שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת לך לך: ציווי אלוקי על גבי מוכנות אנושית

[עריכה: יוסף אברמסון]

יש לשאול למה ד' ציווה לאברהם אבינו "לך לך”? הרי עיין בסוף פ' נח ותראה שכבר יצא לדרך מעצמו. ומי שיוצא כבר לדרך בעצמו אין צורך לתת לו הוראה!

תשובה: להיפך! הוראה תועיל רק למי שיוצא לדרך מעצמו. כי הציווי האלוקי, ההדרכה האלוקית, השפע האלוקי חל רק על מי שהכין את עצמו לזה. השכינה אינה שורה באתר פגים ובאתר חסיר. ולכן הוא היה צריך להיות קודם מוכן. אז שורה דבר ד'.

ובכל זאת יש שאלה: אם הוא ממילא הולך מדוע נצרך לדבר ד'? אלא קודם זה היה אנושי ועכשיו זה אלוקי. אותו הדבר אבל מניע אחר. כמו שכתוב בספר שמונה פרקים פ' ו. שיש הבדל גדול בין מוסר אלוקי לבין מוסר אנושי. זה אותו מעשה אך אינו אותו המניע. בתחילת "שמונה פרקים" ארבעה פרקים: בתחילה מוסר התנהגותי ואחר כך מוסר התכוונותי.

• פורסם בשאילת שלמה 300