שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הכרעה כמרן הרב קוק (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:41, 23 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == הכרעה כמרן הרב קוק == [הרב שלמה אבינר] '''שאלה:''' כידוע הוכרע שבענייני כלל ישראל האמת כמר...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הכרעה כמרן הרב קוק

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: כידוע הוכרע שבענייני כלל ישראל האמת כמרן הרב קוק. אבל רוב החכמים לא הסכימו לדעתו, והרי הולכים אחרי הרוב?

תשובה: על שאלה זו יש חמש תשובות, שכל אחת מהן מספקת, ובוודאי כולן יחד.

א. מניין לך שרוב החכמים לא הסכימו עם מרן הרב קוק? זו הצגה לא נכונה של המציאות באותה תקופה. רוב החכמים גם בירושלים, גם בארץ ישראל, גם בחוץ לארץ, היו קרובים לדרכו של מרן הרב. לאחר זמן סילפו למפרע את ההיסטוריה. חפש תלמיד חכם זקן, בן תשעים והוא יספר לך את האמת, שרוב החכמים היו מחוברים אליו, מלבד קומץ קטן שהרעיש. כך גם כתב רבנו הרב צבי יהודה. על השאלה: "בפולין, באונגרן ובאשכנז יש תרעומת על כבוד אבא בהנהגתו בענייני הכלל". הוא השיב: "כמה רבו הגדולים והיראים הקשורים להשפעת מרן אבא שליט"א ודבקים בו, וכן גם באותן המדינות… נתברר לי בזמן האחרון מגדולים וצדיקים מפורסמים, שהיה נדמה מהם מרחוק כדברי כבוד תורתו הנזכרים לעיל, ובאמת ביררו והתנצלו כי חלילה וחלילה להם" (לנתיבות ישראל ג שמח). "איזה 'אחרי רבים' יש כאן, והיכן הוא הרוב של הדעות, כבר כתבתי לעיל שגם בנוגע לאותן המדינות שהזכיר כבוד תורתו בדבריו יש בזה גוזמא בסיפור הריבוי של בעלי דעות אחרות הנמצאים שם, ועל אחת כמה וכמה בשאר מדינות ובארצות המרובות באוכלוסי ישראל וכל זה גם בחוץ לארץ ואין צריך לומר בארצנו הקדושה עצמה, ששם הלא גלוי וברור ומוחלט שרובא דרובא של תלמידי חכמים ויראי ד' דשם הם נוהרים אחריו באמת ומקושרים ומחוברים להשפעתו הכוללת הקדושה והגדולה" (שם שנג).

ב. גם אם זה היה נכון שהרוב היו נגדו, הרי הגדרת הרוב שהתורה אמרה עליו "אחרי רבים להטות", זהו "רובו מתוך כולו". כך כתוב בספרי הכללים (גט פשוט, כללים, כלל א). כלומר אם ישבו כל החכמים יחד באותו חדר, התווכחו כולם עם כולם, שמעו כולם את טענות כולם, הקשו, כילו כולם את דבריהם, רק אז מצביעים. זה הרוב שקובע על פי תורה. אבל אם מתהלכים מרב לרב ושואלים כל אחד מה דעתו ועושים חשבון הדעות - אין זה הרוב שהתורה דיברה עליו. כותב הרשב"א: אולי אם היה הרוב שומע את המיעוט, היה מקבל דבריו (מובא בב"י חו"מ יג). כמובן, לרוב הנוצר מחשבון דעות הרבנים אחד לאחד, גם לו יש ערך, כי יש יותר סיכויים שהרוב צודק מאשר המיעוט, אך אין זה הרוב שהתורה דיברה עליו, לכן רוב מסוג זה יידחה מפני חשבונות אחרים. כך לענינינו, וכי רבנים שאינם מסכימים עם מרן הרב קוק התעמקו בספר "אורות" שלו ויודעים בכלל על מה הוא מדבר?!

ג. הולכים אחרי הרוב. אבל איזה רוב - רוב חכמה או רוב מניין? זו מחלוקת ראשונים, ושתי הדעות נפסקו לחומרא על ידי הרמ"א בשולחן ערוך, (שו"ע חו"מ כה ב הגה). גם לרוב חכמה יש ערך כדברי הרמב"ן בשם רב האי גאון, שאין סברא שכת בורים כיוצאי מצרים יכריעו נגד חכם אחד גדול (ליקוטי הרמב"ן, סנהדרין פרק ד' בשם רה"ג).

