שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מקורות ל"לימוד תורה רציף" (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"לימוד תורה רציף"- מאת הרב מרדכי ציון:


ראיתי שהג"ר חיים שמואלביץ הקשה ב"שיחות מוסר" (מאמר טז ומאמר ל תשל"א): מדוע רבי עקיבא לא נכנס להגיד שלום לאשתו ולשתות עמה כוס קפה? תשובה: שתים עשרה שנה פלוס שתים עשרה שנה של לימוד תורה, לא שוות לעשרים וארבע שנה ברצף.

אמנם הרב שלמה אבינר שליט"א פעם נתן שיחה בישיבה על חשיבות על לימוד ברצף, ורשמתי אותו, וז"ל:

ישנם כמה מקורות על כוח לימוד התורה ברצף ועל כך שלימוד תורה צריך להיות ארוך ועמוק:

א. בגמרא שבת (יא, א), כתוב שרשב"י וחבריו לא התפללו, משום שלמדו ברצף בלי הפסקות. משום שלא הפסיקו היו פטורים מתפילה. אנחנו מפסיקים לכל מיני דברים, לכן נפסק בשלחן ערוך (או"ח קו, ב) שחייבים להפסיק לתפילה. על כל פנים, רואים מכאן את האידיאל של רשב"י וחבריו.

ב. בגמרא ברכות (ח, א), מסופר שרבי אמי ורבי אסי התפללו במקום שלמדו ואפילו לא היה שם מנין. הרמ"א (או"ח צ, יח) אומר שלא נוהגים כן, שלא ילמדו עמי הארצות ממנו ויתבטלו מבית הכנסת. רבי אמי ורבי אסי לא הלכו לבית כנסת בכדי שלא לאבד את זמן ההליכה. כשהתפללו בבית מדרש חזרו ללמוד תכף ומיד לאחר התפילה.

ג. כתוב בביאוגפיה של הג"ר אלחנן ווסרמן, כשלמד בישיבת בראדין, נולד לבן. הוא לא היה בבית ואישתו שלחה לו טלגרם לישיבה. נתנו לו, עמד ובירך "הטוב והמטיב" וחזר ללימוד.

ד. נוסדה בישיבת וולוז'ין אגודה חשאית בשם "נס ציונה", שמטרתה היתה להחדיר את רעיון יישוב ארץ ישראל בעם. כמה בחורים חתמו על תעודה שתיארה את פעולות האגודה. החתימה של מרן הרב קוק לא מופיעה. נשאל רבנו הרב צבי יהודה: מה פשר הדבר? ענה: אבא ז"ל היה לומד תורה".

ה. פעם הראה לי השמש הזקן של מרן הרב קוק, בבנין הישן של ישיבת "מרכז הרב", את כסאו של "הנזיר", הג"ר דוד כהן: אתה רואה כיסא זה? פה ישב הנזיר שמונה שנים ברציפות. בלילה הוא ישן על הכיסא, ובבוקר נטל ידיו ולמד. בצהריים – נטל ידיו, אכל תוך כדי לימוד. בלילה – נרדם על הכיסא. ביום שישי קודם שבת רץ הביתה לאשתו, ומיד במוצאי שבת חזר ללמוד.

ו. מובא בס' מתוך התורה הגואלת (ח"ד עמ' רז-רח), רבנו הרב צבי יהודה סיפר על הנצי"ב: "היה פעם, שהרבנית נסעה לטיפול רפואי במוסקוה, לניתוח. ניגשו התלמידים, והתחננו לפני הנצי"ב, שירשה להפסיק את הלימוד בישיבה, כדי שיאמרו פרק תהילים. בקושי, בקושי, הסכים הנצי"ב, בתנאי, שיהיה זה בדיוק חמש דקות ולא יותר. הוא עמד עם שעון ביד, והשגיח, שלא יהיה אפילו חצי דקה יותר. "להפסיק את הלימוד בישיבת וולוז'ין? – הלוא שמים וארץ מתקיימים מכאן"!

ואפשר להוסיף לדברי הרב שליט"א מה שמסופר בספר ראש דברך (מהרב יצחק דדון עמ' ערה) על מסעו של הג"ר אברהם שפירא לאמריקה עם עמיתו הראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו. ביקרו אצל כ"ק האדמו"ר מקלוייזנבורג-צאנז, והציע האדמו"ר להרבנים הראשיין שירדו לקומת הבית מדרש הנמצאת למטה, ויבקרו את היכל הישיבה. הרבנים הסכימו, אך תנאי התנה הג"ר שפירא, שיאמרו לכל הבחורים שאין צורך לקום ממקומם לכבודם. האדמו"ר לא נטה להסכים לזה בתחילה, אך הג"ר שפירא עמד על כך שהבחורים לא יעמדו לכבודם ורק אם יעברו משולחן לשולחן ויודיעו להם שלא יעמדו לכבוד הרבנים הנכנסים אזי מוכן הוא להכנס לביה"ד. משראה האדמו"ר שכך דעתו של הג"ר שפירא ואין להזיזו מכך, שאל הג"ר שפירא: מדוע מבקש מר כך? השיב: צאנז זה התמדה, אני לא רוצה שבגללי תפסק המסורת הזו של השקידה והתמדה. וכאן כך עשה האדמו"ר כששלח שליח מיוחד להודיע לבחורין שעפ"י בקשת הרבנים אין להסיק בלימוד בשעה שיכנסו.