שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת נצבים: גאולה בדרך ותשובה בדרך

בפרשת נצבים יש בירור גדול בעניין הגאולה, ימות המשיח, אחרית הימים, כל אלה מושגים קרובים שמציינים את העתיד הטוב.

ודאי יהיה עתיד טוב, עולם שכולו טוב. עכשיו יש כל כך הרבה צרות וסבל, כסל ורשע. אין זה עולם אידיאל. רבונו של עולם שהוא כולו טוב, ודאי עניינו בעולם שכולו טוב.

לכן הגאולה הוא דבר הכרח! ודאי, בטוח. השאלה היא איך נגיע אליה. האם פתאום בבת אחת, או שמא לאט לאט בהדרגה? כאן מתברר שזה קמעא קמעא. כך לא אחרת. בהדרגה. קודם כל "ושב וקבצך". קיבוץ גלויות. מה שיש עכשיו קיבוץ גלויות אינו מקרה. בכלל, אין מקרים. הכל שייך לסדר ההנהגה האלהית.

אגב, ביחס לפסוק זה יש דבר מעניין ברמב"ם. הרמב"ם מגדיר שראשית תפקידו של המשך המשיח הוא הקמת מלכות ישראל. והוא מוסיף שכל הכופר במשיח, כופר בתורה, שהרי כתוב "ושב וקבצך". פסוק זה הוא המקור למשיח מן התורה. קיבוץ גלויות שייך להופעת המשיח.

ואחרי "ושב וקבצך", מופיע השלב של "וירשתה", ירושת הארץ, ומתוך כך ברור חשבונות עם "אויביך ושונאיך אשר רדפוך". ובסוף שפע גדול ב"פרי אדמתך לטובה".

וכשם שהגאולה המעשית המדינית והצבאית היא בהדרגה, כן הוא לגבי הגאולה הרוחנית, התשובה. ראשית "ושבת עד ד'", רק עד ד', ובסוף תשובה גדולה אל ד'. תשובה עד ד', היא תשובה מיראה, זאת אומרת כדברי המהרש"א תשובה שנכפית עלינו על ידי מאורעות רעים. מתוך כך בא השלב של "ומל ד' את לבבך". אמנם מילת הלב אינה עדיין קיום מצוות. רק אחר כך "ועשית את המצוות". ובסוף "ושבת אל ד' בכל לבבך". דבקות גדולה.

הכל בהדרגה. כמובן אין מעצור לרבונו של עולם להביא הכל בבת אחת. הוא בעל הבית גם על הנס וגם על הטבע, גם על הדילוג וגם על ההדרגה.

אף העולם נברא בהדרגה. בעשרה מאמרות נברא העולם. יהי אור. יהיה רקיע וכן הלאה. בודאי שד' יכול לברוא את כל העולמים במאמר אחד, בלחיצת מתג אחד, כדברי חז"ל "הלא המאמר אחד יכול להבראות". ודאי. אלא שהעולם שלנו אינו ביטוי היכולת האלוהית לברוא בבת אחת אלא ביטוי של היכולת האלוהית לברוא בהדרגה.

ובאמת למה לא נברא העולם בבת אחת? לכאורה יותר נעים עולם שלם ואדם שלם וגאולה שלמה מראש. אלא שעולם של הדרגה הוא עולם של שותפות. הוא עולם של עבודה. אנו שותפים לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. כל מה שברא ד' הוא ברא כך שמוטל על האדם לשכללו, כמו שכתוב אשר ברא אלהים לעשות, שאנו נעשה. וכמו שאנו שותפים ביצירת העולמים כך אנו שותפים בגאולת העולמים. הכל עניין אחד. מהלך התעלות והשתכללות של העולם שמופיע על ידינו ומתוכנו. גם לגבי הגאולה נאמר במדרש, "כל מי שפעל עם אל יבוא על שכרו".

עולם של הדרגה הוא עולם של סבלנות. בגאולה קמעא קמעא יש צורך באורך רוח. יש להבין שסבלנות אינה בטלנות ואי-עשייה. היא זריזות מהירות ופעילות, אלא שהיא לוקחת בחשבון שהכל אינו כל כך פשוט, אלא מאוד מסובך, לכן לוקח זמן. המציאות אין לה כנפיים.

כל קיצוניות רעה. גם הקיצוניות הסוברת שזכינו עכשיו לגאולה שלמה. וגם הקיצוניות הטוענת שלא קרה כלום, והיא אוטמת עיניה מלראות כל מה שד' עשה ועושה אתנו בדורות האלה. אלא המצב שלנו עכשיו הוא גאולה בדרך. ככל שנתאמץ, נתקדם בע"ה בדרך הזו. ונזכה לגאולה שלמה.

• פורסם בשאילת שלמה 294