אני שחררתי את ירושלים. זאת, אין ריבונו של עולם אוהב.

אבל במלחמת ששת הימים, היה לנו צבא אחד ומאוחד כאיש אחד בלב אחד, שנכנס בגבורת אריות דרך שער האריות.

אכן שנאת חינם הפרידה בינינו והביאה לחורבננו הלאומי, ולעומת זאת אהבת חינם היא המחברת אותנו ומקימה אותנו לתחייה בארצנו.

ומהי שנאת חינם? זאת שנאת מי שאינו חושב כמוני בעניינים לאומים. מסביר הנצי"ב בפתיחה לפירושו על התורה: כי מי ששונה ממני הרי הוא סכנה לאומה, לכן אני שונא אותו, מדבר לשון הרע עליו ועושה לו כל רעה אפשרית, כביכול לשם שמים.

ומהי אהבת חינם? אהבת כל אדם מישראל בגלל הסיבה שהוא מישראל, גם אם הוא שונה ממני, גם אם יש לי טענות כבדות עליו, כפי שכותב הרמח"ל בספר מסילת ישרים, על חריצות היצר למצוא תירוצים לשנוא. לא כן! "באה התורה וכללה כלל שהכל נכלל בו, ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש" (פרק יא).

אשרינו שאהבת חינם חזרה אלינו, והוכחה לכך היא קיבוץ גלויות, בניין הארץ, הקמת המדינה ובמיוחד הקמת הצבא, שהרי אם יהודי אחד נמצא בסכנה, מיליון יהודים קמים להצילו. זהו טבע של הצבא, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

אך עוד הרבה עבודה מחכה לנו כדי להגיע לאהבת חינם שלמה, הרבה שיחה משותפת מתוך כבוד הדדי.

כתב הנצי"ב שארץ ישראל היא הבריח התיכון המבריח את האומה מן הקצה אל הקצה. בזכות הארץ, אנו עם אחד. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וכדברי הזוהר שבלי הארץ איננו אחד ורק עִם הארץ אנו אחד.

כמו שבמצרים ריבונו של עולם הכניס אותנו בכור הברזל של העבדות והעינוי כדי לעשותנו לעם אחד, כך עתה ריבונו של עולם מכניס אותנו בכור הברזל של ארצנו, מדינתנו וצבאנו, כדי לעשותנו שוב לעם אחד, לחבר יחד עץ יהודה ועץ אפרים למען יהיו לעץ אחד.

ולמעלה בקודש "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב ג) - העושה את כל ישראל לחברים (ירושלמי חגיגה ג ו).

כידוע, המובן של חבר אצל חז"ל הוא גם תלמיד חכם. כל השנה, יש איזה נתק בין תלמידי חכמים לבין עמי הארץ, כי תלמידי חכמים אינם סומכים כל כך עליהם בענייני כשרות אבל כשעולים לרגל לירושלים, משתנה הדין וגם לעם הארץ יש מעמד של חבר בעניינים מסוימים של כשרות. כל ישראל חברים.

הרי שאם ארץ ישראל היא הבריח התיכון, כלומר האמצעי, המבריח מן הקצה אל הקצה, ירושלים היא הבריח העליון המבריח את האומה, כלומר התפירה העליונה הנשמתית. אותה נשמה אלוהית עליונה זורמת בתוכנו. גם אם איננו רואים זאת, אש עליונה בוערת בנשמת כל יהודי.

ככל שנבין זאת, נלך ונוסיף בבנייננו בארצנו.