שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קמעות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: מה דעת הרב על קמעות?

תשובה: באופן פשוט, בכל הדורות, מעולם לא השתמשו בקמעות כדרך המרכזי לפתור בעיות. כשלוט היה שבוי, אברהם אבינו לא עשה קמע, הוא יצא למלחמה. לא מצאנו שיצחק עשה קמעות. היו ליעקב הרבה צרות מלבן, אך הוא לא נעזר בקמעות. גם משה רבנו לא עשה קמעות, אף על פי שהיה בסכנה גדולה כשברח מפרעה. דוד המלך לא עשה קמעות כדי לפתור את כל בעיותיו. כך גם אחר כך במשנה, היו הרבה בעיות בחיים, אנשים נהרגו, אנשים שלא היה להם פרנסה, ובכל זאת לא מצאנו שעשו קמעות.

אמנם זה נכון שקמעות מוזכרים, אבל רק באופן נדיר מאוד, כדבר יוצא דופן. מוזכר שדוד המלך חפר את השיתין בשביל בית המקדש ופתאום המים פרצו ואיימו להציף את כל העולם –לכן לקחו חרס וכתבו עליו את השם המפורש וזרקו לשם (סוכה נג, א-ב). כך אפשר שלפעמים, ביוצא דופן, בשיקולים מסוימים ובמצבים נדירים, הלכו בדרך הזאת, והשתמשו בקמעות. למשל, הנודע ביהודה, שהיה מגדולי עולם, היה ידוע כאדם חריף מאוד. באה אליו אישה והתחננה לקמע – הרב שהיה ידוע בהתנגדותו לקמעות סרב. אך למרות כל דחיותיו האישה המשיכה להפציר בו והתמידה להתחנן ולטעון שזה פיקוח נפש. לבסוף הנודע ביהודה ריחם עליה ונאות לבקשתה. כשנתן לה את הקמע אמר: "תפתחי אותו בעוד חודש. אם מה שכתבתי נמחק, הכול יהיה בסדר". בעוד חודש פתחה ואיזה פלא.. אכן היה ריק...

גם אני כמעט אף פעם לא נתתי קמע. פעם, אישה באה אלי בוכה. בעלה אסר עליה להשתמש במכונה לשטיפת כלים. הוא טען שיש עין הרע על המכונה. דיברתי איתו, שוב ושוב ולא הועיל. ומי שטף את הכלים בינתיים? הוא כמובן לא שטף, אלא היא - עם ידיים פצועות, שטפה כלים. למרות כל ניסיונותיי הבעל התעקש ואמר שרק קמע יעזור. אז נתתי לו קמע.

מאיפה היה לי קמע? במלחמת יום הכיפורים חילקו אלפי קמעות, ואנשים אחר כך זרקו אותם על הרצפה. לכן אני אספתי אותם כדי שלא יהיה בזיון, ושמתי אותם בשקית ניילון. אז לקחתי אחד מהקמעות שאספתי בזמנו, ניילנתי אותי ותליתי על המכונה לשטיפת כלים. וברוך ה', המכונה שטפה כלים כמו שצריך, בלי עין הרע....

את חטאי אני מזכיר, ריחמתי על אישה שאי אפשר לדבר עם בעלה.

אבל, כאמור, אלה דברים נדירים. אנחנו לא מוצאים, לא בתורה, לא בתנ"ך, לא במשנה, לא בגמרא, לא בראשונים ולא באחרונים, שהדרך הקבועה לפתור בעיות היא בעזרת קמעות. אם אדם חולה, הוא הולך לרופא ומתפלל. אם לאדם אין פרנסה, הוא הולך ליועץ כלכלי ומתפלל (ע"פ נדה ע, ב). אילו הדרך לפתור בעיות היה בעזרת קמעות, היה צריך להיות כתוב בתורה – "ויאמר ד' אל משה לומר, דבר אל בני ישראל, והיה כי יבוא הצר הצורר אתכם על העם וכי יבוא חולי, תכתבו קמע".

בספר חסידים של רבי יהודה החסיד, כתוב במקום אחד שקמעות זה שטויות ובמקום אחר כתוב שמי שמשתמש בקמעות ישלם על כך מחיר כבד, וייתן על כך את הדין. אם כן –יש פה סתירה הרי או שהם פועלים או לא? אלא, יש מסבירים שיש שני סוגי קמעות, כאלה שהם סתם שטויות, וכאלה שפועלים - ומי שמשתמש בהם ייתן על כך את הדין.

אך נשאל: אם קמעות עוזרים - למה משה רבנו לא אמר לנו את זה? למה זה לא כתוב במשנה? למה זה לא כתוב בשלחן ערוך? בהלכות חולים היה צריך להיות כתוב – "תכתבו קמע"? למה הם הסתירו מאיתנו פיתרון כזה פשוט? אלא ישנם שתי אפשריות למה לא ספרו לנו על הדברים האלה: או שבזמנם לא ידעו - אבל את זה הרי אי אפשר לומר, שאנחנו יותר חכמים ויודעים סודות שלא היו לדורות הקדמונים של גדולי עולם.

או שנאמר שידעו והסתירו - וגם את זה אי אפשר לומר, שהם הסתירו מאיתנו דברים שיכולים להועיל ולהציל מכל כך הרבה צרות וקשיים. כמו כן, אם נאמר שקמעות פועלים נצטרך לשאול - למה עדיין יש כל כך הרבה חולים? וכל כך הרבה סובלים? וכל כך הרבה עניים? ואיפה היו הקמעות כשנפטרו שישה מיליונים יהודים בשואה? למה לא הצילו אותם עם קמעות אם הם מועילים ופועלים?

אנחנו רואים שלא כך דרך הנהגתו של ריבונו של עולם. לכן, אנחנו אומרים, לא ללכת בדרך הזאת. הדרך המרכזי היה תמיד פתרון בדרך המעשי הרגיל עם תפילה ותשובה.