שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם מותר לאדם לעבור דרך סוכתו כדי לקצר את הדרך לביתו כאשר יש כניסה אחרת יותר רחוקה או שיש איסור משום קפנדריא?

תשובה:

א. הגר"ע יוסף אסר על פי גמרא ברכות סג א: "מה ביתו אקפנדריא, קפיד אינש" (חזון עובדיה סוכה עמ' קכט). אבל שם מדובר על בית כנסת והר הבית?!

וכן נשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר להיכנס לסוכה כדי לקצר את הדרך, והשיב שכן (שו"ת ידון משה יא פח), שסוכה אינה קדושה כקדושת בית הכנסת (ארבעת המינים כהלכתו עמ' קסז. ומובא בדף שבועי "מעדני אשר" - גליון תל"א).

והעיר הג"ר שמאי קהת גראס, בעל 'שבט הקהתי', שהפשט בגמרא ברכות הוא שאדם מקפיד שאחרים שאינם גרים שם יעשו קפנדריא דרך ביתו, אבל מי שגר בביתו ודאי עושה קפנדריא בתוך ביתו, וא"כ ודאי יכול לעשות קפנדריא בסוכתו.

והוסיף הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, בעל 'גם אני אודך', שיש מקומות שיש מנינים גם בסוכה הסמוכה לבית הכנסת, ובאופן כזה חמור טפי שאולי מקבלת הסוכה קדושת בית הכנסת (דף שבועי "מעדני אשר" - גליון תל"ב) וזה חידוש.

ובספר 'גם אני אודך' משנת אהרן על סוכה (סי' כח), הג"ר אהרן ליברמן האריך מאד בתשובה בענין קפנדריא דרך הסוכה והתיר, עיי"ש.

ב. פסקי תשובות (תרל הערה 39) אסר ע"פ מהרי"ץ גיאת בספר מאה שערים (עמ' עב) אבל דעתו של המהרי"ץ היא דווקא להתיר: "ונשאל מרבינו האיי הא דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין ובית הלל מכשירין הא סוכה דסמיכא לבית דבעי למהוי מיעוט גופו בבית וראשו ורובה בסכה היכי דמי אי צריך למיעבד דופן בבית כדי שיהא מחיצה לסוכה אי מותר להשתמש בכולה ביתא. והשיב הוי יודע כי זה שאמרו ראשו ורבו בסכה ושאר גופו בבית לא בבית שהוא במקום דפנות של סוכה אלא בית הוא שהוא סמוך (לפסח) [לפתח] הסכה כגון בית שיש לו ב' פתחים נכנסין לו מפתח אחד ויוצאין אל הסכה מפתח אחר או בית שיש בתוכו ארובה בהכשר סוכה וסכך שם ועשה דפנות כהלכתן שנמצא שאר גופו בתוך הבית ולאו [עמוד קכו] דוקא שיהא שאר גופו בתוך הבית אלא אפילו בחצר מגולה תחת השמש כשרה היא אבל אם היה לה פתח בדרך הסכה ומצדה יש בית בדופן מדפנות שלה אין משתמשין בבית עם הסכה ואם משתמש הרי זו פסולה אלא מפסיקין הבית מן הסכה במחיצה כדי שיעמדו ג' דפנות כהלכתן.

ואנו אומרים דלא מיפסלא סוכה כשמשתמשת עם הבית אי נמי כשהיה פתח בית פתוח לתוכה ועוברין דרך עליה דסוכה לאו כהר הבית היא ולא כבית הכנסת היא דתנינא בהו ולא יעשנה קפנדריאה אלא כבית דמיא שדרין בתוכה מה בית אי מעביר דרך עליה לא מיפסל דמצות סוכה גופה בדירת המחויב בה תליא לדור ולאכל ולשתות בתוכה וכל היכא דנמצא דר בתוכה בין פתחי הבית פתוחים לתוכה ועוברין דרך עליה בין שמשתמשין מתוכה לבית ואיהו לא קפיד... מצותה קיימת ועומדת"(עמ' עב).

כלומר, מהרי"ץ גיאת מביא תחילה את דברי רב האי גאון שפסל, ואח"כ כותב דעת עצמו "ואנו אומרים" שאין פסול בכך. אך טעם רב האי גאון עצמו לאסור אינו מדין קפנדריא, אלא שכיון שיש מעבר שם, זה מבטל את המחיצה, וכעין שאמרו אתו רבים ומבטלי מחיצתא בעירובין. ואילו מהרי"ץ לא סבר כך ונקט בלשון מליצה של קפנדריא. אין הענין הקפנדריא אלא שיש כאן דרך.

סיכום: מותר לעשות קפנדריא דרך סוכה.

• פורסם בשאילת שלמה 515