ד. מרן הרב קוק היה רוב חכמה. האדמו"ר מגור, לא היה בדרכו של מרן הרב קוק, אך אחרי שפגש אותו, אמר: בחמישים השנים האחרונות, לא קם מוח כמוהו. התווכחו אתו והביאו לפניו שמות שונים אך הוא עמד בדעתו ולא ויתר (הביא הרב משה צבי נריה בספרו ליקוטי הראי"ה) וכן הגאון הרב יצחק הוטנר, בעל ספר "פחד יצחק" היה מקורב למרן הרב קוק, אך התרחק ממנו, התחבר לאגודת ישראל, נסע לאמריקה, והיה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ומרן הרב קוק בכף מאזניים שניה, מכריע את כולם עשרים פעמים בכל תחום (שמעתי מפי הרב אליעזר ולדמן שהיה תלמיד הגר"י הוטנר באמריקה).

אמנם יש מחלוקת אם הלכה ברוב חכמה או כרוב מניין, אך כבר אמרנו שהרוב בימינו אינו הרוב שהתורה דיברה עליו, "רובו מתוך כולו", לכן יש כוח יותר גדול לרוב חכמה.

יש גם רוב חכמה בתחום מסוים. לפעמים חכם שהתאמץ, התעמק והתייגע יום ולילה בנושא מסוים, זוכה לכוון יותר לאמת מאשר גאון גדול שלא השקיע בנושא אלא פסק עליו מהר (מהר"ל מפלאצק בשו"ת משיבת נפש טז). וכי יש מישהו שהתעמק על פי נגלה ונסתר בסוגיות האלה של כלל ישראל ותחיית האומה כמו מרן הרב קוק?!

כן כותב רבנו הרב צבי יהודה: "בכלל, גם כל אלה בעלי הדעות האחרות, האם הם כולם השקיעו כל כך כוח ומוח כמוהו והרבו והעמיקו כל כך, בעסק פנימיות תורתנו הקדושה ובירורי וגילויי אמונותיה ודעותיה, והלכות ציבור, המחשבות ודרכי העבודה, הפעולה והחיים של כלל ישראל, והתקשרות פנימית דקדושה עם כל בית ישראל וכל אחד ואחד מבני ישראל, ובמהלך הבניין וההתעודדות של כללות האומה הקדושה והישוב והתיקון של ארצנו הקדושה?" (לנתיבות ישראל ג שנג).

ה. היתה מחלוקת בין בית הלל שהיו רוב מניין לבין בית שמאי שהיו "מחודדי טפי", מחודדים יותר בחכמה, ויצאה בת קול שהלכה כבית הלל (יבמות יד א). אבל, אומר מרן הרב קוק, שעתה יצאו עוד ועוד 'בת קול' כאלה שתמכו בבניין הארץ שהיו מחודדי טפי.

"בעניין היחס לעבודת בניין ארץ ישראל וההתנגדות לזה מצד רוב גדולי תורה ויראה. הנה אף על פי שבית שמאי היו 'מחודדי טפי', ולכן הלוא יותר מעמיקים ומגיעים לאמיתיות הדברים, הוכרעה ההלכה כבית הלל, שהם היו הרוב, מפני המחלוקת - ובעניין זה של ארץ ישראל כבר הגענו למצב שאין כבר בעיקרו כל שאלה של מחלוקת, ונתבררה ההלכה כאותם ש'מחדדי טפי' בבירור אמתתם" (מרן הרב קוק מובא ב'לשלושה באלול' חלק ב ס' נב).

מתי יצאה בת קול? פקחו עיניכם וראו את כל ההצלחה העצומה של בניין הארץ ותחיית האומה. זה יותר מבת קול! כאשר יש נביאים, ריבונו של עולם מדבר דרכם, כאשר אין נביאים ד' מדבר דרך העובדות (עיין ספר 'אם הבנים שמחה' ריש פרק ג). ראו מה קרה ליהודים שנשארו בגלות ולא השתתפו בבניין הארץ! רק בהיזכר זאת, נקרע הלב לרסיסים! איזו שואה נוראה שנרצחו בה ששה מיליון יהודים וגם שואה רוחנית נוראה של התבוללות מיליונים! היו רבנים ברוסיה שאמרו לא לעלות לארץ, כיוון שרוסיה מלאה תורה ולעומתה ארץ ישראל ריקנית. ראו עתה, מה מצב היהודים ברוסיה, אסון איום, תשעים ותשעה אחוז מהם כופרים. ויש גרוע מזה: מאות אלפי נישואי תערובת.

מלבד מאמריו העמוקים, מרן הרב קוק גם כתב "קריאות" פשוטות: עלו מהר! מסוכן שם!

פה ב"ה הכל מצליח, בניין הארץ, קיבוץ גלויות, הקמת המדינה, פריחת הכלכלה, נצחונות הצבא, ומעל כל זה, ריבוי תורה, ריבוי ישיבות ואולפנות.