שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: שמעתי שהרב אמר שאסור לומר "יימח שמו" על יהודי רשע, אפילו אם הוא פועל נגד עם ישראל וארץ ישראל. האם זה נכון?

תשובה: ודאי שצריך להילחם נגד דעותיו של אדם כזה, אבל זה לא אומר שמותר לומר עליו "יימח שמו וזכרו". לא אני המצאתי את זה, הדין הזה נאמר בשם ה"אבני נזר". ההוכחה לדין זה היא פשוטה מאוד. ההלכה ידועה שאם אדם היה נשוי ומת בלי ילדים, אשתו זקוקה ליבום. ולכן נבדוק כאשר הנפטר היה רשע, האם עדיין חייבים לייבם או לא. הרי התורה כותבת שהסיבה ליבום היא כדי ש"לא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ו). ואם על רשע אני מקווה ש "יימח שמו וזכרו", מה אכפת לי ש"ימחה שמו מישראל"? ולפי זה, לא היינו צריכים לייבם אותו. אבל ההלכה אינה כן. ההלכה היא שצריך לעשות לו ייבום (ע' שו"ע אה"ע קנז ה. עיטורי תורה – דברים כה ו). אם כן, סימן שאני דואג ש"לא ימחה שמו מישראל"- גם ליהודי כזה.

אבל קשה, הרי הוא חוטא ופושע? אלא שיש פיתרון: הוא יעשה תשובה. את זה אנו למדים מהדיון בין ברוריה לרבי מאיר (ברכות י, א): לרבי מאיר היו שכנים רשעים שהיו מצערים אותו עד מוות, לכן הוא התפלל שימותו. אמרה לו אשתו: לא כתוב בתהלים (קד, לה) "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יתמו חטאים מן הארץ". מכאן שצריך להתפלל שיעשו תשובה, ולא להתפלל שימותו. ורבי מאיר אכן עשה כדבריה והתפלל שיעשו תשובה ובאמת בסוף כך היה. לכן לא אומרים "יימח שמו וזכרו" אלא מתפללים שיעשו תשובה.