משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
סתירה בין תורה לצבא (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: כמה שאלו מה עושים כשיש סתירה בין התורה לצבא? מד"ס לפני שחרית, שירת נשים, פקודה שנוגדת את השבת.
תשובה: השאלה לא מנוסחת טוב, איך שהיא מנוסחת היא מילכוד. איך שלא תענה הסתבכת. ומשום שזו שאלה ממולכדת כמו- האם הפסקת להרביץ לאשתך?.... זו שאלה ממולכדת. מה אני עושה? אישתי ככה ואימי אומרת להיפך ואני קרוע בין אישתי לאימי, זה שאלה ממולכדת. אלא שאתה התחתנת עם אישתך ואתם ביחד ויש לך שאלה מה לעשות עם האמא. ולכן אין שאלה אם ישנה סתירה בין התורה לצבא. מה עושים אם יש סתירה בין התורה לכיבוד הורים? אמא שלך צריכה אותך ועכשיו צריך להתפלל במניין? אז להתפלל במניין או ביחידות ולעזור לאימי? זו סתירה בין התורה לאימי.
התורה אמרה גם ללכת לצבא ולשמוע לפקודות שנותנים לך, והיא גם אמרה לשמור את השבת, אז למה אתה אומר שזו סתירה בין התורה לצבא, אלא שזו סתירה בין הלכות הצבא לבין הלכות שבת, למה זה יותר תורה מזה? אין לשאול שאלות דמגוגיות כאלו. "סתירה בין הצבא לתורה" "בין התורה לשבת". נכון, ישנה סתירה בין הלכות שבת לבין הצבא, הכל זה בתוך התורה. ואדרבה, הצבא זה יותר חשוב מתפילה במניין ולעשות משהו לפני שחרית. שבצבא נהרגים ובהלכה שלא עושים דבר לפני תפילה לא נהרגים. באמת אסור לעשות שום דבר לפני התפילה, אך צורכי שמים מותר לעשות לפני התפילה. ובהלכות שבת נאמר שמותר לקנות דגים בשוק לפני התפילה אם לאחריה לא יהיו דגים. אז אולי המד"ס זה צורכי שמיים? אבל עדיף לקנות את הדגים אחרי התפילה? נכון. עדיף לעשות את המד"ס אחרי התפילה, אך אם אי אפשר אז זה מותר, זה צורכי שמיים.
וכן בשירת נשים. אל תלך למקום שיש בו שירת נשים, אך אם אתה צריך ללכת למקום שיש בו שירת נשים אז זה בסדר, משום שזו הנאה שבאה לו לאדם בעל כורחו. אתה לא חייב להקשיב. לפעמים בישיבה שומעים שירת נשים ואפילו שירת ע"ז מהרחוב ולא ראיתי רבנים ותלמידים הנמנעים מלהגיע לישיבה. זה מותר, לא שומעים בכלל את השירה הזאת. ולכן, אסור שתהיה שירת נשים בצבא, אך אם יש ואתה צריך להיות- אז תהיה.
וכן שבת. אסור לחלל שבת, אך בשביל פיקוח נפש מותר לחלל את השבת. אם אפשר לפתור את הבעיה בלי חילול שבת אז זה עדיף, אך אם אין אפשרות אחרת אז תחלל את השבת. וכך בצבא. אם אפשר להמנע אז צריך להמנע, אך אם אי אפשר- תחלל את השבת. בצבא האומדנא היא יותר רחבה, אך גם בצבא לא צריך להפריז באומדנא.
אפשר לפתור את הבעיות כולם. אנחנו לא נכנסים לתשובה, אך השאלה מנוסחת במלכודת. השאלה היא לא שאלה נכונה. השאלה היא כאילו הצבא זה לא מצווה. בוודאי שהצבא הוא מצווה, ומי שלא מבין את זה הוא לא נורמאלי. אתה חושב שאפשר לקיים מדינה בלי צבא? אדם כזה הוא לא נורמאלי, יש הרבה אנשים לא נורמאלים. אם אין לנו צבא תוך רבע שעה אנחנו מחוסלים. ואיך אני יודע רבע שעה? כי הכוננות בצפון היא רבע שעה. במצרים זה יום.
וכך יש אנשים שלא מבינים שצריך לעבוד. אומרים ה' יעזור. צריך לעבוד. צריך שכל, לפני התורה צריך שכל. אתה לא מבין שצריך לעבוד?אדם כזה כמו שאומר הרמב"ם אדם שיש לו מידות לא טובות הוא חולה מפש. אדם שאומר שלא צריך לעבוד הוא חולה נפש, וכן לא צריך צבא..
תסביר לי? איך נסתדר בלי צבא? נהיה צדיקים.. מה זה מעניין? יהושע בן נון היה צדיק ובכל זאת יצא להלחם. וכן משה רבנו ועותניאל בן קנז. וכן אברהם אבינו.
הצבא בוודאי שזה מצווה. מצווה גדולה. אז יש לי מצוות הצבא ויש לי מצוות כיבוד אב ואם, מצוות השבת. אז יש לי סתירה בין מצווה למצווה. לא נלחמנו 2000 שנה אז יש כאלו אשר שכחו ואומרים שזה לא מצווה. כמובן שלא כל יום נהרגים בצבא, ולכן אין להקל בכל דבר, אך קורה שנהרגים שם אז משמע שזה מצווה חשובה. קורה שישנם מצבים של מלחמה. אז אני מבין שזה לא חומרא קטנה הצבא. "יש מחמירים, המדקדקים.." אז יש כאלו שהולכים חצי שנה לצבא, שנה, 20 שנה וכן הלאה. זו מצווה חשובה, כולם צריכים להיות בצבא. זה קלקול במחשבה ההגיונית. וזה גם קלקול מוסרי, למה שאחרים יהרגו במקומך?! אבל אני קורא תהילים? די די עם השטויות שלך..
סיכום: אם שואלים אתכם שאלה כזאת תאמרו שזו שאלה לא נכונה. אלו לא 2 עניינים אשר סותרים אחד את השני ונוגדים אלד את השני. אלו 2 מצוות.