שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תשובה בזמן הגאולה עם שמחה וגבורה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

אם כן, מה הנפקא מינה לגבי התשובה אם אור הישועה הזורחת - אור הישועה זורחת או לא? מה זה משנה אם זה הקץ המגולה או לא? וודאי שזה לא נ"מ לשינוי הלכות, שהלכות לא משתנות בגלל הקץ המגולה או בגלל המשיח. ביום שהמשיח יגיע לא יתבטלו המצוות ואדרבה אומר הרמב"ם ה.מלכים יב,ג אחת מאמות המידה של המשיח הוא ששומר על כל ההלכות כולם! והוא רק יעמיק אותם, אך בטח שלא ישנה אותם. וכך נאמר על אליהו- שלא בא להתיר את האסור ולאסור את המותר אלא רק לעשות שלום בין הבנים לאבות. שאלו יבינו את אלו, כלומר הסברה. אך בימות המשיח שום דבר לא משתנה. לא כמו שבתאי צבי שר"י שאמר שהלכות השתנו.

אבל נאמר שלעתיד לבוא המצוות יתבטלו? נכון, אך זה לעתיד לבוא ארוך מאוד! זה בתחיית המתים. שיש שאמרו שלעתיד לבוא נהיה בלי בגדים שנחזור למדרגה של האדם הראשון לפני החטא, אז למה עכשיו לא עושים ככה? ככה. עכשיו זה לא לעתיד לבוא הזה. וזה לא שהמצוות בטלות ממש לעתיד לבוא, אלא שבתנאים כאלה זה מותר.

השינוי הוא לא במצוות אלא ההסברה משתנה. ומה משתנה?

אגרת שעח: שתשובה זה גבורה ושמחה. ובגלות אין שמחה? יש. רמב"ם פוסק בה. דעות א שצריך להיות שמח, אך בא"י צריכים להיות יותר שמחים. "אז ימלא שחוק פינו" אומרת הגמ' ברכות ה- שאסור לאדם למלא שחוק פיו בעוה"ז, ור' יונה מסביר שם לאפוקי ימות המשיח. הגלות זה עונש, ולכן צריך להיות עצוב. אבל עכשיו זה גאולה וצריך להיות שמח, בגלל הגאולה והישועה.

והגבורה. אין מה לדבר. בגלות לא דיברו על גבורה, וכך לא דיברו עליהם בספרי מוסר השונים- מסילת ישרים, חובות הלבבות וכן הלאה מלבד הספר תיקון מידות הנפש לר' שלמה אבן גבירול שם במידת הגבורה.

תשובה זה שמחה וגבורה. אם זה נכון אז למה מקודם זה לא היה נכון? זה נכון, אך בכל דור יש פן שמתאים, ובגלות לא היה מתאים לדבר על גבורה אלא על הכנעה ושפלות.

אם על ידי התשובה אתה עושה את האדם חלש ועצוב אז אתה הולך נגד כל התכונות של השיבה לציון.

א.התשובה "ביסוד הכל צריכה לבוא הסברה כללית..." וכן "..עם חולשה ורפיון והנחת החיים" תשובה זה עשירות נפש, גבורה, עוצמה והגדלת החיים. אז צריך להסביר את זה.

שאלה: אבל מאיפה הרב קוק הביא את זה? תשובה: כתוב בספר הזוהר, כידוע זה סוד. סוד זה דבר שגם אם תסביר אותו לאחרים הם לא יבינו. זה סודות של תורה, וכיוון שזה סודות, הרב באגרת אומר שקשתה עלי ההסברה, הגבול של המכסה עתיק.

פסחים קח: "למכסה עתיק" מסבירה הגמ' מכסה דברים שגילה עתיק וי"א שמגלה דברים שכיסה עתיק. ומסבירים מהם ומתרצים בטעמי תורה ובסתרי תורה. ולגופו של עניין אסור לגלות סתרי תורה ומותר לגלות טעמי תורה. ועכשיו קשה לדעת מהו סתרי תורה ומהו טעמי תורה. והרב מתלבט, שחלק מהדברים הם סתרי תורה וחלק הם טעמי תורה, ומהו האיזון? וכמה לדבר על זה? זה יכול להרוס את יראת ה'. כאילו אין כבר יראת העונש וישנה רק יראה עילאה. הרב מפחד שידלגו על השלבים בעבודת ה'. שיגידו שצריך להתחבר, ולזרום ולשמוח, וכך יאבדו את היראת שמיים. איפה הגבול- זה הקושי. והרב לא ידע. עברו 15 שנה בערך משכתב הרב את האגרת הזאת עד שהתחיל לכתוב את א. התשובה. והוא התחיל לכותבו ועצר. משום שלא ידע איך להמשיך. עד שבא הרצי"ה והשלים את הספר וראה זאת הרב קוק ואמר שזה מעולה, וזה בדיוק מה שרצה לכתוב. ומביא הרב צבי נריה בהקדמה שהרב היה לומד בספר הזה באלול. הרצי"ה שקל בדיוק רב אילו פסקאות להכניס לספר ואיזה לו. העריכה הזאת זו גאונות עצומה- לכווין לגבול של המכסה עתיק.

הסברא כאן אחרת. אך הזהר מאוד, שאי אפשר להסביר כל דבר שרוצים שאפשר להרוס ואפשר לתקן, לכן צריך זהירות רבה.

שאלו את הרב טאו- שאין ללמוד את א. התשובה משום שזה מבלבל המון אנשים ומסיר מהם את היראת שמיים והוא אמר להם שזה לא נכון. כבר 100 שנה ואנחנו רואים שזה לא מוריד יראת שמיים, וההפך זה מוסיף יראת שמיים!

הדור הוא דור גדול וצריך לדבר אליו דברים גדולים, אך כמובן לא לשכוח את הדברים הקטנים. וכמו שאומר הרב באוה"ק "גם למבוקשים קטנים מגיעים בדרכים של גודל", "הבו גודל לאלוקינו". אבל גם על הקטן צריך לדבר. וכך בא. התורה הוא מדבר הרבה דברים פרטיים, אך גם גודל.

א.התשובה ד,י: "...איך כל הפרטים הקטנים קשורים לכלל..." אם הפרט הוא מוסבר כפרט ולא מחובר לכלל- הפרט לא יכול לקבל את זה. להסביר דברים עמוקים במילים עמוקות- זה לא בעיה, ולהסביר דברים פשוטים במילים פשוטות- זה גם לא בעיה. אך הבעיה היא להסביר דברים עמוקים במילים פשוטות.

ומובא על דוד המלך אשר גילה רזי תורה וע"י כך החזיר אנשים בתשובה. זה לא אומר שהוא לימד זוהר לרבים, אלא בוודאי שישב והסביר לעם רזי תורה וזה רומם אותם וחזרו בתשובה.

==























==